מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת קצבת נכות כללית למרות מאסר וחוב דמי ביטוח

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לתובע היה חוב בגין דמי ביטוח ופיגור בתשלומים העולה על 36 חודשים ומשום כך נשללה זכאותו לקיצבת נכות כללית בהתאם לאמור בסעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי.
יצוין כי עד למועד הדיון מיום 6.1.2016 כל החוב של התובע שולם, באמצעות קזוז מקיצבה שקבל בשל הולדת בת. התובע הסביר את מצבו: הוא שהה במעצר ובמאסר במשך תקופות ארוכות, אלה שעולות מתעודת עובד הציבור שהוגשה מטעם הנתבע.
לא הוגש פירוט באשר למקור החוב שמלפני 2007, למרות שהחוב הנטען הוא משנת 2000.
על כן אנו סבורות כי כדין פעל הנתבע עת לא שילם קצבת נכות לתובע עד שהגיע להסדר החוב בגין דמי ביטוח, ודין התביעה בעיניין זה להדחות.
...
על כן אנו סבורות כי כדין פעל הנתבע עת לא שילם קצבת נכות לתובע עד שהגיע להסדר החוב בגין דמי ביטוח, ודין התביעה בעניין זה להידחות.
לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה לקצבת נכות נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

לעקרון זה נקבע חריג ולפיו יכול וגימלאות ישולמו חרף מחדלו של המבוטח למלא את חובותיו ולשלם דמי ביטוח במקום בו קמים "טעמי צדק". וכך קובע סעיף 387 לחוק: "המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגימלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:
(1) מחלה או תאונה; (2) מאסר או מעצר; (3) פסלות לדין או פשיטת רגל; (4) שירות בצבא-הגנה לישראל; (5) המצאות בארץ אויב או בארץ שאינה מאפשרת מגע חפשי עם ישראל; (6) תנאי מילחמה או פעולות אויב; (7) אסונות טבע או תנאי אקלים החורגים מהרגיל; (8) רישום גיל לא נכון שתוקן על פי פסק דין, בתנאי שמבקש ההענקה נקט בהליכים משפטיים לתיקון הגיל תוך זמן סביר לאחר שעמד על הטעות; (9) מסירת מידע לא נכון מאת עובד המוסד שפעל בתפקיד; (10) סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום לב והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה.
ראשית, אמנם מהחלטת הועדה הרפואית על שיעור הנכות הכללית עולה כי לתובעת נכות בשיעור של 50%, כאשר 30% נכות מתוך הנכות הכללית הנם בגין מצב נפשי בשל חרדה והפרעת אישיות, אך הקובע אינו רק המצב הרפואי אלא בעיקר השלכתו על יצירת נבצרות מלשלם את דמי הביטוח.
...
התובעת לא הוכיחה כי לא יכלה לנהל את ענייניה בעצמה ולא הוכיחה את מרכיב "הנבצרות" בנוגע לתשלום דמי הביטוח ולאור האמור, דין התביעה להידחות.
כפי שפירטנו לעיל, סמכותו של בית הדין מוגבלת לבחינה מנהלית של אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי הנתבע, ובמקרה דנן לא מצאנו כי נפל פגם בשיקול דעתו של פקיד התביעות .
מאחר ומדובר בחוק סוציאלי, לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בישיבת הוכחות העידו התובע וגב' סיגלית אזראן, מנהלת מחלקת נכות כללית בסניף נתניה, אשר חתומה על תע"צ המפרטת את חישוב החוב, ולה צורפה טבלה המפרטת את הסכומים ששולמו לתובע ואת הסכומים להם היה זכאי, לאחר בדיקת הכנסות אישתו.
בתקנה 19 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגימלה ואופן תשלומה), תשנ"ח - 1998, נקבע: "מי שמשתלמת לו גמלה חייב להודיע למוסד בכתב, בציון מספר הזיהוי שלו וסוג הגימלה המשתלמת לו, על כל שינוי שחל בכתובתו, במצבו המשפחתי, בהכנסותיו, במקום תשלום הגימלה או במספר חשבון הבנק שבאמצעותו משלם המוסד את הגימלה, וכן על כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגימלה, על שיעורה, או על הדרך לתשלומה; קיבל המוסד הודעה כאמור, יאשר המוסד בכתב את קבלת ההודעה תוך ציון השינוי שחל לגבי הגימלה, בעקבות ההודעה האמורה." בהתאם, בטופס התביעה לקיצבת הנכות (נ/2), נידרש התובע למלא פרטים אודות הכנסות אישתו: בעמוד הראשון לטופס, בחלק ב', העוסק בפרטי בן הזוג, התובע מילא "פרטים על תעסוקת בן/בת הזוג"; בעמוד החמשי לטופס, בתחתית העמוד, קיימת טבלה (שלא מולאה) בה היה על התובע לפרט את הכנסותיו והכנסות אישתו ובמועד הגשת התביעה וב - 12 החודשים האחרונים, לרבות צירוף אישורים; בעמוד הששי לטופס, סעיף 4 – "הצהרת התובע / מגיש התביעה", נרשמה הצהרה לפיה "אני החתום מטה תובע קצבת נכות ומצהיר בזה כי כל הפרטים בתביעה ובצרופיה הם נכונים אם יחול שינוי באחד הפרטים בתביעה זו הנני מתחייב להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי. ידוע לי כי בהתאם לחוק, אדם אשר גרם במרמה או ביודעין למתן קצבה לפי חוק זה, או להגדלתה על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לעניין, דינו קנס כספי או מאסר". התובע חתום בתחתית ההצהרה.
מבחינה עובדתית, למרות שהתובע התבקש למסור פרטים לגבי הישתכרות אישתו, הוא לא עשה כן באופן יזום והסתפק בכך שהמעסיק של אישתו משלם בגינה דמי ביטוח.
...
נוכח עדותה של גב' אזראן, על הקושי המחשובי בקבלת נתוני השתכרות של בני זוג ואף זאת רק באופן רטרואקטיבי ולשנים עברו, ובשים לב לכך שהתובע לא פנה לנתבע ולא עדכן את הכנסות אשתו, אנו סבורים כי משלוח המכתב בשנת 2013, בהתייחס להכנסות אשת התובע החל משנת 2008, אינו לוקה בשיהוי, ודאי שלא שיהוי שיש בו להצדיק ביטוח חוב של סכומים ששולמו לתובע מעבר לזכאותו על פי הדין.
לסיכום, בעניינו של התובע אין בפיו טענות לגבי גובה החוב.
סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קיימות תקופות המצוינות בתעודת עובד הציבור שהגיש הנתבע, בהן נצבר חוב בגין דמי ביטוח, כאשר בחלק ממועדים אלו שהה התובע במאסר ובתקופות אחרות הוא נתמך על ידי הנתבע באמצעות קצבת הבטחת הכנסה.
בסעיף 13 לסיכומיו טען הנתבע כי "על אף שהוא פועל למיצוי זכויות המבוטחים, אין מוטלת עליו חובה ליזום תביעות או ליידע מבוטחים אודות חובתם לשלם דמי ביטוח, ידיעה אשר ידועה לכל אזרח ותושב ישראל המגיע לגיל 18". טענתו זו אינה מתיישבת כיום עם הוראת סעיף 363 לחוק.
" אין חולק כי במועד זכאותו של התובע לגימלת הנכות הכללית הוא צבר חוב לנתבע בגין דמי ביטוח, כאשר הפגור בתשלומם היה משנת 1995 ועד לשנת 2012 – חוב שיש בו לשלול כליל את זכאות התובע לגימלת הנכות.
