כדי "לתקן" הפרה זו, הנתבעת קבעה במעלית את קומת הגן כקומה מספר 0, ואילו את קומת הכניסה קבעה כקומה מספר 1.
בסופו של דבר בישיבת קדם המשפט הבאה, ביום 24.1.2019 הודיעה הנתבעת כי היא לא הגישה חוות דעת, מאחר וחוות הדעת של אינפרטק מקובלת עליה והיא מבקשת לתקן לפיה, ומאחר והקף הליקויים בדירה מינורי ביחס לדירה חדשה, והיא מעוניינת שהתובעים יהיו שבעי רצון.
אני סבורה כי בהיתחשב בכך שרטיבות יוצרת אי נוחות ניכרת של מגורים בדירה מחד גיסא, ובהיתחשב בכך שמדובר בפרק זמן של כשנה וחצי עד להגשת התביעה, וכי הנתבעת ביצעה תיקונים מסוימים בדירה, יש להעמיד את רכיב עגמת הנפש לתובעים על סך של 7,500 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
התובעים עתרו לצוו עשה שיחייב את הנתבעת "לגרום באמצעות חברה חיצונית לייבוש מצע הריצוף בדירה ולבצע את מכלול העבודות כמפורט בחוות הדעת של הדס ואינפרטק. לחילופין לשלם לתובעים סך של 55,000 ₪ כאמור בסעיף 23.6 לעיל בצרוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל". סעיף 23.6 הוא רכיב בטבלה שערכו התובעים בכתב התביעה, וכל שרשמו לצידו הוא "סעד כספי כחלופה לצוו עשה 55,000 ₪".
הסך האמור של 55,000 ₪ כולל לכאורה גם את החלק של ביצוע התיקונים לפי חו"ד חב' הדס מבנים, שבגינה זכאים התובעים לתשלום פיצוי חלף ביצוע העבודות (ובתוספת 25% ביצוע על ידי התובעים באמצעות אחרים).
...
בנוסף, לא הוגשה חוות דעת שמאי על ההפרש הנטען בערך הדירה, וגם בשל כך יש לדחות את התביעה ברכיב זה.
ראיתי לנכון לדחות את התביעה ברכיב של גרם נזק לרכושם של התובעים שכן התובעים לא הוכיחו את הנזק ולא את שיעורו.
פסיקתא
לאור כל האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעים סכומים כדלקמן:
בגין הליקויים נשוא חוות דעת חב' הדס מבנים, בתוספת 25% כפי שיעלה לתובעים, סה"כ של 24,131 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 6.4.2017 (מועד עריכת חוות הדעת) ועד למועד התשלום בפועל על ידי הנתבעת.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה על ידי התובעים ועד למועד התשלום על ידי הנתבעת בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות) בצירוף הפרשי הצמדה וריביתך כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל על ידי הנתבעת.
