תביעת קופת גמל נגד מעסיק בגין אי העברת כספים לעובדים

בפני בית הדין תביעת התובעת- קופת גמל , כנגד מעסיק בגין כספים שלכאורה לא העביר בגין עובדיו.

...

אם לא די בהתנהלות זו, התוצאה היא כי תביעה על סך כ- 220,000 ש"ח מסתכמת בהפרשי רבית בסך של 13,600 ₪- סכום שהייתה נכונה הנתבעת לשלם לכתחילה לתובעת לו הייתה התובעת פועלת כראוי.

                 נוכח התנהלות התובעת במהלך כל ההליך, שיעור התביעה ודחייתה הלכה למעשה פרט לריבית שכבר בדיון הראשון ועוד קודם לתביעה נציג הנתבעת היה מוכן לשלמה, בנסיבות אלה , ונוכח הפסיקה בעניין זה, מצאנו מקום לחייב את התובעת דווקא בהוצאות הנתבעת ואלה יועמדו על סך של 16,500 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 13,600 ₪ בגין הפרשי ריבית.

מנגד תשלם התובעת לנתבעת סך של 16,500 ₪ בגין הוצאות משפט.

סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה קובע סמכות שיפוט ייחודית לבית הדין לעבודה ב: "תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין, וכן כל תובענה לקיצבה הנובעת מיחסי עבודה" בעניינינו, אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת עונה להגדרת קופת גמל בסעיף זה וכי התובעים הם חליפים של המנוחה שהיתה חברה בקופת הגמל.

אלא שכפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו לאשר את החלטת בית המשפט השלום לפיה הסמכות העניינית נתונה לבית משפט השלום, באותו עניין התביעה לא היתה קשורה לחברות בקופת הגמל אלא עסקה בטענה להעברת כספים שלא כדין ובדרישה להשיבם: "תביעת המשיבה 1 אינה קשורה בחברות בקופה או בחבות לקופה, ואינה נובעת מאלה. התביעה מושתתת על הטענה לפיה העברת כספים מחשבונה המתנהל אצל המשיב 2 אל קרנות הישתלמות המנוהלות אצל המבקשת נעשתה שלא כדין, לא תחת הרשאה ואף בזיוף. המשיבה 1 אינה עותרת לזכויות כלשהן או לסעדים הקשורים בחברות בקופה או נובעים מהתקנון, ואפילו לא בפרשנות מרחיבה, אלא להשבה כספית של הכספים שהועברו שלא כדין. מדובר איפוא בתובענה כספית רגילה, שאין לה ולחברות בקופה או לחבות לקופה ולא כלום" לכן גם העיר בית המשפט העליון בהחלטתו לדחות את בקשת הרשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת כי "יוער, כי מקובלת עלי הקביעה שבמקרה דנן, נוכח נסיבותיו, לא מיתקיים הכלל שנקבע בעיניין מנורה מבטחים לפיו "די בכך שהתביעות הללו נובעות, במבט רחב, 'מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות'" לצורך קנית סמכות על-ידי בית הדין האיזורי לעבודה בתביעות כגון דא".

...

סוף דבר אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה בית המשפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

בנסיבות העניין, ובשים לב לטענות הצדדים בעניין, אני מורה על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (היושב בעיר בת ים).

לאחר ששקלתי את העניין, אני סבור שההוצאות בעניין בקשה זו ובעניין אי הגשת כתב ההגנה במועד והתנהלות הנתבעת מקזזות זו את זו. לפיכך, בנסיבות, אין צו להוצאות.

לצורך מימוש זכויותיו הפנסיוניות של עובד (לרבות בתקופת אובדן כושר עבודה), עומדת לעובד הזכות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המעסיק עקב הפרת הוראת צו ההרחבה לפנסיה חובה, ובמקביל קיימת לעובד גם זכות לנהל הליך אזרחי כנגד קרן הפנסיה/קופת הגמל בהתאם להוראות חוק הגנת השכר ומכוח עילות חוזיות ככל שקופת הגמל לא עמדה בחובותיה בעת שנערך לתובע ביטוח פנסיוני על ידי המעסיק.

] יצוין, כי על קיום הדיווח בממשק מעסיקים העיד העד המומחה של הנתבע 2 עו"ד ניסקי, אך לא נעלמה מעינינו הטענה כי קיים פער בין הקבוע בהוראות תקנות קופות הגמל ובין הפרקטיקה אותה אימץ הנתבע 2 בכל הנוגע לממשק הדיווח לקופה בגין אי ביצוע הפקדות והעברת טפסים לעובד בעת סיום עבודה[footnoteRef:110].

עניין זה נבחן בעבר בכל הקשור לתביעות עובדים נגד מעסיקים בגין אי הפקדת כספים לקופת הפנסיה תוך הגדרה ברורה של תקופת ההתיישנות (ר' למשל ע"ע (ארצי ) 36058-12-13 יעקב וקסלר - י. אדרי ובניו מיפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ (20.06.2017).

...

מכאן, אנו מקבלים את טענת התובע כי תחילת עבודתו בנתבע 2 היתה ביום 1.1.2013.

באשר לתביעת התובע לקבל שחרור מפרמיות בתקופה הרלוונטית, מאחר שתובע לא עמד לבחינה בפני הגורם הרפואי, בהתאם לתקנון הקרן, ובשל דחיית התביעה נגד מנורה– תביעתו של התובע לקבל פיצוי בדמות שחרור מרכיב הפרמיות – נדחית.

מסקנה זו, לא מאיינת את המסקנות אליהן הגענו לעיל כך שתביעתו של התובע למתן צו הצהרתי כי בעת אירוע הנכות היה עמית פעיל – נדחית.

סוף דבר התביעה כנגד מנורה נדחית.

לפנינו תביעת חוב בגין אי ביצוע הפקדות, הפקדות בחסר ואיחור בהפקדות מעסיק עבור עובדיו לקופת הגמל.

נוסף לכך הוא חייב בריבית לפי סעיף 11 לתקנות התשלומים – "לא הפקיד מעביד תשלומים בעד עובד לקופת גמל במועד הקבוע בתקנה 10, ישלם לקופת הגמל ריבית, לרבות ריבית שנצטברה בשל חוב ריבית, בעד התקופה שמתחילה ביום 16 בחודש העוקב לחודש העבודה שבעדו נדרשה הפקדת התשלומים, ומסתיימת במועד התשלום בפועל; ריבית כאמור תהיה בשיעור הריבית בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן". פלט נתוני יתרות החוב של המעסיקים אצל קופות הגמל הוא הראיה החשובה והבסיסית ביותר שעליהן להציג.

ללא מיסמך זה יוקשה על קופות הגמל להוכיח שבידיהן זכות תביעה נגד המעסיק ויותר מכך יוקשה עליהן להוכיח את סכום התביעה.

...

מגדל טענה בסיכומיה מנגד, בהתייחסה לטענה זו, כי "מאחר ולעובד מספר פוליסות, יש לבחון כל פוליסה בנפרד ואין מקום לבחינה כללית...". טענה זו של מגדל אינה מקובלת עלינו.

סוף דבר התביעה נדחית.

לאור כל זאת ולאור מורכבותו של ההליך ומשך הזמן שארך לנהלו, מצאנו לנכון להשיא על מגדל הוצאות על הצד הגבוה.

כללי הליך זה עניינו תובענה של "קופת גמל" נגד "מעסיק", לפי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, לחיוב "המעסיק" בתשלום הפרשות לקופת הגמל, בצרוף פצויי הלנה בגין הפרשות שלא הועברו, וכן לפצויי הלנה בגין הפרשות ששולמו שהועברו באיחור (קרי: שהולנו), ולצו עשה להעברת רשימות לפי תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").

מר איקמן העיד ש"במקרה דנן, רכיבי התביעה שנתבעו במסגרת התביעה שבכותרת בגין אי העברת הפרשות והניכויים לקרן הפנסיה ולקופת הגמל על ידי הנתבעת עבור עובדי הנתבעת, עמיתי התובעת (קרי, חוב הקרן), הנם בהתאם לרשימות הנתבעת כפי שדווחו על ידה, המפרטות את שמות העובדים ואשר קיימות במערכותיה".

עמדה זו נתמכת בהוראת סעיף 6 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969, ולעניין זה אין נפקא מינה לכך שחיוב המעסיק לקופת גמל עניינו בכספים שהמעסיק משלמם עקב ובגין יחסי עבודה בינו לבין עובדו.

...

התוצאה התוצאה היא שהתביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 299,406 ₪ בגין אי העברת הפרשות וניכויים לקרן הפנסיה לחודשי שכר 7/17-10/17, 12/17, 4/18, בצירוף ריבית פיגורים בגובה ריבית חשכ"ל. 204,743 ₪ בגין ריבית פיגורים בשל איחור בהעברת תשלומים לקופת גמל לחודשי השכר 11/16-2/21, בתוספת ריבית פיגורים מיום 8.11.22 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,965 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.