לפיכך, כנושה, מהוה הרשות "שחקן חוזר".
פקודת העיריות מסמיכה את הרשות לגבות חוב ארנונה ואגרות בשתי דרכים חלופיות: הרשות רשאית לבחור בין הדרך של הליכים מנהליים על-פי פקודת המסים (גבייה); לבין הדרך של הליכים אזרחיים, קרי, הגשת תביעה כספית לבית המשפט וגביית החוב הפסוק בדרכי הוצאה לפועל, או הגשת תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל.
ברובד הבסיסי ניצבים האינטרסים השונים שבבסיס גבייתם של תשלומי הארנונה וההיטלים שאותם הוסמכה לגבות הרשות המקומית.
תביעה של רשות מקומית לתשלום חוב ארנונה היא תביעה שניתן להגישה בהליך מקוצר (בסדר דין מקוצר) וגם כתביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, וזאת מכוח הוראת סעיף81א(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אשר מאפשרת הגשת תביעה על סכום קצוב הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק ובילבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 ₪.
...
לפיכך, אינני מקבל טענת ההתיישנות של הנתבעת ביחס לחובות משנת 2010.
סיכומו של דבר, אין לומר כי נוכח ההכרעה בהליך הקודם העירייה היתה מנועה מלנקוט הליכי גבייה אזרחיים באמצעות הגשת תביעות על סכום קצוב בהוצאה לפועל לגביית החובות שלא שולמו.
סוף דבר:
לאור כל האמור והמקובץ לעיל, דין שתי התביעות להתקבל ביחס לסכומים הפורטים בסעיף 6 לעיל.