למרות הנסיבות הכלכליות הקשות המתוארות בכתבי טענותיו של התובע, לא שוכנענו כי נבצר ממנו לשלם דמי ביטוח, ואי התשלום לא נבע מנסיבות אשר אינן תלויות בו. עמדה בפני התובע האפשרות להסדיר את חובו שנים קודם לכן, אך הוא לא עשה כן. סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אנו קובעים כי בדין דרש הנתבע מהתובע את תשלום חוב דמי הביטוח כתנאי לתשלום גמלת הנכות ובדין נשללה זכאותו של התובע לגימלת הנכות עבור התקופה שקדמה להסדרת החוב.
...
אשר על כן, לאור כל האמור ובפרט לאור הוראת סעיף 366 (א) (3) לחוק הביטוח הלאומי, בדין נקבע כי המערער אינו זכאי לקבלת גימלה, לתקופה בטרם נערך "הסדר התשלומים" לגבי תשלום דמי הביטוח שבפיגור".
למרות הנסיבות הכלכליות הקשות המתוארות בכתבי טענותיו של התובע, לא שוכנענו כי נבצר ממנו לשלם דמי ביטוח, ואי התשלום לא נבע מנסיבות אשר אינן תלויות בו. עמדה בפני התובע האפשרות להסדיר את חובו שנים קודם לכן, אך הוא לא עשה כן. סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אנו קובעים כי בדין דרש הנתבע מהתובע את תשלום חוב דמי הביטוח כתנאי לתשלום גמלת הנכות ובדין נשללה זכאותו של התובע לגמלת הנכות עבור התקופה שקדמה להסדרת החוב.
לפיכך – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי וטענות הצדדים לחובת התובע נצברו חיובים כלפי הנתבע בגין תשלום ביתר של גמלאות הבטחת הכנסה, נכות כללית וחוב דמי ביטוח.
בבקשה הוסבר כי החוב הצטבר לאורך השנים בתקופות בהן שהה התובע במאסר, וכי החוב בגין גמלת הבטחת הכנסה נידרש "שלא בצדק" לאחר שדווח על העסקתו במשך 6 חודשים למרות שהועסק כחודש וחצי בלבד.
אשר לחוב בגין תשלום ביתר של גמלת נכות כללית - הועדה נושא התביעה כלל לא דנה בחוב זה, ולפיכך בית הדין טרם קנה סמכות לידון בטענות בעיניין זה. בהקשר לחוב זה, הסכים הנתבע שהעניין יועבר לועדה, והדבר נעשה ביום 26.4.22 (סע' 29 לכתב ההגנה המתוקן).
...
" לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו שיש מקום להשיב את עניינו לדיון בפני הוועדה לבחינת חובות, וזאת מאחר והחלטתה אינה מנומקת באופן שמאפשר התחקות אחר הלך מחשבתה.
שכפי שנקבע בעניין אבידר (סע' 47.3 לפסה"ד), המבוטח נפגע שלא לצורך מכך שעניינו מובא לפני הוועדה לבחינת חובות לאחר שהחוב כבר נוכה מגמלאות אחרות, וכך "נגרמת פגיעה במבוטח בכך שעניינו מובא לפני הוועדה לבחינת חובות במועד מאוחר יחסית, שכן למעט במקרים חריגים ונדירים הוועדה לא תדון בביטול מלוא החוב או חלק משמעותי ממנו אלא רק בביטול יתרת החוב. זאת, גם במצב שבו אילו עניינו של המבוטח היה מובא לפני הוועדה בזמן אמת, בטרם נוכה החוב בפועל, היה מבוטל חלק גדול יותר מהחוב." סוף דבר – התביעה מתקבלת, באופן שהעניין יוחזר לוועדה לבחינת חובות על מנת שתקיים דיון נוסף בבקשת התובע להפחתת חובו ותיתן החלטה מנומקת בבקשה, בהתייחס בין היתר לנתונים הבאים: המלצת הוועדה הסניפית, נתונים הנוגעים להיווצרות החוב ודרך הטיפול והגביה, מצבו הבריאותי של התובע ומצבו הכלכלי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו