בהתאם שולמו וישולמו לאלמנה ולילדי המנוח קצבת תלויים, מענקי לימודים ומענק בר מצוה (ראו: מוצג 3.11 למוצגי הנתבעת וכן תעודת עובד ציבור מאת גב' יפה סדיקלר).
כאשר בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה עסקינן הרי שדרישה זו מתקיימת מעצם כך שהמל"ל במסגרת ענף נפגעי עבודה משלם לנפגע גמלאות בגין ארוע התאונה, שהרי גמלה כזו אינה משולמת אלא בגין נכות שנגרמה בתאונה (סעיף 120 לחוק הביטוח הלאומי).
שלישית, ככל שמדובר בטענה לרשלנות רפואית בטיפול שניתן למנוח במרכז רפואי העמק, מעבר לכך שטענה זו כלל לא הוכחה, ממילא עיקרון ייחוד העילה מקים מחסום לנפגע מפני הגשת תביעת רשלנות רפואית ותביעתו בגין מלוא ניזקו צריכה להיות מופנית נגד מבטח השמוש ברכב; ובהתאמה, לאחראי לפי חוק הפיצויים לא תעמוד תביעת הישתתפות כלפי המזיק האחר (ראו: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 396-395 (מהדורה רביעית, 2011)).
אשר להוצאות - נתתי דעתי לשעור שכ"ט עו"ד המקובל בתביעות מסוג זה כנגזרת מן הסכום שנתבע, אולם הבאתי בחשבון גם את התוצאה המתקבלת מהחלת השעור האמור במקרה שלפנינו ואת היחס בינה לבין הקף העבודה שנידרש בניהול התביעה, שאף שהיה בלתי מבוטל, לא היה חריג בצורה יוצאת דופן.
...
אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה "רופא המוסד" אינו רשאי לקבוע קיומו של קשר סיבתי וסמכותו מסתכמת בהפניה לקבלת חוות דעת בשאלה זו מאת "יועץ רפואי". בטענה זו ביקשה הנתבעת להסתמך על "תדריך לרופא נפגעי עבודה" שהוצא על-ידי הלשכה הרפואית של המל"ל באוגוסט 2013 (מוצג 3.8 למוצגי הנתבעת).
ממילא איני נדרשת לדון בטענת המל"ל הנשענת על אסמכתאות שנזכרו בסיכומיו כי הנתבעת מנועה בגדרי הליך זה מלהעלות טענות שלא נכללו במכתב הדחייה שנשלח במענה לדרישת המל"ל. לפיכך מסקנתי היא כי גם התנאי השני הנדרש לחבותה של הנתבעת לשיפוי המל"ל על-פי ההסכם מתקיים בענייננו.
לאור כל האמור איני מוצאת להפחית משיעור הריבית ההסכמית.
סוף דבר
התביעה מתקבלת במלואה כך שעל הנתבעת לשלם לתובע סכום של 1,633,099 ₪ בתוספת ריבית הסכמית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.
