תביעת רשות השידור לתשלום אגרת טלוויזיה

מאחר שאותר על ידי התובעת מקלט טלויזיה בבית הנתבע, וכן הוכח בפניי שהנתבע שילם בשנת 2007 חלק מסכום האגרה השנתית, דבר אשם מהוה הודאה בכך שהנתבע החזיק במקלט טלוויזיה בתקופה הרלוואנטית, הרי שהתובעת עמדה בנטל להוכיח כי הנתבע החזיק במקלט והוא חב בתשלום האגרה למועדים נשוא התביעה והנתבע אינו יכול להשמע בהכחשה כי לא החזיק במקלט בתקופה הרלוואנטית לחוב או לא ידע אודות החוב.

מכאן, אני קובעת כי המסמכים שצורפו לתצהיר גב' שמש, לרבות "דו"ח נתוני מקלט" לפיו הנתבע החזיק במקלט טלויזיה וכן "דוח הערות לאזרח" המפרט את הפעולות בהן נקטה התובעת במהלך השנים לגביית החוב, מהוים רשומה מוסדית לשם הוכחת תוכנם (ראו לעניין זה קביעתו של כב' השופט ערפאת טאהא בפסק הדין שניתן במסגרת ת.א 27087-12-19 רשות השידור נגד נ' עדוי (פורסם בנבו)).

...

מכל האמור לעיל עולה כי מול ראיותיה של התובעת ובהן תצהיר גב' שמש על נספחיו לצד עדותה בפניי, עמדה גרסה כללית ובלתי מפורטת של הנתבע וכן הכחשות כלליות, לפיה לא החזיק מקלט טלוויזיה, אותה יש לדחות.

מכאן, אני קובעת שעל הנתבע לשאת בתשלום חוב האגרה לתובעת בגין השנים 2003 עד 2007 (ב) ויש להקטין את החוב בתיק ההוצל"פ בהתאמה.

על יסוד המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה, באופן חלקי, ביחס לחוב האגרה לשנים 2003 עד המחצית השנייה של 2007 כולל וכן מחייבת את הנתבע בשכר טרחת עו"ד בסך של 2,000 ₪ אשר יתווספו לסכום החוב בתיק ההוצל"פ. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצל"פ מספר 09-00980-10-3.

רקע וטענות הצדדים התובעת טוענת, שהנתבע החזיק במקלט טלויזיה ולכן חייב לשלם לה אגרה שנתית, בסכומים ובמועדים שנקבעו בתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלויזיה), התשמ"א-1981 (להלן – "התקנות").

לכן, משנחה דעתי שהנתבע החזיק במקלט טלויזיה בתקופה הרלוואנטית, לא שילם אגרה כדין ולא הודיע שאינו מחזיק במקלט, הרי שאין לו כל הגנה בפני התביעה, ולכן דינה להיתקבל במלואה.

...

לכן, משנחה דעתי שהנתבע החזיק במקלט טלוויזיה בתקופה הרלוונטית, לא שילם אגרה כדין ולא הודיע שאינו מחזיק במקלט, הרי שאין לו כל הגנה בפני התביעה, ולכן דינה להתקבל במלואה.

סיכום התביעה מתקבלת.

אני מורה על החזרת התיק ללשכת ההוצאה לפועל לשם ביצוע פסק הדין.

התובעת הגישה תביעה בסכום קצוב בלישכת ההוצל"פ בסך 2,417 בגין חוב תשלום אגרת טלוויזיה בשנים 2005-2009, כאשר תיק ההוצל"פ ניפתח בשנת 2010.

ראה בע"א 1934/91 רשות השידור נ' שור (פורסם בנבו) בסע' 8 לפסה"ד : "עמדנו על כך, שהמבחן הקובע אם מתקן מסוים הוא מקלט טלויזיה לעניין סעיף 29 לחוק רשות השידור, הוא מבחן פונקציונלי. מטבע הדברים, המבחן הפונקציונלי אינו פועל בחלל ריק. יישומו מחייב הנחת תשתית עובדתית". טענה התובעת כי הנתבעים קיבלו דרישות רבות וחרף ההכחשה הגורפת, הודה הנתבע בחקירתו הנגדית כי אכן קיבל מסמכים מהתובעת, אם כי לא בכמות הנטענת, אך גם בכך אין די להקים בסיס לחיוב באגרה, אם כי סבורה אני כי יש בכך להשליך על הוצאות ההליך.

...

לא זו אף זו, קיימות סתירות בין הטענה ביחס למועד הדיווח ומועד הביקור ולא שוכנעתי לא בזו ולא בזו.

