תביעת קבלן משנה נגד קבלן ראשי ובעל הפרויקט

לפניי תביעה של קבלן בנייה ראשי נגד קבלן משנה על סך שמונה מיליון ש"ח, ותביעה נגדית על סך 12,624,730 ₪.

] כשאני באתי לפרויקט הזה ושמעתי על נושא המרפסות – כל זמן שהוא, אני לא זוכר מתי שמעתי על זה – הנושא הזה, אני מכיר אותו מתגלגל בהתאחדות [בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ – ש' א'].

הקפן של עבודות הבנייה הכלולות בחוזה לחאם גרסה בתביעתה כי התמורה אמורה להיקבע לפי מדידת הכמויות בכל רכיב ורכיב, ועל כל פנים – כי היא זכאית לקבל תוספות בגין עבודות נוספות שביצעה לפי תוכניות הבנייה החדשות, בעלות ההקף המורחב, והמפרט מחודש פברואר 2008.

...

בני צובארי, מנהל האזור מטעם סולל בונה, העיד כי סולל בונה יכלה להגיש את הבקשה להיתר הסופי רק לאחר שהסתיימו עבודות השלד (עמ' 123, שורות 12–14, 17–19; וראו סעיף 375 לתצהירו), אך לפי שבנסיבות המקרה עניין לנו בשינויים מהותיים בגודל השטחים המבונים, ובכללם הבלטתן של חזיתות הבניינים – אין בידי לקבל את עדותו.

הואיל ולא הייתה מניעה לתבוע את הסעד המבוקש בתובענה שהגישה לחאם; והואיל והיה עליה למצות את מלוא הסעד בהליך זה; והואיל ואין לאפשר לה להרבות בהליכים משפטיים – אני דוחה את הבקשה לפיצול הסעד.

תביעת לחאם לפיצוי בגין עיכובים (תקורות אתר, תקורות חברה וכיוצא באלה) נדחית, וכך גם תביעתה לפיצוי על אובדן רווח קבלני ועל אבדן רווח מהמרכז המסחרי.

תביעת סולל בונה לפיצוי המוסכם נדחית אף היא.

ביחס ליזם, טען קבלן המשנה כי יש לחייבו בדין וזאת ממספר טעמים: הראשון, היזם פיקח על ביצוע העבודות בפרויקט והיה אחראי ישיר מול קבלן המשנה, השני, היזם עשה יד אחת עם הקבלן הראשי להסתרת ההיתחשבנות ביניהם, זאת על אף כי בהסכם הקבלנות נקבע כי ההיתחשבנות בין הקבלן הראשי לקבלן המשנה תהיה "גב אל גב" מול ההיתחשבנות שבין היזם לקבלן המשנה, והשלישי, היזם לא הציג מענה עינייני לטענות שהעלה קבלן המשנה נגדו ותחת זאת הוא הסתפק בהכחשה סתמית של אותן טענות.

כן מבקש הקבלן הראשי לחייב את קבלן המשנה בפצוי מוסכם בגין הפרת הסכם הקבלנות בסך של 180,000 ₪ וזאת בהתאם לסעיף 27 להסכם הנ"ל. היזם מפנה לעובדה כי לא היתה כל היתקשרות חוזית בינו לבין קבלן המשנה ולטענתו, יתר העילות לפיהן הוגשה התביעה נגדו - עילה נזיקית ועשיית עושר ולא במשפט - לא הוכחו כלל ועיקר.

מכל מקום, הואיל וקבלן המשנה בחר להגיש תביעתו בהיתעלם מסעיף 28 להסכם הקבלנות, מתייתר הצורך לידון ולהכריע בקושיה זו. לאור האמור לעיל, קבלן המשנה לא ישמע בטענה כאילו יש לזקוף לחובת יתר בעלי הדין - היזם והקבלן הראשי - את העובדה כי הם נימנעו מחשיפת ההיתחשבנות ביניהם.

...

לאור האמור לעיל, אני דוחה את תביעת קבלן המשנה נגד היזם.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: חברת מור (י.ז.) השקעות ואחזקות בע"מ תשלם לחברת בכר פאיק חברה לבניין בע"מ סך של 531,938 ₪ נכון להיום.

התביעה נגד שלום עליכם וברכה בע"מ נדחית בזאת.

השתלשלות העניינים בתיק תצהירי הנתבעת הוגשו בקשר עם תביעה שהגישו קבלני המשנה בפרויקט "איירפורט סיטי" כנגד הקבלן הראשי בסך של 10 מיליון ש"ח ותביעה שכנגד בסך של 23 מיליון ש"ח, בגין אירועים שארעו לפני למעלה מעשור.

ראו למשל ת"א (מחוזי י-ם) 39593-09-20 אחזקות גוש עציון ק' י' בע"מ נ' ראש המניהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון פס' 11 (30.11.2020), וכן ראו ע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' ANTON HUBNER GMBH & CO. KG, פס' 4 (27.3.2011): "כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי של הליכים (ובלא קשר למספרם של ההליכים המוגשים) קיימת תופעה של כתבי טענות, תצהירים, נספחים וכיו"ב המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים. נתקלים אנו במסמכים בעלי הקף גדל והולך. במילים אחרות, הניירת מתרבה ומתרבה. שאלה מעניינת היא מה הסיבה לגידול הנמשך בהיקפם של המסמכים המוגשים. יהיו כאלה שיאמרו שהאשם הוא באמצעים הטכנולוגיים המשתכללים מעת לעת, מכונות צלום מהירות ומחשבים, לרבות האפשרות של 'גזור' (cut) ו'הדבק' (paste). ניתן להעלות השערות נוספות לגבי הסיבות לתופעה, אך דומה שלא ניתן לחלוק על עצם קיומה. אילו נעשתה בדיקה השוואתית, אין לי ספק שהממצא הברור היה שכתב טענות ממוצע דהיום הנו ארוך בהרבה מזה שהיה מוגש לפני שנים. תלונה חוזרת ונשנית של שופטים, ומדובר בתלונה מוצדקת, היא כי לעתים מוגשים כתבי טענות ושאר מסמכים באורך בלתי סביר. יש אף הטוענים, במידה מסוימת של בדיחות, המהולה ברצינות, שיש למדוד את המסמכים על פי משקלם ולא במספר העמודים. אין בכוונתי לומר שהדבר קורה בכל הליך, אך אין ספק שהתופעה קיימת ומתגברת ומכבידה היא על תיפקודם של בתי המשפט. אין להלין על כך באופן כללי אלא באותם מקרים, והם אינם מעטים, בהם אין מִתאם בין המשקל הסגולי של העניין לבין הקפם של המסמכים המוגשים. היינו, כאשר אורכם של המסמכים (שלא לומר משקלם) חורג מכל פרופורציה." [הדגשה שלי – ט.ל] ביחס לדרך הבאת הראיות, קבע מחוקק המשנה הסדר שונה ולפיו בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב (ככלל תוך מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, כאשר ביחס לתובענה כספית בבית המשפט המחוזי תנתן עדיפות למתן עדות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון); עוד נקבע בתקנות כי בהחלטת בית המשפט לגבי אופן שמיעת העדויות ישקול בית המשפט, בין השאר, את הקף הראיות בכתב ובעל פה, את מורכבותה של התביעה וטיב הסיכסוך בין הצדדים, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון (תקנה 67 לתקנות).

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתצהירים ובחוות הדעת על מלוא היקפם סבורני כי היקף התצהירים אינו סביר, אינו מידתי, אינו מתבקש בהינתן היקף הסכסוך והמחלוקת ויש לקצרם.

לאחר עיון בתצהירים אני סבורה שקיצור התצהירים לא יפגע בנתבעת, באפשרות שלה להוכיח גרסתה או באפשרות של בית המשפט להגיע לחקר האמת.

סוף דבר התצהירים הנוכחים מוצאים מהתיק (למעט תצהירו של מר אריה רוזנצוויג שיוותר בתיק).

בעדותה, מאשרת שגם ראש מנהל הרכש וגם מנהלת הפרויקט, חשבו שיש לשלם למרטנס בגין אבן הדרך השלישית והרביעית, וכשנשאלה מדוע התשלום לא בוצע, השיבה שליאון מנכ"ל מרטנס מסרב לסיים את ההיתקשרות תמורת סכום זה. אך בפגישה שנערכה בנושא, טרם הגשת התביעה, הגב' שגיא טענה שיש להפנות את השאלה, מדוע לא נשלח שיק למרטנס בגין אבני הדרך השלישית והרביעית, למירב קדם מנהלת הרכש, שאותה המדינה לא זימנה לעדות ולא מסרה תצהיר בעיניין.

לדעתי ניתן לראות בחוזה שבין הצדדים חוזה ממצה, כאשר הסוגיה היחידה נוגעת לעמימות הנוגעת לאופן השלמת שלבים D-A. לדעתי החוזה דנן הוא חוזה סגור, משום שמדובר בחוזה שנכרת בעקבות מיכרז בו הישתתפו מספר של מתמודדים ובמרכזו עמד פרויקט בעל משמעות מנהלית רחבה: "מדובר במסמך משפטי ממצה שנכתב ונבדק על ידי עורכי דין ואנשי מיקצוע אחרים כדי לכסות את מכלול העבודות אשר נדרשו לפרויקט ואת מחירן" (ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה 19 לפסק דינו של השופט א' שטיין).

אני סבור כי המקרה דנא , נופל בגדר אותם מקרים, בהם ניתן לקבוע כי ניתן להחיל חיובים ישירים בין מזמין לבין קבלן משנה , ובשל אופיו הייחודי של המיכרז נשוא התביעה כאן.

סעיף 0.6.9 למכרז כותרתו "קבלני משנה"- שם נקבע בסעיף קטן 1 "המציע יהיה רשאי להפעיל קבלני משנה לצורך מימוש הצעתו תוך קיום התנאים האלה", ובהמשך בס"ק א' "מציע ייחשב לקבלן הראשי ויהיה אחראי באופן בלעדי ומוחלט לפעילויות, שירותים, תפוקות ותוצרים של מי מבין קבלני המשנה, שישולבו למטרת אספקת השירותים המבוקשים". בס"ק ב' נקבע שההתקשרות לקבלת השרות תהיה על ידי הזוכה כקבלן ראשי ומולו בלבד".

משהדברים לא הסתייעו, וכאשר ברי שהנתבעת 2 אינה מעוניינת בהמשך הפעילות המכרזית, כאשר אין שתוף פעולה בעיניין מצד המדינה, וכך המצב באותה עת, ובהיעדר סיכום כולל, או כספי חלקי/ מלא בענין, וכאשר הנתבעת 2 אינה יוזמת או מצטרפת להליך כספי, לכל הפחות, כנגד המדינה, אני סבור, שנוכח כל הנקבע לעיל, יש לקבוע חיוב כספי ישיר בין המדינה לתובעת, ובקשר לאבני הדרך נשוא התביעה כאן.

...

התביעה הנגדית , והודעת צד ג' ששלחה הנתבעת 1 – המדינה , לנתבעת 2- מרטנס , נדחות.

ההודעה לצד רביעי שנשלחה ע"י מרטנס, כנתבעת צד ג' ע"י המדינה, לתובעת, נדחית אף היא.

בקשר לדחיית התביעה נגד הנתבעת 2, ודחיית ההודעה לצד רביעי שנשלחה לתובעת ע"י הנתבעת 2, אני מורה, שכל צד יישא בעניין בהוצאותיו.

רקע ברקע הבקשה - תביעה שהוגשה על ידי קבלני המשנה בפרויקט "איירפורט סיטי" – חב' בילדקו הנדסה בע"מ וחב' סלים לחאם יזמות ובניה בע"מ (להלן: "התובעות") - כנגד הקבלן הראשי, חב' סולל בונה (להלן: "הנתבעת או סולל בונה") בסך של 10 מיליון ש"ח ותביעה שכנגד בסך של 23 מיליון ש"ח. חב' בילדקו, התובעת 1, מצויה בהסדר נושים ותביעתה זו הוגשה באישור בית המשפט המחוזי בתיק פר"ק (חי') 375/08 (נספח 1 לכתב התביעה).

בשולי הדברים אך לא בשולי העניין אני מוצאת לנכון לציין את הדברים הבאים; הפסיקה שנתה לא אחת כי ישנה חשיבות שזהותו של המומחה תהיה ככל הניתן מוסכמת על הצדדים ויש לשאוף לכך שלא ימונה מומחה שמי מבעלי הדין מסתייג ממינויו, זאת כדי למנוע מחלוקות ולתרום לתחושה הטובה של בעלי הדין (רע"א 8768/15 פלוני נ' AIG חברה לביטוח בע"מ, פסקה 12 (1.5.2016); רע"א (מח' מרכז) 46547-12-22 פלוני נ' שלג לבן (1986) בע"מ, פס' 14 (23.01.2023)).

...

אם היה נמצא ניגוד עניינים המסקנה היא אחת – החלפת המומחה.

סיכומו של דבר – בהינתן טיב הקשר של מומחה בית המשפט עם מומחי הצדדים מסקנתי כי המומחה אינו מצוי בניגוד עניינים ומינויו נותר בעינו.

סוף דבר החלטתי בעניין מינויו של המומחה מר ציקליק מיום 1.3.23 – בעינה, הצדדים יפעלו בהתאם לה. בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.