תביעת פרישה לגמלאות מעובדת לשעבר בתנובה

בכתב ההגנה טענה תנובה, כי הגמלאים, עובדי תנובה לשעבר, מעולם לא הוכרו כבעלי מניות בתנובה ולא ניתנה להם כל התחייבות להקצאת זכויות.

אף אם תזכה התובעת בתביעה, לא ברור כיצד יבוצע פסק הדין, מי הגמלאים הטוענים לזכאות, לאיזה תקופת זמן של פרישה לגימלאות מתייחסת התקופה והאם גם לשארי הגמלאים תוקנה זכאות.

למצער, קמה עילת התביעה עם החתימה על ההסכם הקבוצי בשנת 2007, מועד בו הובהר כי ההסכם הקבוצי מהוה, מבחינת תנובה, צעד סופי בכל הקשור להענקה או שיוך מניות לעובדים.

...

די אם נציין, כי מצאנו טעם בטיעוני תנובה אף בהקשרים אלה, אך ספק אם התביעה הייתה מסולקת על הסף על יסוד טענות אלה כלשעצמן.

סיכום לאור כל האמור, מצאנו כי מתקיימות הנסיבות החריגות בהן מוצדק לסלק את התביעה על הסף.

התביעה נדחית.

מטעמן של הנתבעות העידו המנהלת; סיגל כהן, מפקחת בית הספר (להלן – סיגל); נירה רוזנהיימר, אשר שימשה לפני סיגל כמפקחת בית הספר, וזאת מאז אמצע שנת הלימודים תשע"ג ועד לסוף חודש 4/15, מועד בו פרשה לגימלאות (להלן – נירה); ואיריס כהן, מנהלת בית הספר יזרעאליה, אליו הועברה התובעת בתחילת שנת הלימודים תשע"ו (להלן – איריס).

כך, למשל, יש לדחות את טענת התובעת (סעיפים 197-199 לתצהירה) כי המנהלת ניסתה לקשור את התובעת למכתב תלונה ששלחה תלמידה לשעבר בנוגע למנהלת.

לאור כל זאת, אנו דוחים את התביעה על כל הסעדים שנתבעו בה. התובעת פרשה בפני בית הדין יריעה רחבה של טענות.

...

משכך, אנו מקבלים את גרסת המנהלת כי בשיחת ההיכרות שערכה עם התובעת עם כניסתה של המנהלת לתפקיד, הסבירה התובעת כי אינה רוצה לחנך כיתה בשל ניתוח שעברה בכף היד לפני כמה שנים, שיקשה עליה בסידור הכיתה, והזכירה את עברה כמדריכה.

הגענו למסקנה גם כי אין לחייב את המנהלת באחריות כלשהי כלפי התובעת בגין לשון הרע.

לאור כל זאת, אנו דוחים את התביעה על כל הסעדים שנתבעו בה. התובעת פרשה בפני בית הדין יריעה רחבה של טענות.

לאחר שנתנו את דעתנו לכל אלה באנו לכדי מסקנה כי יש לחייב את התובעת לשלם למדינה שכ"ט באי-כוחה של המדינה בסך כולל של 20,000 ש"ח וכן הוצאות בסך כולל של 6,000 ש"ח. כל אלה ישולמו לידי המדינה תוך 60 ימים מעת שיומצא פסק דין זה לתובעת.

מבוא והצדדים להליך בפני תביעה כספית על סך של 150,000 ₪ שהגיש התובע, לשעבר יועץ לראש העיר עכו, נגד עריית עכו בגין פירסום לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן - החוק) במסגרת תגובה שהוגשה מטעם העיריה לכתבה אודות התובע בעתון מקומי.

התובע בתצהירו חזר על הדברים כפי שצוינו בכתב התביעה מטעמו והוסיף כי במועד בו היה אמור לפרוש לגימלאות, ערכה עריית עכו מאמץ על מנת לאפשר המשך עבודתו בשרותה לרבות פנייה לבג"צ. התובע הזכיר נתונים שהועלו על ידי העיריה במסגרת העתירה לבג"צ לרבות שבחים אודות פעילותו ונחיצותו בתחומים שונים ולגבי כישוריו בתחום החברה, יחסי האנוש וההיבטים המקצועיים עליהם היה אמון.

...

לא שוכנעתי כי ביסוד הפרסום הייתה כוונה לפגוע בתובע באופן ממשי ולא מידתי או כי היה בה זדון או חוסר תום לב כטענת התובע.

