על פי הנטען בכתב התביעה, התובע היתעניין ברכישת רכב יד שנייה והגיע לסוכנות S.A.Y סוכנויות בבעלות הנתבע 2, ונתבע 1, בנו, הציג בפניו רכב מסוג סוזוקי SxX4 והגדירו כ"רכב מצוין ללא ליקויים".
כן טענו כי התובע רכש את הרכב מרצונו הטוב והחופשי לאחר בדיקה מקצועית מצידו של הקונה ולכן מוותר על כל טענה כנגד המוכר לרבות טענת מום ולא תהיה לו הזכות להשתמש ביכולתו לתבוע את המוכר בכל מקרה של בעיה שנתגלתה לפני, בזמן או לאחר הרכישה וכן לא לתבוע על עברו של הרכב מידה שלרכב יש ירידת ערך בעבור ולא תהיה טענה כלפי המוכר לאחר חתימת זיכרון הדברים.
אכן, ידוע הוא כי בעיסקאות הקשורות ברכישתם מוצרים מיד שנייה, נוהג לרוב הכלל ולפיו "ייזהר הקונה", ולכן, על הרוכשים לבדוק את הממכר בטרם ביצוע העסקה, ועל רוכש רכב סביר לבדוק את הרכב טכנית, חיצונית וכל בדיקה אחרת, במוסך מורשה, טרם רכישתו (ראו ת"ק 29135-01-13 בכור אבייאב נ' אמנון יעקב (28.7.2013) ומפנה לת"א 16847/07 צוות תנופה ניקיון ואחזקה בע"מ נ' לוי עובד (עבד) (11.10.2009)), ומי שבוחר לרכוש רכב בלא בדיקה נוטל סיכון בהסתמך על המידע שהיה בידי המוכר ואין לו להלין אלא על עצמו בבחינת "ייזהר הקונה", ומי שבוחר לרכוש טובין בלא בדיקה נוטל סיכון, בהסתמך על המידע שהיה בידי המוכר ואין לו להלין אלא על עצמו בבחינת "ייזהר הקונה". במקרים מסוג, נפסק, כי לכל היותר, טעה התובע בכדאיות העסקה ועל כך אין הוא זכאי לפצוי (ראו והשוו: ת"ק 42983-02-13 יצחק אמר נ' נטלי דרורי (19.7.2015); ת"ק 27910-02-11 משה נ' עליזה יצחקוב (22.7.2012), אם כי דומה שניתן לסייג זאת עת מדובר בפגם נסתר וראו לשון סעיף 14 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 וסעיף 15 לחוק זה).
...
השלישי, ביטול עסקה בדרך של קבלת הצעת הנתבע לפיה ירכוש את הרכב במחיר שמכר תוך הפחתת דמי שימוש ראויים עבור 26.5 חודשים היינו בסך של 20450 ₪ (באופן שדמי השימוש יעמדו על סך של 18550 ₪ לשנתיים ושלושה חודשים ולכל הפחות 15000 ₪ כאמת מידה שקיבלה עוגן בפסיקה עבור התקופה, כך שהנתבע ישלם 24000 ₪).
בשים לב לכל האמור לעיל, ובשקלול כלל הנסיבות, אני סבורה, כי בהינתן שהתובע אינו מעוניין לבטל את העסקה; ובשים לב לתשומות הכרוכות באפשרויות לפיהן התשלום שייצא מכיסם של הנתבעים (37500 ₪ או 32000 ₪ או 20450 ₪ או שווי למשל של הפחתה בגין אובדן להלכה שיכול להיות לצורך העניין כ-40% -30% משווי הרכב דאז שאם עמד על 48000 ₪ כי אז מסתכם ב-14400 ₪ או 19200 ₪ כשמתוכם ניתנה כבר הנחה של 9000 ₪ ועל כן מדובר בפער לתשלום של 5400-10200 ₪ ואם נפחית 1400 ₪ הרי שהסכום עומד על סך שבין 4000-8800 ש"ח); ובהתייחס למכלול הנסיבות שהוצגו בכל הנוגע לאחריות הנתבעים; כשביטול עסקה גורר הוצאות נוספות מלבד השבה; אל מול הצעות הנתבע לסיים את ההליך קודם להגשת התובענה בדרכים ראויות; ואל מול זאת אשם תורם של התובע; והתובע כאמור מסכים להשאיר את הרכב אצלו והדרך העדיפה היא אכיפת חוזה וקיומו, ולו בקירוב, ולא ביטולו – הרכב יישאר אצל התובע והנתבעים ביחד ולחוד ישלמו פיצוי בסך של 7000 ₪ (כך שההפחתה בכללותה ממחיר מחירון היא 16000 ₪ ומהסכום שהוצע למכירה 12000 ₪ כשדומה שבכל קונסטלציה שהיא מבין הפתרונות מגיעים לאותה תוצאה מספרית) ולסכום זה יתווספו הוצאות משפט ריאליות, בשים לב גם לאופי ההליך כתביעה קטנה וגם לניסיונות הנתבעים כאמור לסלק את התובענה – בסך של 600 ₪.
סך הכל ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע סך של 7600 ₪ תוך 30 יום מהיום.
