תביעת רעיית פושט רגל נגד כונס הנכסים ללא אישור בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו פש"ר 17725-12-12 אוליבצקי כהן ואח' נ' שיינקר ואח' 2 באפריל 2023 י"א בניסן תשפ"ג לפני כבוד סגן הנשיא חגי ברנר בקשה מס' 36 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980 ובעניין: אלישבע שיינקר לעצמה החייבת ובעניין: חיים שיינקר לעצמו שיינקר ובעניין: אביב פריצקי, עו"ד, בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת לעצמו הנאמן ובעניין: חיה רחל כהן אוליבצקי ע"י ב"כ עוה"ד יונתן בר יהודה המשיבה ובעניין: כונס הנכסים הרישמי ע"י ב"כ עוה"ד מורין אופיר הכנ"ר ה ח ל ט ה

מבוא לפניי בקשתם של אלישבע שיינקר (להלן: "החייבת") ובעלה, חיים שיינקר (להלן: "שיינקר", וביחד להלן: "המבקשים") להורות על ביטולה של החלטתי מיום 6.10.2022 לאישור מכירת הנכס המצוי ברחוב עזרא 32 בבני ברק הידוע כגוש 6190, חלקה 419, תת חלקה 3 (להלן: "הדירה"), בעקבות מה שהם מכנים "חשיפת תרמית והונאה בסדר גודל עצום והטעייה חמורה כלפי בית משפט נכבד זה". עוד מבוקש להורות כי בכל רכישה עתידית של הדירה, ימומש רק מה שמכונה "החוב האמתי בסך 749,000 ₪" ובגין מימוש בסך של מיליון ₪, יוחזר למבקשים "עודף" בסך של 251,000 ₪.

לאחר שהחייבת לא פרעה את חובה, נקטה נגדה הנושה הליכי גבייה, לרבות הליך פשיטת הרגל שבפניי, וביום 12.2.2013 ניתן נגד החייבת צו כנוס נכסים ועו"ד אביב פריצקי מונה נאמן לנכסיה (להלן: "הנאמן").

המבקשים טוענים כי מדובר למעשה במצג כזב שנועד להטעות את בית המשפט, מפני שעוד בטרם הוגשה הבקשה לאישור מכר הדירה, הבהיר הנאמן כי תביעת החוב של הנושה אושרה בסך של 750,000 ₪ בלבד, מה שקבל ביטוי בין היתר בפסק הדין מיום 13.1.2019 בו ניתן לחייבת הפטר מותנה.

עוד נטען שבאותו הליך שיינקר הסכים לכך שעצם העובדה שננקטו הליכי פשיטת רגל נגד אישתו, לא מאיינת את גביית החוב הפסוק משנת 2011 על ידי הנושה באמצעות מימוש המישכון.

...

מבוא לפניי בקשתם של אלישבע שיינקר (להלן: "החייבת") ובעלה, חיים שיינקר (להלן: "שיינקר", וביחד להלן: "המבקשים") להורות על ביטולה של החלטתי מיום 6.10.2022 לאישור מכירת הנכס המצוי ברחוב עזרא 32 בבני ברק הידוע כגוש 6190, חלקה 419, תת חלקה 3 (להלן: "הדירה"), בעקבות מה שהם מכנים "חשיפת תרמית והונאה בסדר גודל עצום והטעייה חמורה כלפי בית משפט נכבד זה". עוד מבוקש להורות כי בכל רכישה עתידית של הדירה, ימומש רק מה שמכונה "החוב האמיתי בסך 749,000 ₪" ובגין מימוש בסך של מיליון ₪, יוחזר למבקשים "עודף" בסך של 251,000 ₪.

מדובר בפסק דין המהווה מעשה בית דין, בהתאם לכלל השתק הפלוגתא לפיו אין לאפשר לבעלי דין או חליפיהם להעלות לדיון מחודש פלוגתא שנדונה לגופה והוכרעה במסגרת הליך משפטי קודם (ע"א 8273/16 Fundacio Gala-Salvador Dali נ' וי. אס מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ, בפסקה 40 (נבו 11.7.2021), וההפניות שם; יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 796 (מהדורה שנייה 2023) (להלן: "רוזן-צבי")).

נזכיר כי לא בכדי נתן שיינקר הסכמתו למשכון בגובה מלוא סכום פסק הדין, שכן רק על יסוד הסכמתו זו נעתר בית המשפט לענייני משפחה בחודש נובמבר 2004 לבקשתה של החייבת, לייחד את העיקולים שהוטלו על נכסיה, כך שאלה יוטלו על הדירה בלבד.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

ביום 5.3.2019 ניתנה החלטה בעיניינו כדלהלן: "עם תחילת הדיון התברר כי כנגד נתבע מס' 1 ניפתחו הליכי פשיטת רגל וניתן צו כנוס ביום 2/12/2018 בתיק מס' 42724-11-16 בבית משפט מחוזי ת"א. בנסיבות העניין לא ניתן להמשיך בהליכים כנגד נתבע מס' 2 ללא אישור ביהמ"ש. בית המשפט ציין בפני הנתבע כי היה מקום ליידע את בית משפט זה בדבר צו הכנוס מבעוד מועד ולא בדיון עצמו. בא כוחו של הנתבע ציין כי לא ידע על הליך זה אשר טופל באמצעות עו"ד אחר". מאחר ונתבע מס' 1 מצוי בהליכי חידלות פרעון לא ניתן ליתן פסק דין בעיניינו.

התביעה דנא הוגשה כנגדו וכנגד אישתו (הנתבעת מס' 2) אשר כנגדה לא ניתן צו כנוס נכסים ולא הייתה כל מניעה לנקוט בהליכים כנגדה.

...

מכל האמור לעיל, לא נראה כי יש סיבה לקבל את טענת התובעת לעניין מרוץ ההתיישנות.

סוף דבר מכוח מכלול הראיות שצוין לעיל, עולה כי החוב לשנים 2010-2012 שולם על ידי הנתבעים.

ביום 2.1.2007, העביר מוהנא לרעייתו – משיבה מס' 2 (להלן: "מלכה") מחצית נוספת מזכויותיו במקרקעין, ללא תמורה.

בשנת 2007 ניתן צו כנוס נכסים בפשיטת רגל נגד מוהנא, וביום 23.7.13 ניתן תוקף להסדר נושים.

המבקש טוען כי מעולם לא בוצעה היתחשבנות בין הצדדים, הוא לא קיבל את הכספים המגיעים לו, והנכס לא נמכר לצד ג'.

המשיבים הדגישו כי עסקינן בעילות תביעה שנזנחו בהסכם הפשרה ו/או שאין להן תוקף נוכח צו ההפטר החלוט שניתן לטובת המשיב, ומשכך אין מקום להתיר תיקון כתב התביעה ככל שהוא מתייחס לתקופה שלפני מתן צו הפטר, שהרי חובו של המשיב "נבלעו" בסכום שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי בהליך פשיטת הרגל.

שנית, הסמכות להתיר תקונו של כתב תביעה, המעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, פורשה על-ידי בתי המשפט, לכל אורכה ורוחבה של הפסיקה, באופן ליבראלי וברוחב לב, וזאת כל עוד יש בתיקון כדי לקדם את בירורן של השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים (עיין רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)).

...

מוהנא השתלט שלא כדין על המקרקעין תוך פגיעה קשה בזכויותיו, בקניינו ובדמי השכירות המגיעים לו. לטענת המבקש, יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, שכן יש בה כדי להביא לייעול בבירור מלוא השאלות השנויות במחלוקת, יאפשר דיון במכלול הסעדים המבוקשים, הן ההצהרתיים והן הכספיים, דבר שיביא חסכון בזמן ומשאבים.

לעניין מרכיב השיהוי, ועל אף הכרעתי כי קיים מרכיב של שיהוי במועד הגשת הבקשה, סבורני כי אין עסקינן בשיהוי קיצוני.

לאחר בחינת טענות הצדדים לכאן ולכאן, מצאתי לסייג את היעתרותי לבקשה בסייגים הבאים: כתב התביעה המתוקן (בשנית) יוגש תוך 30 ימים מהיום, בכפוף לתשלום אגרת בית משפט; המבקש ישלם הוצאות – למשיבים 1 ו-2 סך של 15,000 ₪ ולמשיבים 5-11 סך של 15,000 ₪; למשיב מס' 3, אשר הותיר את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש, ישלם המבקש הוצאות בסך של סך של 2,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

בשנת 2001 פתח עו"ד אילן דמארי ז"ל, אחיו של התובע, הליך של המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד התובע, הנתבעת, בנק ירושלים שלטובתו שועבדו המקרקעין וכן כנגד כונס הנכסים שמונה מטעם הבנק, במסגרתה ביקש להצהיר כי המקרקעין נרכשו מכספו וכי הוא הזכאי להרשם כחוכר של המקרקעין (ה"פ 441/01).

באותו זמן היתנהל בעיניינם של התובע ורעייתו הליך פשיטת רגל וגם הנאמן, עו"ד איל ארנברג (להלן: הנאמן), צורף להליך המרצת הפתיחה.

הנתבעת מדגישה כי במסגרת הליך המרצת הפתיחה, היא הגישה ביום 6.11.2007 הודעה לבית המשפט ובה נאמר, בין היתר, כי: "לעניין השטח שנגרע מחוזה החכירה של משק העזר – בגין שינוי ייעוד לפי תב"ע נס/132א – שומר בנידון כל צד על טענותיו, בכפוף לקביעת בית המשפט כי המבקש (עו"ד דמארי ז"ל – ר.א) הוא הגורם הזכאי לפצוי, בענין זה". עוד ציינה הנתבעת באותה הודעה: "הואיל והמנהל אינו צד להסכם הפשרה בין הצדדים האחרים, אם ייחתם הסכם דנא, הרי שהעברת הזכויות במנהל, לכשתבוצע, לא תהיה כפופה לתנאים שנקבעו בין הצדדים האחרים". הנתבעת טוענת כי התביעה היתיישנה.

...

ביום 28.7.2020 הונפק חוזה חכירה מתוקן לאחר ההשבה כשהוא חתום על ידי רמ"י ביחס למקרקעין בשטח של 1,100 מ"ר. במכתב מיום 2.11.2020 רמ"י דחתה את תביעת התובע לוועדת הפיצויים, מבלי שבחנה את טענותיו לגופן מהטעם שלשיטתה הזכות להגשת תביעת הפיצויים מסורה לעזבון עו"ד דמארי ז"ל: "הזכות להגשת תביעת פיצוי הינה חלק מעיזבון המנוח אילן דמארי ז"ל אשר עמו נחתם הסכם הפשרה כבעל זכויות במועד ההסדר. לאור האמור בקשתך להגשת תביעה לוועדת הפיצויים בשם מרשיך רענן דמארי נדחית". תמצית טענות התובע התובע טוען כי הוא בעל זכות החכירה במקרקעין והוא הזכאי לתבוע את הפיצויים בגין השבת 204 מ"ר מהמקרקעין.

האחת, אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי כיוון שלמנוח עו"ד דמארי ז"ל יורשים נוספים, היה על התובע לצרפם להליך כנתבעים נוספים.

הגם שספק בעיני האם הליך זה הוא המסגרת הדיונית הראויה לדון בטענת התיישנות תביעת הפיצויים, הרי שמשעה שנקבע כי הזכות התגבשה במועד בו הושבו המקרקעין – 2016 – דין טענת ההתיישנות להידחות.

סוף דבר, ניתן בזה סעד הצהרתי לפיו התובע, שהוא בעל זכות החכירה במקרקעין, זכאי לתבוע פיצויי השבה מהנתבעת.

אציין כי כנגד המבקש ניתן צו לכנוס נכסים בהליך פש"ר שמספרו 11098-04-12.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' בן-חמו) בהחלטה מיום 1.2.2021 התיר למשיב להגיש תביעה נגד המבקש להשבת הכספים מחוץ להליך פשיטת הרגל.

בנוסף להליך זה, היתנהלה תביעה נוספת של המשיב כנגד אישתו של המבקש בהליך תא"מ שמספרו 37082-11-20 בבית משפט השלום בחדרה.

התכתובות צורפו ללא אישור בית משפט.

...

עוד אציין כי מקובלת עליי קביעתו של בית משפט קמא כי למבקש שמורה הזכות לחלוק על אמיתות ההודעות במסגרת ניהול ההליך, ובמסגרת הגשת תצהיר מטעמו המבקש יכול להביא ראיות נוספות שחולקות על אמיתות האמור בתכתובות או על משקלן.

לסיכום לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.