יפים לענייננו את הדברים שנקבעו בע"פ 8735/96 שמעון ביטון נ' ניסים קופ, פ"ד נב(1) 19: "בענייננו...ניכר בפרסום כי כל מהותו ומטרתו הן בתגובה ללשון הרע שפורסמה נגד המשיב, במטרה לגנות אותו פרסום שהיה זמן קצר קודם לכן... גם אם התגובה הייתה חריפה, הרי שלא חרג הדבר מתחום הסביר ואין לומר כי בנסיבות העניין המשיב נתכוון לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת האינטרסים שלו". לסיכום, גם אם היה נפסק כי האמור בפרסום נשוא תיק זה עולה כדי לשון הרע - דבר שכשלעצמו לא הוכח - הרי שלטובת הנתבעת עומדות ההגנות האמורות לעיל ועל כן דין התביעה בין כך ובין כך: דחייה.

סוף דבר התביעה נדחית.

לפני תביעתה של גב' ויקטוריה עטר (להלן – התובעת) לתשלום הפרשי גימלאות מאת מעסיקתה לשעבר, תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן – תנובה), וכן מאת קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, בניהול מיוחד (להלן – קג"מ או הקרן).

למרות התיקון הנ"ל המשיכה הקרן בטעות לשלם לתובעת פנסית נכות חלקית לפי הסכום של 2,018.30 ש”ח במקום 1,513.60 ש”ח. התשלומים ששולמו בטעות לתובעת, לפי טענת קג"מ, בגין התקופה 5/2001 עד 3/2002 הם בסך 5,551.70 ש”ח. (יא) קג"מ קיבלה דמי גמולים מתנובה עבור התובעת ושילמה לתובעת פנסית נכות חלקית בהתאם להלכות הגימלאות עד ליום 1/4/2002, מועד בו פרשה התובעת לפנסית זיקנה.

...

אולם, מאחר ובהתאם לתלוש הנ"ל לא חל שינוי במשכורת השוטפת של התובעת, לא ביצעה קג"מ עדכון פנסית הנכות החלקית ששולמה לה. בשים לב לכל האמור לעיל, ובשים לב לכך שתנובה קיבלה על עצמה לשלם לתובעת את הפנסיה התקציבית, עד מועד צאתה לפנסית זיקנה, בהגיעה לגיל 60, בהתאם להסכם הפרישה, ובמקום שקג"מ תשלם פנסיה זו; ומשפנסית הנכות של התובעת עודכנה, בין השאר, על פי משכורתה השוטפת, וכן בשים לב לאמור בהסכם הפרישה עצמו-סבורה אני כי יש לראות בתובעת-כמי שהמשיכה לעבוד בתנובה – ועל כן הנה בגדר "נכה בנכות חלקית, שעובדת במוסד" ומכאן שחלה בעניינה הלכה 79(ב) להלכות הגימלאות.

משאלה פני הדברים אין התובעת זכאית לסך 31,714 ש”ח הנתבע על ידה, ותביעתה בעניין זה נדחית.

סוף דבר: תביעת התובעת על כל רבדיה נדחית בזאת.

רקע בהתאם לכתב התביעה, התובע, שוטר לשעבר, הועסק ע"י משטרת ישראל החל משנת 1991 ועד ליום 31.3.23, עת פרש לגימלאות בשל סיבות רפואיות.

...

לא מצאנו ממש בטענת המערער כי סעיף 15(ג) לכתב התביעה מכוון לאותם מעשי התנכלות העומדים בפני עצמם ולא כחלק מטענתו להתנכלות שבאה לידי ביטוי באי קידום.

מן האמור עולה בצורה שאינה יכולה להשתמע לשתי פנים כי הסעדים הנתבעים במסגרת התביעה שבפנינו הינם תולדה ישירה של החלטה הנתבעת הנוגעת ל- "העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד" כאמור בסעיף 93א(א) לפקודה, החלטה אשר הסמכות לדון בה אינה נתונה לבית דין זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאנו להורות על מחיקת התביעה בהיעדר סמכות של בית דין זה לדון בה. חרף התוצאה שאליה הגענו, בנסיבות העניין ולאחר שהבאנו בחשבון גם את שנות שירותו הארוכות של התובע במשטרת ישראל, החלטנו שלא לחייבו בהוצאות.