בפנינו תביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, היתעמרות בעבודה ועילות נוספות, ותביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות (פיצוי הקבוע בדין ופצוי הקבוע בהסכם).
...
]
על רקע האמור, ובשים לב להתפרצות מגפת הקורונה בחודש מרץ 2000 התובע הגיש בקשה לאישור עבודה מהבית ובקשתו סורבה, למעט באופן חריג ונקודתי.
על רקע האמור התובע לא התייצב לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, ולאחר שתכתובת בין ב"כ הצדדים לא הובילה ליישור ההדורים, ביום 19/7/29 התובע הגיש תביעה על סך 237,400 ₪ שעיקרה תשלום פיצויים בשל נסיבות סיום העסקתו.
אנו סבורים כי היה על הנתבעת לשלם לתובע את דמי ההודעה המוקדמת וכי היתה היא מנועה מלנכות סכום כלשהו מגמר החשבון בגין אי התייצבות בתקופת ההודעה המוקדמת.
כך או כך, אין מדובר בתשלום מכח הסכם קיבוצי ואף לא הוצג אישור של שר העבודה
לנוכח האמור, ומאחר שתחשיבו של התובע לא נסתר, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בגין השלמת פיצוי פיטורים סך 3,982 ₪.
אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל:
בגין דמי הודעה מוקדמת 15,000 ₪
בגין פדיון חופשה 12,808 ₪
בגין השלמת פיצויי פיטורים 3,982 ₪
משמרבית התביעה נדחתה, והתביעה שכנגד נדחתה כולה, הנתבעת תשלם לתובע השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 5,000 ₪.