לסיכום, מדובר בתביעה לחוב בגין אגרת טלויזיה לשנים 2005-2009, אשר הוגש בתיק הוצל"פ לפני למעלה מעשור, בו התקיים חוסר מעש ממושך ביותר ואשר התובעת מבקשת היום לגבות אותו חוב מהנתבעים בתוספות פיגורים המכפילות את החוב במספר מונים, בראיות חסרות וסותרות ותוך האחזות בכך כי הנתבע הציג אישורי הבטחת הכנסה.

דין התביעה להידחות הן משום שלא הוכחה כדרוש אחזקת מקלט, הן משום חוסר המעש הממושך של התובעת כון משום הסתירות, לכאורה.

לסיכום התביעה תדחה ויסגר תיק ההוצל"פ המקושר.

רק מהנספח שצורף לכתב התביעה ומטענות רשות השידור בתגובתה לבקשה דנן ניתן ללמוד, כי התקופה הרלוונטית לתביעה הנה 2006-2008, משמע – תקופה שקדמה ליום 31.12.2009 ושבגינה כבר נפסק, בהמרצת הפתיחה, שהנתבע לא החזיק במקלט טלוויזיה שבגינו הוא חייב בתשלום אגרה.

...

הנתבעים, בתגובתם לתגובת רשות השידור, טוענים כי לא צוין בכתב התביעה בגין איזו תקופה התביעה מוגשת ונוכח הודעת רשות השידור כי מדובר בשנים 2006-2008 ופסק הדין בהמרצת הפתיחה אשר קבע כי נכון ליום 31.12.2009 לא היה בחזקתו של הנתבע מקלט טלויזיה, הרי שדין התביעה להדחות על הסף.

פסק הדין בהמרצת הפתיחה קבע, כממצא עובדתי, כי "נכון למועד הגשת הבקשה, קרי-31.12.09, לא היה בשימושו ובחזקתו של המבקש מקלט טלויזיה שבגינו יחויב בתשלום אגרת טלויזיה למשיבה". אינני מקבלת את הפרשנות שנותנת רשות השידור לפסק הדין, ולפיה אך ורק ביום 31.12.09 לא החזיק הנתבע במקלט.

האם קביעה זו מהוה מעשה בית דין בתביעה דנן? סבורני כי התשובה לכך חיובית.

רק מהנספח שצורף לכתב התביעה ומטענות רשות השידור בתגובתה לבקשה דנן ניתן ללמוד, כי התקופה הרלוואנטית לתביעה הנה 2006-2008, משמע – תקופה שקדמה ליום 31.12.2009 ושבגינה כבר נפסק, בהמרצת הפתיחה, שהנתבע לא החזיק במקלט טלוויזיה שבגינו הוא חייב בתשלום אגרה.

...

רשות השידור אמנם הגישה כתב תשובה להמרצת הפתיחה, אך היא לא התייצבה לדיון שהתקיים ביום 2.3.2010 ובהעדרה ניתן פסק דין כדלקמן (להלן "פסק הדין בהמרצת הפתיחה"): "...בבקשתו עתר המבקש לסעדים שונים הקשורים בחיובו באגרת טלויזיה, בגין החזקת מקלט טלויזיה. לא כל ההסעדים שנתבקשו הם בבחינת סעד הצהרתי גרידא, כאמור בתקנה 253 לתקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, ובהעדר המשיבה אני מוצאת מקום להעתר לבקשה באופן חלקי ולקבוע כי נכון למועד הגשת הבקשה, קרי, 31.12.09, לא היה בשימושו ובחזקתו של המבקש מקלט טלויזיה שבגינו יחויב בתשלום אגרת טלויזיה למשיבה..." (ההדגשות שלי, א.א.).

הנתבעים, בתגובתם לתגובת רשות השידור, טוענים כי לא צוין בכתב התביעה בגין איזו תקופה התביעה מוגשת ונוכח הודעת רשות השידור כי מדובר בשנים 2006-2008 ופסק הדין בהמרצת הפתיחה אשר קבע כי נכון ליום 31.12.2009 לא היה בחזקתו של הנתבע מקלט טלויזיה, הרי שדין התביעה להידחות על הסף.

פסק הדין בהמרצת הפתיחה קבע, כממצא עובדתי, כי "נכון למועד הגשת הבקשה, קרי- 31.12.09, לא היה בשימושו ובחזקתו של המבקש מקלט טלויזיה שבגינו יחויב בתשלום אגרת טלויזיה למשיבה". אינני מקבלת את הפרשנות שנותנת רשות השידור לפסק הדין, ולפיה אך ורק ביום 31.12.09 לא החזיק הנתבע במקלט.

האם קביעה זו מהווה מעשה בית דין בתביעה דנן? סבורני כי התשובה לכך חיובית.