כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת קו עיתונות נגד חד פעמית בגין שירותי פרסום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 11451-03-15 כרמון ואח' נ' קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ ואח' תיק חצוני: כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ תובע/נתבע שכנגד עומר כרמון נתבעים/תובעים שכנגד 2-3 1.קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ 2.צחי פלג 3.טל ברנע 4.דן רופ פסק דין
נטען כי התובע ביקש מהנתבע 2 בפורום להסיר את התמונה מכל מקום אליו הועלתה, ע"י הנתבע 2, אלא שבמקום להיתנצל בפני התובע ולהסיר את התמונה, בחר נתבע 2 להשמיץ את התובע ולהכפישו הן בפורום והן באתר, כמי "שמעלה צילומים במכוון כדי שיעשה שימוש מפר ע"י אחרים, וכך יוכל להגיש כנגדם תביעות". נטען כי מעולם לא הגיש תביעה כלשהיא , בכל עניין, גם לא בעילת הפרת זכויות יוצרים ו/או לשון הרע.
נטען כי לא הוציאו דיבה אלא טענו טענות עובדתיות בלבד, כי מי שמצלם ללא הטבעת שמו, חתימתו או פניה מוקדמת לגיטימית למפרסם- לא מכבד את הפורום ואת הגולשים, אלא ממהר להגיש תביעה.הנתבעים עבדו עם התובע שנים רבות, לא מדובר בהכרות חד פעמית, ותמיד נתנו קרדיט ליצירותיו.
פסק דין מקיף בעיניין זה ניתן ביום 28/10/08 בבית משפט השלום בתל אביב על ידי כב' השופטת תמר אברהמי בת.א. 51859/06 עו"ד שמעון דיסקין נ' הוצאת עתון הארץ בע"מ, [פורסם בנבו], שם עסקה התביעה בעיניינם של "טוקבקים" שפורסמו באתר אינטרנט אשר הופעל על ידי הנתבעת.
...
בתגובתו מאותו יום, טען התובע כי הוא צילם את התמונה , והוא מבקש להסירה וכי הודעות לשון הרע ימחקו גם כן. אולם משלא טרח התובע להפנות לפרסומים המהווים לשון הרע, תפוז לא יכלה לבחון את פנייתו בהקשר זה , מנגד מסר את הפרטים הדרושים בכל הנוגע לפנייתו ולפגיעה בזכויות יוצרים , והוחלט להיעתר ולהסיר את התמונה.
אני מחייב את הנתבעים 2-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות דיון ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.
התביעה כנגד הנתבע 4 נדחית.
אני מחייב את התובע לשלם לנתבע 4 הוצאות דיון ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ , צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד פרטה הנתבעת בהרחבה את סדרי הקדימויות לטפול בהפרעות חשמל בנסיבות: תחילה מקרים של חוטים קרועים וחשופים המהוים סכנה לחיי אדם, קווים גבוהים המספקים חשמל לאזורים נרחבים ולאחר מכן הפרעות מקומיות בבניינים ספציפיים, והסבירה כי ריבוי התקלות יצרה עומס על קוי הטלפון שלה ולא ניתן היה ליתן מענה טלפוני לכל פונה אולם הושמעה הודעה כללית לפי אזורים.
עוד פרטה הנתבעת את האספקטים הכלכליים הכרוכים בהערכות והבהירה כי כדי לצמצם לחלוטין את האפשרות להפרעות חשמל כאומר יש צורך במימון של עשרות מיליארדי שקלים שאינם מצויים בקופת המדינה, וכי בתי המשפט שנדרשו לעניין זה קבעו פעם אחר פעם כי קיים אינטרס צבורי מובהק בכך שחברת החשמל בדומה לכל ספק שירות חיוני במדינת ישראל יוכל לפועל באופן יעיל סביר וכלכלי.
שלושה ימים לאחר הדיון, ביום 22.6.14 שלחה התובעת הודעה לבית המשפט אליה פירסום מן העיתונות, לפיו "צרכנים אשר לא קיבלו חשמל במשך 10 שעות רצופות לפחות, באופן חד פעמי, או במשך 48 שעות מיצטברות במהלך שנה, יהיו זכאים לפצוי כספי מחברת החשמל, הפצוי ייקבע על פי רמת הצריכה השנתית הממוצעת של הצרכנים ובהתאם לרמת המתח בו הם עושים שימוש" וטענה כי יש בכך כדי להוכיח שגם לדעת הנתבעת יש מקום לפצותה.
הנתבעת הבהירה כי ביום 22.6.14 פירסמה הרשות "הצעת החלטה לשימוע בנושא: עדכונים, שינויים ותוספות לאמות המידה (אירועים חריגים)" לפיה מוחרגים אירועים חריגים כגון נסיבות תביעה זו. הנתבעת הוכיחה כי מזג האוויר במועד הפרעות החשמל היה חריג, הראתה מהן הפעולות שנקטה לצורך אספקת חשמל מירבית לבתי התושבים בבירה, חרף מזג האוויר הקיצוני ששרר בעיר, הוכיחה באמצעות כתבת חדשות בערוץ 2 כי צוותים מטעמה הגיעו לסדר את תקלת החשמל במהלך השבת ויש בכך כדי ללמד על סדרי הכוחות שהוזרמו לשטח.
...
דברים אלו כוחם יפה גם לטענה בדבר הקלקול הנטען במחשב התובעת, אשר לגבי קלקול מסוג זה כבר נקבע בעבר כי אין מוטלת על הנתבעת חובה לנקוט בכל אמצעי שהוא למניעת תקלות חשמל כלשהן, ומכאן כי דין התביעה להידחות.
כשנבחנים כל אלו אל מול התנהגות הנתבעת שאינה מלמדת על התעלמות אלא על סדרי קדימויות סבירים וראויים תוך הקפדה על בטיחותם של אזרחים והעובדים, ולעומת ההוצאות הנדרשות למניעתו המוערכות במיליארדי שקלים, אין מקום להטיל על הנתבעת אחריות כלשהי וברי כי דין התביעה להידחות.
כאמור לעיל, התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כפי שציינה קו עיתונות בטיעוניה, רשאית הייתה קו עיתונות לתבוע רק אחת מהשותפות (בהתאם לאמור בהוראות סעיפים 54 ו-55 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973), ודבר לא מנע מאת חד פעמית לשלוח הודעה לצד שלישי ככל של שסבורה הייתה שעל חברה נוספת לשאת עימה בחיובים.
העדים מטעם חד פעמית תיארו בהרחבה בתצהיריהם את אופן ההיתקשרות עם קו עיתונות, שלפיה רכשה חד פעמית "בנק פרסומים" אצל קו עיתונות, תמורת שירותי פירסום שעליהם הוסכם.
הארוע החד פעמי של סרוב לפרסם "טיפ" בשל העידר מקום, שלגביו צורפה תיכתובת, אינו מלמד לטעמי על הפרת הסכם מצד קו עיתונות, שכן מן הסתם יש לתאם את ביצוע הפירסום מבעוד מועד נוכח קיומם של פרסומים נוספים, ועצם העובדה שפעם אחת נדחתה בקשה לפירסום בשל חוסר מקום אינו מעיד על דחיות חוזרות ונישנות מצד חד פעמית שבעטיין לא בוצעו הפרסומים.
לטענה של קו עיתונות, חד פעמית אינה רשאית לשלם עבור הפרסומים שבמחלוקת באמצעות "בנק הפרסומים". לטענתה אין ל"קזז" את התשלומים ששולמו לפי הסכם הפירסום האחרון כנגד החוב בגין הפרסומים שבמחלוקת.
...
עולה מהמקובץ כי בהתאם להתקשרות בין הצדדים מימוש ביצוע הפרסום היה מסור לחד פעמית, וכל פרסום בוצע רק בכפוף לבקשתה.
לסיכום נקודה זו, מצאתי שמשהזמינה חד פעמית פרסומים נוספים, הם הפרסומים שבמחלוקת, מבלי להתנות את התשלום בביצוע הפרסומים שטרם בוצעו על פי הסכם הפרסום האחרון, עליה לשלם את תמורתם של הפרסומים שבמחלוקת ללא קשר למימוש זכותה לפרסומים על פי הסכם אחר, ומבלי להתנות את התשלום בביצוע תחילה של החיובים על פי הסכם הפרסום האחרון (אשר נדחה כאמור זה מספר שנים).
אשר לטענתה של קו עיתונות שלפיה אין לאפשר לחד פעמית לבצע כיום את הפרסומים שטרם בוצעו, מצאתי שיש לקבל גם את הטענה האמורה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש, המשיבה אשר מפעילה את סניפי רשת "מאי כלים חד פעמיים" ברח' המצודה 8 איזור ו-רח' מטלון 48 ת"א , מפרה את הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 ותקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013.
ביום 10.9.23 הגישו הצדדים "בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מתוגמלת". במסגרת הבקשה הבהירו הצדדים כי בעקבות הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוסכם ביניהם כי: "א.הנגשה במערכת עזר מסומלת ומופעלת: בתוך 45 יום מהמועד הקובע, הרשת תרכוש ותתקין בכל הסניפים מערכת עזר לשמיעה בעמדת שירות אחת לפחות מכל סוג שירות (כפי שתבע המבקש), והיא מתחייבת לדאוג שהמערכת תהיה מותקנת באופן גלוי ומסומל, עם שלוט הדרכה כנדרש בתקנות, כולל סניפים חדשים בעתיד, וכן מופעלת ברציפות כל זמן שניתן שירות מסוג זה.
לעניין תשלום התגמול למבקש ושכר טירחת עו"ד- בית המשפט העליון התוה קווים מנחים וקבע כי ככלל אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכ"ט לבא כוח המייצג במסגרת בקשה להסתלקות.
נראה כי עילת תביעה כנגד המשיבה אכן מתקיימת.
משתוקנו הליקויים המפורטים בבקשה, לא מצאתי להתנות התשלום בדווח מטעם המבקש ובנסיבות העניין, ולאור העובדה שאין בפסק דין זה משום מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, אף לא מצאתי להורות על פירסום דבר ההסתלקות בעיתונות.
...
בנסיבות אלו, אני סבור כי האינטרס הציבורי בא על סיפוקו.
אני סבור כי העדר פניה מוקדמת יכול להוביל, בנסיבות המתאימות, לשלילת הגמול לתובע ושכר הטרחה לבא כוחו, או להפחתתם, גם אם נמצא שעסקינן בתביעה המתאימה להסתלקות מתוגמלת (כאמור לעיל).
סוף דבר: אני מאשר את בקשת ההסתלקות ומורה על מחיקתה ועל דחיית התביעה האישית.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 1000 ₪, ולבא כוחו שכר טרחת עו"ד בסך 10,500 ₪+מע"מ, וזאת בתוך 30 ימים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בעוד שהוראת השעה הקיימת הייתה עתידה ליפקוע ביום 31.12.2020 הוחלט להקדים במסגרת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף קורונה החדשה - מענק חד פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף-2020 את מועד פקיעתה ליום 29.7.2020, כך שהחל ממועד זה חזרו לתוקף מדרגות מס הרכישה המופחתות, שהיו קבועות בדין טרם נחקקה הוראת השעה.
סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; ..." בסעיף 11 לתוספת השנייה נקבע כי בין התביעות אותן ניתן להגיש כתובענה ייצוגית נמנית "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". הגשת תובענה ייצוגית כנגד רשות המס איננה עניין של מה בכך.
פסיקת בית המשפט העליון היא עקבית בסוגיה ולפיה, אף שאין מניעה עקרונית לתקוף דבר חקיקה בתקיפה עקיפה במסגרת תובענה ייצוגית, הרי שאין זה הכלל, והדבר ייעשה רק במקרים חריגים (ראו למשל: דנ"מ 5519/15 יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האיזורי בע"מ (17.12.2019); ע"א 4191/17 עו"ד אלפריח נ' עריית חיפה (6.3.2019); בר"מ 1418/15 מדינת ישראל נ' סלם (23.11.2015); רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ (25.4.2010)).
תחולה רטרוספקטיבית נקודתית ביחס לעיסקאות שנחתמו מיום 12.7.2020 עד ליום 29.7.2020 אף תוביל להפליה ולחוסר צדק ביחס לנישומים אחרים, כאשר הפגיעה באי השויון מיתעצמת בנסיבות בהן "קו הגבול" אותו קבעו המבקשים, הוא, כאמור לעיל, שרירותי ומתבסס על ידיעות עיתונאיות בדבר כוונות לשינוי חקיקה.
עם זאת, כך מצבו של כל מי שרוכש מוצר או שירות וזמן קצר לאחר מכן מחירו יורד.
אבהיר, כי גם לו הייתי מוכן להניח כי נפלו אי אלו פגמים מינהליים בהליך החקיקה, כגון שהיה מקום לפרסומים רישמיים נרחבים והדבר לא נעשה, עדיין אין בכך כדי לקבוע כי המדובר בגבייה שלא כדין לפי פרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות, שעה שהגבייה נעשתה מכוח הוראת חוק מפורשת וברורה.
...
המשיבה, מנגד, טוענת כי דין בקשת האישור להידחות משום שאין מדובר בגבייה שלא כדין, אלא בגבייה שנעשתה על פי מצב חוקי מפורש וברור.
לאור כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה לפיה המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה, הנדרש לצורך שלב מקדמי זה, כי בנסיבות העניין המדובר בגביית מס "שלא כדין" מצד המשיבה כך שקמה להם עילת תביעה, וכן לא הוכיחו כי קיימת אפשרות סבירה שהסוגיות העולות ממנה תוכרענה לטובת הקבוצה.
סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - נדחית.
נוכח דחיית הבקשה והקביעה כי מס הרכישה נגבה כדין – אף תביעתם האישית של המבקשים נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו