תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין נגד סורוקה וכללית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 169/15 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני נ ג ד המשיבה: שירותי בריאות כללית-המרכז הרפואי סורוקה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 20.11.2014 בת"א 7118/06 בשם המערערים: עו"ד ורד נעים; עו"ד גדעון פנר בשם המשיבה: עו"ד דורון איצקוביץ; עו"ד שרון הורוביץ פסק-דין

השופט נ' הנדל: מונח בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"א 7118/06, כב' השופט א' ואגו) אשר דחה תביעה נזיקית כנגד המרכז הרפואי סורוקה בגין רשלנות רפואית במהלך לידה שגרמה לנזקים כבדים – גופניים וקוגניטיביים – למערערת (להלן גם: הנפגעת או העובר.

לפי מומחה התביעה, ד"ר זילברמן, הנזק שניגרם לנפגעת הוא תוצאה של תשניק שאירע במהלך הלידה שהוביל לנזק מוחי; ואילו לפי מומחה תביעה אחר, פרופ' קווינט, הנזק שניגרם לנפגעת הוא תוצאה של שיתוק סרעפתי, שהוביל לבעיית נשימה ולדלקת ריאות, והם שהובילו, ביום ה-89 ללידתה, לאוטם מוחי.

...

בעניין ענטבי התייחסתי לכך שפגיעה באוטונומיה קיימת אף במקום בו הוכח כדבעי ששיתוף המטופל או האם היולדת לא היה מוביל לשינוי התוצאה: "סבורני כי בגדרו של "גרעין קשה" זה עשויים להימנות גם מקרים בהם הפגיעה באוטונומיה של המטופל הובילה לכך שלא בוצעה בו פרוצדורה מסוימת או אף לכך שלא ניתנה לו האפשרות לבחור אם לבצעה.

משאלה הם פני הדברים, אני סבור כי יש לפצות את המערערים בגין נזק של פגיעה באוטונומיה.

סוף דבר, הייתי מציע לחבריי להורות כדלקמן: הערעור יתקבל באופן חלקי, במובן שהמשיבה תחויב בפיצוי המערערים בסך של 300,000 ש"ח בגין הפגיעה באוטונומיה.

לפני כתב תביעה, אשר הוגש על ידי פלונית, ילידת 27.8.89, והוריה, בגין התרשלות רפואית בניהול לידתה, בגינה סובלת פלונית משיתוק מוחין מסוג קוואדרפלגיה ספסטית.

התביעה הוגשה כנגד המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; כנגד קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; וכנגד שירותי בריאות כללית.

...

המסקנה מהאמור הינה, כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם, מה עוד שהמומחה מטעמם – פרופ' דויד – הודה בהגינותו, כי אינו יודע, ואינו יכול לדעת, מתי אירע הנזק ההיפוקסי – איסכמי, ואין כל הוכחה, ובוודאי שאין כל וודאות, שהוא אירע במהלך הלידה דווקא, בעוד שמומחי ההגנה שכנעו את בית המשפט, כי לא יתכן שהנזק הנטען אירע במהלך הלידה.

גם הטענה לפיה יש להעביר את נטל השכנוע לכתפי הנתבעת, בשל נזק ראייתי, דינה להידחות.

הנני מצרה מאוד על נזקה של פלונית, אולם נזק זה לא נגרם כתוצאה מהתרשלות מי מעובדי הנתבעת, ומשכך אין מנוס מדחיית התובענה.

לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שהם, לטענת התובעים, תוצאה של טפול רפואי רשלני במהלך לידתה של התובעת 1, אלחג'וג' סברין (להלן: "התובעת" או "סברין") במרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע.

המחלוקות בתיק, עניינן בשאלת אחריותם של הנתבעת ועובדי בית החולים לגרימת הנזקים לתובעת, בשאלת הקשר הסיבתי שבין מצבה הרפואי של התובעת להתרשלות הנטענת ובהקף הנזק שניגרם לה. התובעת, שהנה בתם של התובעים 2 ו- 3, אלחג'וג' מרים וסלימאן (להלן: "האם" ו-"האב"), בני דודם מדרגה שניה, נולדה ביום 1.11.95, בשעה 03:05, בבית-החולים סורוקה, שבבעלות שירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעת").

ההנשמה הממושכת, שיתוק העצב הפרני הימני ובעקבותיו שיתוק הסרעפת הימנית, שיתוק מיתר הקול הימני, והצלקת הניתוחית מגיל 44 יום מהניתוח לקיבוע הסרעפת, היוו כולם גורמים מצטברים שהכשילו את תהליך איוורור הריאות.

שאלת הקשר הסיבתי העובדתי בין אירועים סב-לידתיים לבין פגיעות נוירולוגיות, לרבות שיתוק מוחין, אצל ילודים, העסיקה במרוצת השנים משפטנים ואנשי רפואה כאחד.

...

ד"ר קווינט, מומחה התובעים, הסכים, בחוות דעתו המשלימה, באופן עקרוני לכך שייתכן והתובעת סובלת מסינדרום זה או אחר של מחלה גנטית, אך לגישתו, אין בכך להסביר את כלל בעיותיה - המוחיות, המוטוריות והקוגניטיביות, הנובעות מעצם הלידה הטראומטית שעברה, כך: "השילוב של נמשים ומחלת הלב של סברין יכולה להתאים ל- LEOPARD אך בוודאי שאינה מסבירה את פגיעתה המוחית הקשה של סברין". מהסקירה שלעיל, שכפי שהובהר, נעשתה מעבר לצריך, נמצאנו למדים, שגם במישור הקשר הסיבתי, לא עמדו התובעים בנטל ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי, ולא הוכיחו במאזן ההסתברויות, קשר רציף, של סיבה ותוצאה, ממאורעות הלידה ועד לקרות הנזק.

בשים לב לכך - התביעה נדחית.

הגם שלכאורה, אך טבעי הוא, כי עם דחיית התביעה, ייפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובת הנתבעת, הרי, לפנים משורת הדין, ובנסיבות הספציפיות של התיק הנוכחי - לאור מצבה של התובעת וההנחה כי לא תהא למשפחתה, שממילא מתקשה בטיפול בה, היכולת לשאת בכך - החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 1099-09 הורוביץ אברהם משה ואחרים.... נ' בית חולים סורוקה בפני כב' השופטת דליה גנות תובעים קטין ואח' על ידי ב"כ עו"ד ג. פנר נתבעים שירותי בריאות כללית (המרכז הרפואי סורוקה) על ידי ב"כ עו"ד א. אלרום פסק דין

בפני כתב תביעה, אשר הוגש על ידי קטין והוריו כנגד שירותי בריאות כללית.

התובעים טוענים, כי בשל רשלנות ומחדלי הנתבעת בניהול לידת הקטין, נגרם לו נזק מוחי קשה, ומכאן התובענה.

בבדיקת ה- U.S ניצפה מיעוט מי שפיר, נצפו תנועות גפיים ונשימה של העובר ובוצעה הערכת משקל, ונוכח גילו המתקדם של ההריון – שבוע 42 להריון – הוחלט על אשפוזה של התובעת במחלקה ונקיטת פעולות רפואיות לצורך החשת הלידה וסיום ההריון.

התובעים המציאו את חוות דעתו של נורולוג הילדים – פרופ' א. להט, המבהיר, כי תמונת הנזק של התובע מתאימה להגדרה המקובלת של שיתוק מוחין.

...

טענתם של התובעים הינה, כי נוכח הנתונים שעמדו בפני הצוות הרפואי בזמן אמת, היה עליו "לשקול ואף לבצע לידה בניתוח קיסרי", ואילו היה נעשה כך, היו נמנעים נזקיו של הקטין, ועל כן, השאלה העומדת בבסיס הדיון הינה, האם נתוני מהלך הלידה, הצדיקו, או הצריכו יילודו של הקטין בלידה קיסרית קודם ללידתו בפועל, ואם התשובה לשאלה זו תהיה חיובית, כי אז לא יהיה מנוס מהמסקנה בדבר התרשלות הצוות הרפואי, או אז, יוטל עלי לקבוע, האם קיים קשר סיבתי בין התרשלותו הלכאורית של הצוות הרפואי לבין נזקי הקטין.

