תביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - מחלוקת על נזק בלבד

תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

אין מחלוקת כי ארוע זה מהוה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים, ולפיכך הוא זכאי לפיצויים מהנתבעת אשר ביטחה את השמוש ברכבו בביטוח חובה בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970 (ראו הודאת הנתבעת בכיסוי הבטוחי ובחבות מתאריך 11.12.19).

המחלוקת בין הצדדים משתרעת על הקף הנזק בלבד.

אוסיף כי אין מחלוקת על כך שלתובע מחלות רקע שאינן קשורות לתאונה.

כאב וסבל על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו – 1976, בגין 34 ימי אישפוז ו – 22.5% נכות (בנכוי גיל), הפצוי הוא בסכום של 38,000 ₪ ₪ [במעוגל].

...

לאחר ששמעתי את התובע ואת רעייתו, וכן לאור חוות הדעת שהוגשו ועדותו של ד"ר יהלום, לתובע יש קושי בתפקוד היומיומי.

לאור כל האמור, אני פוסקת לעבר ולעתיד בגין השתתפות עצמית בתרופות, היטלי רופאים, נסיעות (בהתחשב באופי הנכות) ובקב לו יתכן שיזדקק מידי פעם, סכום של 5,000 ₪.

סוף דבר סיכום הפיצויים הוא כדלקמן: א. הפסדי השתכרות לעבר 11,500 ₪ הפסד כושר השתכרות 22,000 ₪ פנסיה -- עזרת הזולת (עבר ועתיד) 50,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 5,000 ₪ כאב וסבל 38,000 ₪ סה"כ ביניים 126,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד (13% ומע"מ) 19,240 ₪ סה"כ 146,000 ₪ (במעוגל) הנתבעת תשלם לתובע סכום של 146,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט כשהם צמודים ונושאי ריבית מיום ההוצאה ועד למועד פסק הדין.

תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).

המחלוקת נסבה על שיעור הנזק בלבד.

נטען כי אם לא היה נפגע בתאונה, שכרו היה עולה מדי שנה בגלל קידום, ותק, בונוסים המקובלים בענף ועליית שכר הדרגתית טבעית בשוק ההיי-טק. עוד נטען כי מתלושי השכר לשנים 2021-2016, ניתן לראות עליה של 4% לערך מדי שנה בשכר היסוד בלבד, זאת ללא קידום ובונוסים וללא קשר להקף המשרה המצומצם שהתובע עובד בו מאז התאונה.

כאב וסבל בהתאם לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976, בהיתחשב בנכות הרפואית (בשיעור 82%) ובמספר ימי האישפוז (155 ימים), התובע זכאי לפצוי בגין כאב וסבל בסכום (מעוגל) של 197,000 ₪.

...

התובע ממשיך לעבוד תחת אותו חוזה עבודה, בחצי משרה, ולא דובר עמו באופן ישיר על פיטורים, אך מן האמור עולה שיש טעם בטענת התובע כי "לא לעולם חוסן", ואין בידי לקבוע כעובדה שלא יחול שינוי במצבו התעסוקתי של התובע ב-15 השנים הבאות.

משכך, מקובלת עלי עמדת הנתבעת לפיה התובע הגיע בשנים שלפני התאונה לשכר יציב ומכל מקום, לא עלה בידיו להוכיח כי היה צפוי להשביח את שכרו.

סיכום נזקי התובע הפסד שכר לעבר 594,000 ₪ הפסד שכר לעתיד 1,770,000 ₪ הפסדי פנסיה 296,000 ₪   עזרת צד ג' לעבר ולעתיד            470,000 ₪ ניידות                         200,000 ₪ הוצאות 150,000 ₪         כאב וסבל                                 197,000 ₪ סך נזקי התובע                         3,677,000 ₪ סך נזקי התובע לאחר ניכויים 3,426,290 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 3,426,290 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף הוצאות משפט שהוציא התובע.

רקע כללי לפניי תביעת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפלת"ד"), בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים מיום 5.9.19 (להלן – "התאונה").

לנוכח הסיכון הגלום בשימוש בכלי רכב, ובהתבסס על מדיניות משפטית שתכליתה להגן על האנטרס הצבורי ועל שלום הציבור, בעליו הרשום של רכב, אפילו הוא בעלים רשום פורמאלי בלבד, חייב לוודא כי מי שנוהג בו אמנם מורשה לכך בפועל, וכי קיים כסוי בטוחי לנהיגתו (ר' למשל ע"א 8883-01-12 יעקבי נ' סיטבון (05.11.2013) להלן "עניין סיטבון"; ת"א 29738-03-17 פלוני נ' קרנית- קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (17.03.2020); ת"א 75811-12-19 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' חזן (30.01.2022) וכיו"ב).

כאמור, אין מחלוקת על כך שהרכב הפוגע רשום על שמו של סלימאן הבן וכי הרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה במועד התאונה.

...

בנוסף, הטענה כי הרכב שימש את האב בלבד לא הוכחה, ומהעדויות שנשמעו מסתברת דווקא המסקנה ההפוכה ולפיה הגם שהרכב היה בבעלותו של האב, הוא שימש דה-פקטו, לא אחת, גם את הבן.

אשר על כן, אני קובעת כממצא עובדתי שהרכב נרכש על ידי מוחמד האב ומכספו, נרשם על שם סלימאן הבן משיקולים כספיים של האב, הרישום על שמו של סלימאן היה ידוע לסלימאן לכל המאוחר בסמוך לאחר רכישת הרכב, וגם סלימאן עצמו נהג לעתים ברכב, כאשר נעשה ברכב שימוש משותף – בדרך כלל על ידי האב, ולעתים על ידי סלימאן.

סוף דבר   לאור האמור עד כאן, דין ההודעה לצד שלישי כנגד צ"ג 2 להתקבל.

פסק הדין עניינו ניזקי גוף שנגרמו לנפגע בתאונת דרכים עקב פגיעת מלגזה.

המערער הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

המחלוקת בין הצדדים נסבה כאמור על הנזק בלבד.

...

אף אנו שוכנענו כי בנסיבות המקרה דנן, אין מקום לניכוי יחסי של התגמולים ודין טענותיו של המערער בהקשר זה להידחות.

לא מצאנו מקום להתערב בקביעות בית משפט קמא בנוגע לראשי הנזק האחרים משמצאנו כי הסכומים שנפסקו סבירים.

נציין בקצרה, בכל הנוגע לעזרת צד ג' לעבר, מבלי להידרש לשיטת החישוב, כי מצאנו שמדובר בסכום סביר (כ-200,000 ₪) ביחס לפרק הזמן שבגינו נפסק (5 שנים), זאת בשים לב לכך שלא הוצאו בפועל כספים עבור עזרה זו. הדברים יפים אף בנוגע לסכום שנפסק בגין התאמות דיור, נוכח הטענות שהעלתה המבטחת ומשלא הומצאו קבלות.

סוף דבר אנו מקבלות את הערעור ביחס לקביעה בדבר קיצור תוחלת חיי המערער ומעמידות אותה על 5 שנים.

...