מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פרישת שכר ופיצויי הלנת שכר עקב ניכויים משכר

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום הפרש פצויי פיטורים ופיצויי הלנה, הפרישי שכר ששולם באיחור, ופיצויי הלנה בגינם, וכן הלנה בגין נכויים שלא הועברו במועד הנכוי לקופת הגמל אלא באיחור.
יתר על כן בטופס עצמו מפורט "לכבוד פקיד השומה" ובמסגרת: "טופס זה ימולא ע"י מעביד בשל כל עובד שכיר שפרש מעבודה וגם במקרה...אם משולמים לעובד פיצויים.. בגין פרישתו או אם הופרשו עבור העובד סכומים לצבירת זכויות לפיצויים, קיצבה או תגמולים בגין עבודתו. המקור יימסר לפקיד שומה העתק יימסר לעובד או מי מטעמו" (דגש שלי ש.ש.) אין מדובר בסתם טופס.
פצויי הלנת שכר בגין האיחור בבצוע ההפקדות הפנסיוניות בסעיף 19א לחוק הגנת השכר נקבע: "(א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד, ובילבד שהסכום אשר חייב המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
...
תביעת הקיזוז של הנתבעת בגין ד"וח החניה נדחית.
תביעת הקיזוז של הנתבעת בגין סכום ששולם ביתר בסך 11,900 ₪ מתקבלת וסכום זה יקוזז מכלל התשלומים שתשלם הנתבעת.
בנוסף תשלם הנתבעת שכ"ט ב"כ התובע בסך 10,000₪.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אם נגיע למסקנה כי ישנה הצדקה לחיובו האישי של הנתבע, יהא עלינו לידון בשאלה מהו גובה החוב וכן אם יש לחייב את הנתבע גם בפיצויי הלנת שכר בגין החוב או ריבית פיגורים.
עם זאת, על מנת שבית הדין יסטה מדרך המלך שהיא עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, על העובד המבקש הרמת מסך לפרוש תשתית עובדתית מקיפה ומלאה ולהוכיח כי במקרה שלו היתקיימו התנאים החריגים המצדיקים היתעלמות מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת וחיוב בעלי המניות בחובותיה (רע"א 1158/04 א.מ. השבחת נכסים בע"מ - רם דר חברה לבניין בע"מ, 19.6.05; ע"ע (ארצי) 647/07 גפן - בתי מלון מאוחדים בע"מ, 6.7.09; ע"ע (ארצי) 50821-01-14 אבולעפיה – אבולעפיה, 15.10.15).
זאת נוכח עדותו של מר עידן אבו, מנהל מחלקת תפעול בתובעת (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 6-8): "ש. אתה יכול להראות לי לגבי מר אלוביץ' באזשהו מקום שהחברה נכתה לעובד בתלוש שכר שלו סכומים עבור קרן הישתלמות ולא העבירה אותם לקופת הקרן?
בתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת הסכום צומצם משמעותית (ל - 50,606.29 ₪, קרן וריבית), על יסוד עובדות שנתגלו לתובעת לאחר הגשת התביעה, לגבי תקופות העבודה של העובדים (אלוביץ' - החוב נתבע בגין החודשים ינואר - אפריל 2008 ואילו לגבי ביז'ונר - 2/11-3/12, סעיף 11 לתצהיר התובעת).
...
לאור המסקנה לעיל, דין התביעה להידחות.
איננו מקבלים את הטיעון לפיו החלטות שהתקבלו בבית המשפט המוסמך לדון בפירוק החברה אינן מחייבות את הנתבע, כיוון שאינו צד להליך הפירוק.
כיוון שבתקופת החוב חלה תקנה 22 לתקנות, אם היינו מגיעים למסקנה לפיה יש לייחס לנתבע את חובות החברה, היה מקום לחייבו בריבית בגין העיכוב בהעברת דמי הגמולים, בהתאם להוראות תקנה זו. סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

כפי שציינתי בעיניין יאנוח ג'ת: "תשלומים לקרנות פנסיה, לקרנות הישתלמות ולקופות גמל הם חלק בלתי נפרד משכרו של העובד. בתשלומים אלה מעוגן עתידו הכלכלי של העובד, הם אלה המקנים לו ולבני משפחתו רשת ביטחון סוצאלי ליום המחר". עוד נאמר באותה פרשה, כי עיכוב בהעברת הפרשות לקרן, או גריעה מהם, עלול לגרום לעובדים נזק בלתי הפיך שאינו נופל מן הנזק הנגרם לעובד בהלנת שכרו.
על כן ו"כהרתעה מפני אי-תשלום החוב לקופת גמל והפיכתו לבלתי כדאית, מטיל סעיף 19א(א) לחוק הגנת השכר פיצוי הלנת שכר על חוב המעביד לקופת גמל ומקנה לקופת הגמל ולעובד זכות תביעה כנגד המעביד בגין אי העברת התשלום לקופה" (ראו, עע (ארצי) 357/06 ק.ל.ע. קרן הישתלמות לעובדים סוצאליים בע"מ- מועצה מקומית פקיעין, פורסם בנבו, 09.06.2009) (להלן: "עניין ק.ל.ע").
לא נותר לנו אלא לקבוע שביחס לתקופה מושא התביעה יישאו הסכומים שהיה על הנתבעת להעביר לתובעת בגין הנכויים משכר העובדים דהיינו קרן החוב כהגדרתה לעיל הפרישי הצמדה וריבית כדין מהיום בו היה מקום להעבירם ועד ליום 08/02/11, המועד בו הועברו רשימות הדיווח לתובעת ויש לראות בו, גם לדידה של התובעת עצמה, הנתבעת גילתה דעתה כי התובעת היא קופת הגמל אליה מחויבת היא להעביר את הכספים.
...
האם התביעה או חלק ממנה התיישנו? ראשית, יש לומר כי דין טענת הנתבעת לפיה על מערכת היחסים שבין הצדדים חל חוק חוזה הביטוח – להידחות.
באותו העניין, הוסיף בית הדין ואמר כהאי לישנא - "הרשת הפנתה בסיכומיה לפסק דינו של בית דין זה בעניין מועצה אזורית גליל תחתון, שם נדונה אותה שאלה המתעוררת בעניין שלפנינו. חברי השופט עמירם רבינוביץ' קבע כי ככלל תקנה 22 אינה מהווה מקור עצמאי לחיוב המעביד בתשלום ריבית פיגורים על ריבית פיגורים, ויש לבחון אם קיים הסכם המטיל חובה על המעביד לשלם ריבית פיגורים בגין ריבית פיגורים. גם אם תקנה 22 מהווה מקור עצמאי לחיוב המעביד בריבית פיגורים, אין בה חיוב מפורש לכך. השופט רבינוביץ' כיוון בדברים אלו לכך כי בזמן הרלבנטי לתביעה שנדונה שם, תקנה 22 טרם כללה את החיוב של ריבית פיגורים על ריבית הפיגורים. התיקון נעשה ב- 5.8.04 כאשר פסק הדין בבית הדין האזורי ניתן ב- 2003, טרם התיקון. ומכאן נלמד כי "שעה שביקש מחוקק המשנה להורות על השתת ריבית פיגורים על חוב ריבית הפיגורים עשה כן במפורש. מן ההן ניתן ללמוד על הלאו, היינו, שעה שלא דיבר מחוקק המשנה מפורשות מתבקשת המסקנה כי על חוב ריבית הפיגורים אין להוסיף ריבית פיגורים, אלא הפרשי הצמדה וריבית בלבד" (סעיף 20 לפסק הדין ע"ע (ארצי) 208/03 קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח בע"מ – מועצה אזורית גליל תחתון מיום 31.10.05).
אמנם, סבורים אנו כי מן הראוי להעמיד את הקרן התובעת במקום שבו הייתה אילו הופרשו הכספים במועד, אולם לא נטען (וודאי שלא הוכח) מצידה כל מנגנון חלופי שישיג מטרה זו, ככל שיוחלט שלא להחיל את ריבית הפיגורים ביחס למלוא התקופה מושא התביעה.
בנוסף לאמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 34,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי, לאחר שבחן את הראיות והעדויות שלפניו, קבע כי לא הוכחה טענת המערער בדבר התחייבות לתשלום פצויי פיטורים מלאים, כי ההיתחייבות נגעה רק לתשלום חלק מפיצויי הפיטורים, והתחייבות זו מומשה בתשלום מענק פרישה.
נוכח האמור, ממילא נופלת הטענה לזכאות לפצויי הלנת שכר בגין גמול שעות נוספות ובמנוחה שבועית.
החזר ניכוי בגין רכיב אובדן כושר עבודה – בית הדין האיזורי דחה את תביעת המערער להחזר נכויי השכר בגין ביטוח אובדן כושר עבודה.
...
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד: לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בשיעור ההוצאות שנפסק על ידי בית הדין האזורי.
סוף דבר: הערעור נדחה, למעט באותם נושאים בהם הושגה הסכמה בין הצדדים, וכן לגבי הפרשי הצמדה וריבית, כמפורט בסעיף 8 לעיל.
משעיקר הערעור נדחה, ובהתחשב בהוצאות שנפסקו לחובת המערער בבית הדין האזורי, אנו מחייבים את המערער לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין על הצד הנמוך בסך של 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בסמוך למועד סיום העסקתו של התובע ועל רקע סיכסוך עסקי ומשפחתי בין האחים, **** פרש מניהול החברה ומכר את חלקו בחברה לשני אחיו שלום ואריה, אשר מנהלים כיום את החברה.
עוד עתר התובע בכתב התביעה לצוו עשה לקבלת מסמכים לצורך בדיקת הכספים שנוכו משכרו, וכן לפצוי בגין הלנת שכר והלנת פצויי פיטורים לפי שיקול דעתו של בית הדין.
לפיכך, אנו רואים לנכון לתת משקל רב לעדותו של **** בעיניין זה. לאור האמור, שוכנענו כי הנכויים שנוכו משכרו של התובע מידי חודש במסגרת ההיתחשבנות שנערכה בינו לבין ****, משקפים את התשלומים ששולמו לו במהלך כל חודש בדרך של מקדמות ותשלומים לצדדים שלישיים, והתובע אינו זכאי לכל תשלום בגין נכויים שלא כדין.
...
סוף דבר לאור המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: תשלום בגין אי הפרשות מעסיק לפנסיה ולפיצויים בסך כולל של 67,350 ₪.
התביעה להודעה מוקדמת, השלמת פיצויי פיטורים, קרן השתלמות, תוספת ותק, משכורת אחרונה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ניכויים שלא כדין והלנת שכר – נדחית.
לאור תוצאת פסק הדין, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין בידי הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו