כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית באבחון טרשת נפוצה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערערת הגישה ערעור לבית הדין על החלטת הועדה לעררים בנוגע למועד תחילת הזכאות וטענה כי הואיל והתביעה הוגשה ביום 7.9.15 הועדה הייתה רשאית לקבוע את מועד תחולת הנכות החל מיום 7.3.15 (ב"ל 58680-12-17).
הועדה הבהירה כי מועד התחולה נקבעה החל ממועד החמרת מחלת הטרשת הנפוצה (נסיגה קוגניטיבית) בהתאם לאיבחון הרפואי במסלול ביטוח נכות מיום 26/10/15, קרי החל מיום 8/10/15.
אין לקבל את טענות המערערת בעיניין הקביעות העולות מהאבחון הרפואי שכן מדובר בהחלטה סופית וחלוטה ובנוסף, יש לדחות את הטענות בדבר "רשלנות בכתיבת נימוקי הועדה" שהרי עיון בפרוטוקול הועדה מגלה כי מדובר בהחלטה ברורה ומובנת.
...
לנוכח המפורט משהוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר – הערעור מתקבל.
בנסיבות אלו אני סבורה כי ישנו חשש שעמדתה נעולה על כן , יש להורות על החלפת הרכב הוועדה.
סוף דבר עניינה של המערערת יוחזר אל הוועדה לעררים (שירותים מיוחדים) בהרכב חדש, שתדון בטענות המערערת בדבר מועד התחולה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הבקשה, התגובות והתשובה לתגובות לטענת התובעת, הצורך בתיקון כתב התביעה התעורר כתוצאה מהתייעצויות שערכה עם רופאים במהלך הטיפול בתביעה הראשונה, מהן עלה כי מחלתה אינה בעלת מהלך סטנדרטי של טרשת נפוצה.
לפי חוות הדעת של פרופ' רז היה צריך לבדוק הרפס אנצפליטיס, ולפי חוות הדעת של ד"ר מסאלחה חלק מהנזק נבע מחוסר בויטמין B1 שלא ניתנה לו תשומת לב הולמת, והועלו מספר אפשרויות אבחנתיות כגון ADEM וטרשת נפוצה, שנשללו.
חוות הדעת של ד"ר וידנפלד אינה חורגת מהעילה המקורית לרשלנות במועד האיבחון של מחלת התובעת ובאיחור במתן טפול רפואי מתאים, ועוסקת באותו מעשה רשלני, באותה מסכת עובדתית ובאותו איבר בגופה של התובעת, ולפיכך אין מדובר ב"תזה חדשה" כטענת הנתבעות.
...
בהחלטה מיום 28.7.2017 קבעתי כי: "בנסיבות אלה הוגשה התביעה, בנוסחה, שלא כדין ואין מנוס מסילוקה על הסף. התובעת רשאית כמובן להגיש את התביעה שוב אך עליה לפעול בגדרו של פסק הדין, ולא לחרוג ממנו. בהינתן כי הנתבעות היו נכונות להחלפת כתב התביעה הנוכחי בזה שהוגש בהליך הקודם ניתן לפעול בדרך זו להימנע מסילוק ההליך..." במקביל אפשרתי לתובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.
עוד טוענות הנתבעות כי יש לדחות את הבקשה מאחר והתובעת לא עמדה בהוראות תקנה 92 לתקנות, שכן היא לא נימקה כראוי את העיכוב בתיקון כתב התביעה, והגשת התביעה במועד זה נגועה בחוסר תום לב ובשיהוי, באופן שמביא לפגיעה בנתבעות ולבזבוז לא סביר של זמן שיפוטי.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתב התביעה המקורי, בנוסח כתב התביעה המתוקן ובחוות הדעת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להתיר את תיקון כתב התביעה.
סיכום על יסוד כל האמור אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי לאחרונה מתוארת החמרה במצבה הנפשי הבאה לידי ביטוי בתסמיני דכאון אשר עשויה להיות משויכת למחלת הטרשת הנפוצה אשר אובחנה אצל התובעת כשנתיים קודם לכן וגם או לצלקת שנותרה בפניה בעקבות הניתוח מושא התביעה.
הלכה היא "לענין מבחני הרשלנות של רופא בטיפולו בחולה הנה, מזה שנים רבות, זו: המבחן איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע. בשעת מעשה של רופא עשוי לטעות אך לא כל טעות מהוה רשלנות. אי הצלחתו של ניתוח או נזק שניגרם בעטיו אינם, כשלעצמם, מקימים חזקה או מסקנה של רשלנות רפואית. גם טעות באבחנה אין בה בהכרח ראיה בדבר קיומה של רשלנות.
מעבר לצריך אציין, כי אם תביעתה של התובעת הייתה מתקבלת בעילת הרשלנות עיקר ניזקה של התובעת הוא במישור הלא ממוני לאור העובדה שהתובעת אינה עובדת בעקבות מחלת הטרשת הנפוצה והמגבלות מהן היא סובלת בגינה משנת 2015, טרם הניתוח, ומוכרת במוסד לביטוח לאומי בדרגת אי כושר מלא (עמ' 80 לפרוטוקול שורות 1-18).
...
הנתבעת דחתה מכל וכל את טענות התובע וטענה כי דין התביעה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, תביעת התובעת כנגד הנתבעות בעילת הרשלנות בביצוע הניתוח – נדחית.
לאור המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בשאלת הנזק.
תביעת התובעת מתקבלת בכל הנוגע לטענה בדבר פגיעה באוטונומיה והנתבעות תשלמנה לתובעת, את הסך של 35,000 ש"ח, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4%.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט המחוזי בירושלים מיתנהלת תביעתה של המבקשת בטענה לרשלנות רפואית באיבחון טרשת נפוצה.
...
סמוך לפני דיון ההוכחות בו נשמעו עדי התביעה, הגישה המשיבה בקשה להגשת חוות דעת בתחום הרדיולוגיה שנערכה על ידי פרופ' גומורי, שבחן את בדיקות הדימות שביצעה המבקשת והגיע למסקנה שבאף אחת מהבדיקות שבוצעו לא נראו ממצאים היכולים להעיד על טרשת נפוצה.
בהחלטה מושא הבקשה שבפניי נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה, והורה על משיכת חווֹת הדעת מתיק בית המשפט.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה.
אי לכך הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

עניינה של תובענה זו בניקור מתני שעבר התובע ביום 29.6.2011 בבית החולים "אסף הרופא" ואשר בעקבותיו, לטענתו, נגרמו לו נזק גוף ונכות צמיתה, הכול בשל התרשלות רופאי בית החולים ומרפאות החוץ, אשר טיפלו בו. השאלה המרכזית העולה במסגרת תובענה זו הנה, האם רופאי בית החולים אשר טיפלו בתובע התרשלו במהלך הטיפול בו, אם לאו.
כלומר, המדובר על אירוע חריג ביותר שאין לו הסבר בספרות אצל אדם שאובחן כסובל מטרשת נפוצה והחל בטיפול ספציפי שמדכא חיסון וחודשיים לאחר תחילת הטיפול התרופתי ושלושה חודשים לאחר ניקור מותני אבחנתי פיתח "דיסקיטיס". לשיטתו של ד"ר הנדל, הקשר הסביר ביותר הוא לטפול ב"דקליזומאב" ולא לניקור.
דעתו של המומחה לא נסתרה רפואית ואני קובע כי לתובע נותרו 20% נכות רפואיים בגין ההליך שבוצע בו. כאן המקום לציין כי הנתבעת לא הוכיחו מה שיעור נכותו של התובע בגין הטרשת הנפוצה בה לקה, האם היא תדרדר בהמשך הדרך עד כי תימנע ממנו לעבוד וכיוצא באלה פרטים ועל כן לא מצאתי להתייחס לנקודה זו בפסק הדין, בהעדר הוכחה.
...
בכל הנוגע לתקופה שמחודש 7/12 ועד שהיגר לארה"ב, אני מקבל את דרישת התובע בסיכומיו להשלמת הפער בין שכרו הפוטנציאלי, כמחושב על ידי באמת כוחו המלומדת, לבין השכר שקיבל[footnoteRef:13].
הדרישה בשני ראשי נזק אלה נדחית אפוא.
התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית בזאת משלא הוכח כי ביטחה את הנתבעת 1 לעת התאונה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו