תביעת פיצויים בגין פגיעות גב בתאונת דרכים

מדובר בתביעה לפיצויים בגין פגיעה בשתי תאונות דרכים, הראשונה ביום 24.6.16 והשנייה ביום 20.1.19.

המומחה קבע נכות של 10% בגין מיגבלה בצואר ונכות של 10% בגין מיגבלה בגב התחתון, וחילק את הנכות הכוללת של 19%, שליש בגין העבר, שליש בגין התאונה הראשונה, ושליש בגין התאונה השניה (6.33% בגין כל תאונה).

...

עם זאת, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים וטענות הצדדים, מצאתי כי בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, אין מקום להעתר לבקשת התובע לפסילת חוות דעת הצדדים, מכמה שיקולים מצטברים, כמפורט להלן.

בסיכומו של דבר: אכן ככלל מדובר בחומר שהצגתו למומחים אסורה.

הצדדים יודיעו עד ליום 3.3.23 אם הגיעו להסכמות על בסיס הצעת הפשרה של בית המשפט או שאין מנוס מקידום התיק לשמיעה.

השתלשלות ההליכים לפניי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם בשתי תאונות אופנוע שהן תאונות דרכים, כמשמעות מושג זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

התאונה הראשונה הנכות הרפואית בתאונה הראשונה ביום 6.4.14 נפגע המנוח בתאונת דרכים בה רכב צד ג' פגע באופנוע בו נהג, והוא ניחבל ונפצע; בעיקר נפגע - בגבו ובעמוד השידרה.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: תביעתם הישירה של התובעים 2 ו-3 בטענת "נפגעים" לפי חוק הפלת"ד – נדחית.

תביעת העזבון באמצעות יורשיו מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך 1,125,594 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים החזר שכר טרחת עורך דין בסך 171,203 ₪, וכן - החזר האגרה ששילמו התובעים בנדון, והחזר מחצית מהסכום הכולל ששילמו התובעים בגין חוות הדעת הפסיכיאטריות שניתנו בעניינם בנדון.

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975.

בסיכום הבדיקה האורתופדית בחדר המיון נכתב: "בת 48, התקבלה לאחר מעורבות בתאונת דרכים עם חבלת ראש, צואר, חזה, סיפור של אבדן הכרה. בדיקה פיזיקלית: ראש סימטרי, ללא סימני חבלה חצוניים, בהכרה מלאה, GCS 15; צואר: סימטרי, רגישות במישוש קו האמצע, ללא הגבלה בתנועות; גב: רגישות במישוש בגב תחתון ללא הגבלה בתנועות; גפיים עליונות: הגבלה בתנועות כתף ימין בדיקה נוירוווסקולרית תקינה; גפיים תחתונות: ללא הגבלה בתנועות, בדיקה נוירווסקולרית תקינה, הליכה תקינה ללא צליעה. צילומים: ללא ממצא חבלתי; ללא עדות לבעיה אורתופדית חריפה". התובעת שוחררה לביתה והמשיכה במעקב רפואי במסגרת קופת החולים.

...

לעתים ישנה חפיפה בין הנכות הרפואית לזו התפקודית, אך ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי בשל נסיבות המקרה, עולה הנכות התפקודית על הרפואית, או להיפך (ע"א 526/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 700 (1986); ע"א 4919/09 עזאם נ' בר (14.6.2011)).

כפי שאין מקום לייחס לפגיעה בתאונה את כל הבעיות הרפואיות של התובעת, כך גם אין מקום להתעלם מהנכות עקב התאונה, ואני סבורה שתרומת הנכות הצווארית בגין התאונה לנכותה התפקודית של התובעת היא כשיעור הנכות הרפואית- בשקלול הנכויות הנוספות של התובעת.

כבסיס השכר לעבר, אני סבורה שיש לקחת את שכר התובעת בשנה לפני התאונה, משמע- בשנת 2015, בה עבדה שנה מלאה והשתכרה 8,450 ₪.

