מאחר שהתובע נהג באופנוע ללא ביטוח חובה הוגשה התביעה בהתאם לפקודת הנזיקין, שכן בנסיבות אלה לא קמה לתובע עילת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת הדרכים התשל"ה - 1975.
אדון להלן בראשי הנזק השונים:
כאב וסבל - נזק לא ממוני
בהתאם להלכה הפסוקה, סכומי הפצוי בגין כאב וסבל ונזק ללא ממוני שחלים בתביעות לפי חוק הפלת"ד אינם חלים בתביעות המתינהלות לפי פקדת הנזיקין ואינן מוגבלות בתקרות הקבועות בחוק הפלת"ד, גם כאשר עסקינן באירוע שבמהותו מהוה תאונת דרכים (ככל שהיה לתובע כסוי בטוחי).
על כן במכלול השיקולים, מצאתי לקבוע פיצוי גלובאלי בסך 80,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
אבהיר כי בסיכומיה ויתרה הנתבעת על טענתה כי יש לערוך ניכוי רעיוני בשל תביעה לשירותים מיוחדים (שר"מ), מה גם שהתובע הגיש תביעה בעיניין למל"ל נעשו הערכות תלות הן בשנת 2018 והן בשנת 2019, אך כאמור לא הוכח שהתובע קיבל תשלום כלשהוא עבור כך או היה זכאי לתשלום כזה.
...
לסיכום, מצאתי לפסוק לטובת התובע הפסד שכר לעבר בסכום של 85,000 ₪.
לאור כל האמור התובע לא הוכיח כי הוא נדרש לבצע התאמות דיור או להחליף את דירתו בשל הנכות שנגרמה לו בעקבות התאונה – כאשר גם שיעור הנכות האורתופדית 24%, וטיב הפגימה אין בהם די כדי לבסס הטענה.
עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 80,000 ₪
הוצאות רפואיות לעבר לעתיד 20,000 ₪
סה"כ נזק 620,625 ₪
ניכוי אשם תורם בשיעור 30% 186,187 -
ניכוי תשלומים תכופים 25,000 ₪ -
סה"כ 409,438 ₪ (במעוגל)
התוצאה:
אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 409,438 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסכום של 95,808 ₪, והחזר אגרת תביעה.
