אמנם, התובעת טוענת כי עבודתה כרוכה, בין היתר, בדחיפת כסאות גלגלים של ילדים הלוקים בשיתוק מוחין וטיול עם ילדים פגועים, אך לא התרשמתי כי הנכות הרפואית ממנה סובלת התובעת בכתף אכן מגבילה אותה מהותית, היא עובדת במקצועה לרבות במסגרת קיטנות הקיץ ושעות נוספות.
התובעת פירטה בסיכומיה ובתצהירה הוצאות נוספות שנגרמו לה לגבי רכישת משקפי ראיה (שנשברו בתאונה לטענתה), בסיס מיטה, מקל הליכה טלסקופי, שרפרף למקלחת שולחן מיוחד והשכרת טלויזיה באישפוז, סה"כ 2,505 ש"ח. כשאני לוקחת בחשבון את ההוצאות האמורות, רואה אני לפסוק לתובעת סכום גלובאלי בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד בסך של 7,500 ש"ח.
התובעת תובעת פיצוי בגין תשלומים עבור טיפולים פסיכולוגיים בעבר ובעתיד.
...
אני דוחה את טענת התובעת כי סבלה כתוצאה מהתאונה מתסמונת בתר-חבלתית, טענה שאין לה כל תימוכין במסמכים הרפואיים.
איני מקבלת טענה זו. כפי שקבעתי לעיל, נכותה התפקודית של התובעת היתה נמוכה בהרבה מנכותה הרפואית, והיא הועמדה על 21.25% בלבד.
לא שוכנעתי כי מגבלותיה עתה מצדיקות עזרת צד ג' כלשהי, ואכן בעדותה העידה כי אינה נעזרת בעוזרת בית.
בהתאם להוראות ס' 328 – 333 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, הנני מחייבת, איפוא, את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת 25% מסך הפיצוי הכולל שנקבע לעיל, בנכוי התשלומים התכופים ששלמו הנתבעים (משוערכים להיום לפי מועדי התשלום), בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בצרוף מע"מ כחוק והוצאות התובעת בגין אגרת בית המשפט והזמנת תיקים רפואיים, זאת כנגד קבלות שיוצגו על ידי ב"כ התובעת.
