על מנת לבדוק את זכאותו של ינוסוב לפצוי, יש לבחון את חבותה של פלאפון ואת זכויותיו ביחס לכל אחד משני האירועים בנפרד:
הארוע הראשון הוא הארוע שבו ביצעה פלאפון עם דוד את ארבע עיסקאות המכר, וחייבה בגינן את ינוסוב (להלן: "ארוע המכירה");
הארוע השני הוא הארוע שבו פעלה פלאפון לגביית יתרת החוב הנטענת של ינוסוב כלפיה (להלן: "ארוע הגבייה")
כפי שיובהר להלן, אני סבור כי בכל אחד משני האירועים, נפלו פגמים קשים וחמורים בהתנהלותה של פלאפון, פגמים אשר מעידים על כשלים חמורים בתהליכי העבודה של החברה, ועל נושאים הטעונים "טפול רוחב" של הגורמים המתאימים בחברה, על מנת למנוע את הישנותם.
התוצאה המתקבלת מהתנהלות פלאפון עגומה: חברה הנותנת שירות לציבור לקוחותיה מגישה תביעה גבוהה פי עשרה מסכום החוב המוסכם בינה ובין לקוחה, נוקטת הליכי הוצאה לפועל ומתעלמת היתעלמות מוחלטת, במשך תקופה ארוכה, מפניותיו לברר את החוב ולהסדירו.
...
עם זאת, אני סבור כי התובע זכאי לפיצוי לפי כל אחד משני החוקים, מאחר שהעוולות כלפיו נעשו בשני אירועים נפרדים, כפי שפורט בפסק דין זה.
אשר על כן, ולאחר ששקללתי את חומרת האירועים, את התנהלות הצדדים ואת תרומתו של התובע עצמו לפרסום לשון הרע (למשל – בכך שלא מיהר להעביר את המסמכים שהתבקש לביטול העסקה או בכך שלא הגיש התנגדות לביצוע התביעה בהוצאה לפועל), אני קובע כי פלאפון תשלם לינוסוב את הסכומים כדלקמן:
בגין הפגיעה בפרטיות באירוע המכירה – פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 28,000 ₪;
בגין הוצאת לשון הרע באירוע הגבייה – פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 13,000 ₪.
אני מחייב את דוד ינוסוב לשפות את פלאפון בשיעור של 15% מן הסכומים שנקבעו בסעיף 45 לעיל, בסך 6,150 ₪.
אני מחייב את דוד ינוסוב לשפות את פלאפון בגין רכיב ההוצאות ושכר הטרחה בסך 3,075 ₪ וכן לשאת בשכר טרחת עו"ד פלאפון בסך 5,000 ₪.