לא זו אף זו. לאחר הגשת חוות דעתו של פרופ' שיף, מטעם הנתבעת, הגיש פרופ' שיינפלד חוות דעת "משלימה" (להלן: "חוות הדעת השניה"), והנה, למרות שפרופ' שיף ציין בחוות דעתו, בין היתר, כי "הרישום העוברי לאורך כל הלידה" לא הצביע על מצוקה עוברית (עמ' 8 לחוות הדעת), לא מצא פרופ' שינפלד לנכון לסתור קביעה זו, גם בחוות הדעת השניה, שהוגשה במענה לחוות דעתו של פרופ' שיף, ואם כך ישאל השואל: אם אכן הצביע הניטור על מצוקה עוברית – מצב היכול לתמוך בטענות התובעים בדבר הצורך בסיום מהיר של הלידה בניתוח קיסרי – הכיצד לא הועלתה "עובדה" חשובה זו בשתי חוות הדעת שהוגשו על ידי התובעים?? ושוב, אין מנוס מהמסקנה, כי טענה זו בדבר ניטור עוברי בלתי תקין, המעיד, לכאורה, על מצוקה עוברית, לא נולדה, אלא בהמשך, מתוך מאמץ נואש לנסות ולהכתים את הנתבעת בהתרשלות, שגרמה לכאורה למצבו של הקטין.

העברת נטל הראיה בע"א 241/89 ישראליפט בע"מ נ' הינדלי ואח' (פ"ד מט (1) 45, 75) הבהיר בית המשפט כדלקמן: "תכולת הכלל 'הדבר מדבר בעדו' מותנית בהוכחתם של שלושה תנאים מצטברים: האחד (כלשון סעיף 41 לפקודה) 'כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שהביאו למקרה אשר הביא לידי הנזק'; השני כי 'הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו'; והשלישי, כי נראה לבית המשפט 'שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה". ובד"נ 4/69 נוימן ואח' י' כהן ואח' (פ"ד כד (2) 229, 262) סיכם כב' הנשיא את ההלכה בקובעו: "1. בהנחה שבסוף המשפט לא נתלבנו כל העובדות החשובות הכרוכות בגרימת התאונה, שומה על בית המשפט, מקום שהתובע מסתמך על הכלל הנדון, לבדוק את חומר העדות לענין קיומם של שלושת התנאים.

המחלוקת איננה מתייחסת לתשתית העובדית, כי אם לפרשנות שהתובעים מנסים לייחס לה, פרשנות החותרת למסקנה, שנזקו של התובע נגרם כתוצאה מהתרשלות עובדי הנתבעת, מסקנה אשר אינני מקבלת אותה, ודוחה אותה לחלוטין, ואשר על כן, אין מקום לתחולת הכלל "הדבר מעיד על עצמו" במקרה אשר בפניי.

סוף דבר, הנני קובעת, כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם, ואשר על כן נדחית בזאת התובענה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 4884-12-13 סקרישבסקי ואח' נ' מרכז רפואי סורוקה ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:25 בפני כבוד השופטת דליה גנות מבקשים 1. משה סקרישבסקי 2. רות סקרישבסקי 3. עדי סקרישבסקי משיבים 1. מרכז רפואי סורוקה 2. קופת חולים כללית 3. שירותי בריאות כללית החלטה

התובעת, ילידת 27/8/89, טוענת, כי עקב רשלנות בניהול לידתה, היא לוקה בנכות קשה, ועל פי חוות דעתו של המומחה מטעמה – דר' אריה אשכנזי – נכותה של התובעת הנה בשיעור של 100%, עקב שיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה.

למען הסדר הטוב יצויין, כי מלכתחילה הוגשה התובענה בצרוף חוות דעתו של פרופ' פינדלר ז"ל, אולם לאחר פטירתו הוגשה חוות דעתו של דר' אשכנזי, אשר ציין בחוות דעתו, כי הוא מאשר את ממצאיו ומסקנותיו של פרופ' פינדלר המנוח.

במאמר מוסגר אציין, כי התובעים מלינים כנגד אמירות של ב"כ הנתבעים, בין היתר, לגבי זכייתה של התובעת במקום ראשון בריצת מרתון.

...