כך למשל, בעדותה לפניי ביום 11.5.22, מסרה המתלוננת: "אמרתי לו שאני לא מעוניינת להמשיך את הקשר, הוא שאל אותי למה, ביקש סיבה, שתקתי הוא התעצבן שלא הגבתי, הוא חנק אותי בשתי הידיים, היה לי סימן כחול בצואר" (עמ' 21); "הוא העיף עליי את הסבון שהיה על הכיור תוך כדי שהסבון נשפך עליי, את המתקן של הסבון גם זרק עליי, הוא שבר אותו, דפק לי את הראש בקיר והכיור נסדק" (עמ' 28); "הוא הצמיד לי את המברג לגרון, החזיק אותו ואז הוא פשוט לקח את הגז המדמיע, ריסס לי בעניים ובפנים, יצא מהחדר ונעל את הדלת בכוונה שזה ישפיע עליי יותר"; "הגענו למצב שאם אני משחילה מילה לא במקום, עונה לא כמו שהוא מבקש, מתחצפת... הוא מביא לי סטרה. ואז במשך שעה וחצי, תוך כדי שהוא מביא לי סטרה, כל סטרה שהוא מביא לי סטרה חזקה ותוך כדי הוא דופק לי את הראש בקיר.." (עמ' 32); "הוא התחיל ממש לנאום נאום, שאני השפחה שלו והוא השייח, שאני עושה מה שהוא אומר לי לעשות, אם הוא אומר לי לבוא להתקלח אז נלך להתקלח, ואם אני מגישה לו אוכל אז אני לא נוגעת באוכל עד שהוא מתחיל לאכול".
מדיניות הענישה
מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:
ת"פ 8776-12-21 מדינת ישראל נ' אנגל-לוב, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, 2 עבירות של תקיפה סתם כלפי בן-זוג ו-3 עבירות של איומים.
פיצוי למתלוננת, עדת תביעה מס' 2 בסך 25,000 ₪.
...
ע"פ 46576-04-13 ע.ז. נ' מדינת ישראל, נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בן-זוג, איומים והיזק לרכוש במזיד, ונידון ל-18 חודשי מאסר בפועל, לרבות עונשים נלווים.
לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג'), לרבות למדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים ובהתחשב באובסיסיביות, הקנאה ואופיים של האיומים, אני קובע כי מתחם העונש ההולם הכולל לנאשם, נע בין 24 ועד 50 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים.
סוף דבר
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
40 חודשי מאסר בפועל, שימנו מיום מעצרו, 3.10.21.
