כך, נבחן הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהגשת תביעה לפצוי בגין רשלנות רפואית במקרה דנן, בשים לב לרקע הרפואי שקדם לאירוע הרשלני הנטען, לגילו של המנוח ולהתקדמות מחלתו.
...
אשר לדרישת התובעת לגילוי מסמכים רפואיים של המנוח טענה הנתבעת כי יש לדחות את בקשת התובעת מהטעם כי המסמכים הרפואיים של המנוח נתונים תחת חיסיון רפואי וזאת בהתאם לס' 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א 1971.
לטענת הנתבעת אף אם נניח כי קיימת זכות ליורשיו החוקיים של המנוח לקבל את תיקו הרפואי, הרי שזכות זו בהתאם לצוואת המנוח עומדת לאחות התובעת הגב' יפעת שרר- מזרחי ( להלן: האחות או אחותה של התובעת) ולא לתובעת, וזאת בשים לב לכך שכל זכויות התובעת בירושת המנוח הינה קצבה חודשית מכספי המנוח המנוהלת ע"י אחותה בקרן נאמנות, ותו לא.
לשיטת הנתבעת בהתאם לצוואת המנוח אחותה של התובעת היא היורשת ובעלת הדין הנכונה והדרושה לעניין הסעד הנדרש, אם כיורשת ואם כמנהלת כספי העזבון מכוח צוואת המנוח, ובהעדר כל הסכמה מטעמה של האחות לתביעה דנן יש לדחות את התביעה על הסף.
לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה שלפניי מצאתי כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה להראות זהות בין האינטרס שעומד מאחורי תביעתה לבין איטרס המנוח, ואבהיר -
כאמור בס' 3 לצוואת המנוח מיום 20.1.16 ( להלן: הצוואה), צוואת המנוח חלה על כל זכויות המנוח לרבות זכויות ותביעות מכל סוג ומין שהוא שיש לו או שיהיו לו.
בס' 4.5 לצוואה, מצווה המנוח כי כל הכספים וניירות הערך המופקדים על שמו יופקדו בקרן נאמנות עבור התובעת, כאשר בס' 4.7.
בנסיבות אלו, משלא הראתה התובעת כי תקום לה זכות להגשת תביעת תלויים, ושעה שתביעת יורשים מכח זכותו של המנוח אינה מקימה לתובעת כאן כל זכות, וזו נמנעה מצירוף עמדתה של האחות להגשת התביעה - דומה כי יש לדחות את התביעה.