תביעת פיצויים בגין רשלנות במתן שירותי עמילות מכס

בגדרה של התביעה עתרה התובעת לפסיקת פיצויים בגין נזקיה עקב אי הגשת דרישות להחזר מסי יבוא (תביעות השבון) על ידי הנתבעת לרשות המסים, במסגרת מתן שירותי עמילות מכס על ידה לתובעת.

ממילא, לא מתגבשים כלל יסודותיה של עילת התביעה בעוולת הרשלנות הנטענת, הניצבת ביסוד התביעה, המצדיקים את פסיקת הפצוי הנתבע בגדריו של הליך זה. שהוי ואשם תורם לתובעת כפי שעלה לאורך פסק הדין במספר אמירות קודמות, אני סבורה, כי במקרה דנן, עובדת השהוי אצל התובעת הנה משמעותית וניצבת גם כן בעוכריה של התובעת.

...

נוכח מכלול הראיות והנסיבות אשר הוצגו לפני בית המשפט בסוגיה זו, וכמבואר להלן, טענתה זו של הנתבעת בדבר רשלנות תורמת משמעותית של התובעת, הינה טענה המקובלת עלי.

באשר להודעה לצד ג' אציין, מבלי להרחיב, כי אני מקבלת את טיעון רשות המס, כי למעשה כבר נוכח קביעת הממצא לעיל בדבר אי הגשתן של בקשות ההישבון לרשות המס, נשמט הבסיס לקבלת ההודעה כנגד צד ג', וזאת גם לו הייתה התביעה בתיק העיקרי מתקבלת.

בהקשר זה אבהיר, כי איני מקבלת טענת הנתבעת, כי הייתה על צד ג' חובה ליידעה בדבר הליכי מו"מ מול התובעת אשר הסתיימו בהסדר הפשרה בין צדדים אלו, באשר איני סבורה, כי הנתבעת הציגה לפני מקור חובת זהירות ממשי בעניין זה. סיכום נוכח הקביעות לעיל, תוצאת ההליך הינה דחיית התביעה בתיק העיקרי וכן דחיית ההודעה כנגד צד ג'.

המדובר בתביעה לתשלום פיצויים בעבור נזקים שנגרמו לתובעת עקב רשלנות נטענת של הנתבעת באי מסירת הודעה בדבר הגעת המכולות נשוא הדיון לנמל.

התובעת מוסיפה וטוענת כי לאור מערכת היחסים העסקית והפרטית עם הנתבעת, הרי ניתן היה להבין מכללא כי הנתבעת תהיה אחראית לעמילות המכס במשלוח הנידון (ראה ס'4 לסיכומי התביעה).

טענת התובע כאילו לא היה צורך בהזמנת שירות עמילות המכס במפורש ובנפרד משירותי השילוח מאחר ומדובר בלקוח מוכר (ראה ס'4 לסיכומי התביעה) איננה מקובלת עלי, זאת בעיקר ובמהלך עסקיו הקודמים עם הנתבעת הזמין התובע מספר פעמים את אחד השירותים הנ"ל בנפרד.

...

משכך, מקבל אני את טענת ההגנה כי לא קיים קשר סיבתי עובדתי במקרה זה, וגם אם היה הרי שהיה מתנתק עקב רשלנותו ומחדליו של התובע.

סעד: לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

התובע ישלם לנתבעת הוצאת משפט בסך 3,000₪.

רקע הדברים התובעת, על פי הנטען בכתב התביעה היא חברה זרה שהתאגדה במדינת דלוור, ארה"ב ועוסקת ביבוא של סחורות מסין ומכירתן בארה"ב, דרך חנות למכירות ברשת האנטרנט באתר חברת "אמזון". הנתבעת 1 היא חברה לעמילות מכס, שעל פי הנטען בכתב התביעה, נתנה ונותנת לתובעת שירותי עמילות מכס.

בכתב התביעה נתבע פיצוי בגין שווי הסחורה שלא הגיעה במונחי רכישה בסך של 153,000 ₪, בתוספת פיצוי בגין עלויות ההובלה של הסחורה ופצוי בגין הפרת חובת תום הלב, הפרת חובה חקוקה על ידי הנתבעות, התרשלות הנתבעות ופגיעה במוניטין של התובעת.

...

בפסק הדין שניתן בעניין ל.נ. הנדסה קובע בית המשפט העליון מבחן תלת שלבי לבחינת בקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה: "על בית המשפט … לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו … זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג … שאלת סיכויי ההליך … גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה … משהסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים." (פסקה 13 לפסק הדין) (ההדגשות לא במקור - א.ב.).

לאור כל האמור, על התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות.

בנסיבות שלפניי, בשים לב לסכום התביעה (250,000 ₪), מהות טענות הצדדים והיקף הברור הנדרש, בהינתן שמדובר בחברה זרה ובאירוע נטען בחו"ל עניין המשליך על הוצאות ניהול ההליך, ותוך איזון מידתי בין זכויות הצדדים, הגעתי לכלל דעה לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך של 12,500 ₪ לנתבעת 3 ובסך של 12,500 ₪ לשתי הנתבעות יחד המיוצגות על ידי בא כוח אחד.

התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה על סך 69,484 ₪ ועילתה פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת במהלך מתן שירותי עמילות מכס על ידי הנתבעת ללקוחה של התובעת.

לטענת התובעת התרשלה הנתבעת במתן השירותים המוזמנים בכך שגרמה לעיכוב בלתי סביר בשחרור הסחורה של הלקוחה מהנמל ואחסונה בקרור וכן לייקור השרות וגביית כספים ביתר מהתובעת הנובע מאחסון מיותר זה. התובעת טוענת כי לו הייתה פועלת הנתבעת במהירות ובמקצועיות – לא היה נגרם עיכוב בשחרור הסחורה מהנמל וחיוב בעלויות מיותרות.

...

עולה מכל האמור לעיל הוא כי פער הזמנים הבלתי מוסבר הצטמצם ל 5 ימים.

עולה מהמקובץ הוא כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה להוכחת טענותיה והנני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 8,000 ₪.

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 28965-01-12 או.סי ליינס בע"מ נ' מסד עמילות מכס ותחבורה בע"מ בפני כב' השופטת מירב קלמפנר נבון תובעת או.סי ליינס בע"מ נתבעת מסד עמילות מכס ותחבורה בע"מ פסק דין

התובעת טוענת כי סיפקה עבור הנתבעת שירותי שילוח ימיים ממדינות ברחבי העולם לישראל, ואילו הנתבעת סיפקה עבור התובעת, שירותי עמילות מכס.

על התובע פיצויים בגין עוולת רשלנות, הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק להתרשלות.

לו אכן היתה הנתבעת מודה בגובה החוב בכרטסת התובעת כי אז ניתן היה לידון בתביעת הנתבעת בגין הסך של אותם 1450 ₪ נוספים במסגרת טענת קזוז, אלא שזו עמדה על טענתה כי לא קיים כלל חוב והכחישה את האמור בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת ולפיכך באם סבורה הנתבעת כי התובעת חבה לה 1450 ₪ וכן טענה הנתבעת לחוב נוסף של 2400 ₪ , שתי טענות שלא הובאו להן ראיות, כי אז היה על הנתבעת להגיש תביעתה כנגד התובעת.

...

יחד עם זאת, שוכנעתי מן הראיות אשר צורפו לעיוני, כי אכן להתנהלותה של הנתבעת משקל מכריע בכל הקשור להחלטתו של מר בן חיים לנתק את הקשרים עם התובעת.

מכל המקובץ לעיל עולה כי התובעת הוכיחה תביעתה באשר ליתרות החוב של הנתבעת בשתי הכרטסות וכן הוכיחה חבותה של הנתבעת בנזקיה המוכחים של התובעת בגין הלקוח בן חיים, כפי שפורט לעיל.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת בגין נזקיה של התובעת באשר ללקוח בן חיים בסך של 6,416 ₪.