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים.

לשיטת התובע, נוכח היותו מהנדס תעשיה וניהול, נכותו התפקודית עולה כל נכויותיו הרפואיות; לטענתו - למהנדסי תעשייה וניהול יש אפשרות להישתלב בתעשייה, במפעלים, בחברות הייטק ותאגידים רחבי ידיים ועליהם להגיע לשטח ולבדוק תהליכים ומכונות; נטען על ידו כי המיגבלה בתנועות הגב כמו גם החרדה ממנה סובל – פוגעים ביכולתו להגיע לשטח ולייעל הליכים אך לצרכי פשרה בלבד יסכים לערוך את חישוביו על בסיס 23.05% נכות.

...

לעתים ישנה חפיפה בין הנכות הרפואית לזו התפקודית, אך ישנן פעמים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי בנסיבות המקרה, עולה הנכות התפקודית על הרפואית, או ההיפך (ע"א אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 700 (1986);  ע"א 4919/09 עזאם נ' בר (14.6.2011)).

מעדות התובע ומעדות המנהלת של התובע במקום עבודתו, לא התרשמתי שלתובע מגבלה המפריעה במהלך עבודתו ולפיכך איני מקבלת טענה זו ואיני מפצה בגינה.

לפיכך אני סבורה שיש לפצות את התובע בסך של 180,000 ₪.

איני מטילה ספק במגבלותיו של התובע, בעיקר בזמן שלאחר התאונה אך יחד עם זאת התובע לא הוכיח כי שילם בעד העזרה שחבריו או אמו נתנו לו ועל כן אני קובעת כי עבור עזרת צד ג' ישולם סכום גלובלי בסך 5,000 ₪.

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי תאונת דרכים לפי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

עיון בדו"ח מד"א אשר נכתב בו כי התובעת 1 בהכרה מלאה מעלה כי "הפצועה כבת 47 עם פגיעת ראש עם עכביש על השמשה הקדמית הודענו לבית חולים על קינמטיקה קשה עם פגיעת ראש". ובמסמכי המיון מבית החולים מאיר צוין: "בת 47 לדבריה מעורבת בתאונת דרכים לפני זמן קצר... חבלת ראש ישירה ללא זוכרת כל פרטי ארוע בחילה וספר הקאות. מתלוננת על כאבי ראש". נוכח האמור בתעוד זה לא מצאתי לקבל טענת הנתבעת כי יש בכך שצוין בדוח מד"א כי התובעת הייתה בהכרה מלאה בכדי לפגוע בעדות כלל התובעים כי התובעת התעלפה על ההגה או מאמינותה ואמינות יתר התובעים ועדיהם ביחס למצבה בעת קרות התאונה.

התובע 2 הנכות הרפואית יומיים לאחר תאונת הדרכים פנה התובע לבית החולים והלין על כאבי צואר, גב תחתון, כתף שמאל וחזה.

...

הנתבעת טוענת בסיכומיה כי דין התביעה להידחות הואיל והתובעים לא הוכיחו כי התובעת 1 נהגה ברכב, והנטל להוכיח את הנסיבות, לרבות אלה המקימות כיסוי ביטוחי, מוטל על התובעים.

וככל שקיימת השפעה תפקודית מדובר בהשפעה קלה בלבד, ולכן המסקנה המתבקשת היא שאין השלכה תפקודית כלשהי לנכות הרפואית של התובע בעקבות התאונה.

בעניין זה נקבע כי התובע הספציפי טרם החל לכתוב את סיפור חייו באופן ממשי, לא די בתוכניות ובשאיפות, ולא די בלימוד במגמה ריאלית או מדעי מחשב בתיכון, כדרכם של רבים אחרים, כדי לסטות מנקודת מוצא זו וקבע כי יש לקבל את הערעור בנקודה זו ולהעמיד את שכרו של התובע על השכר הממוצע במשק.

סה"כ 257,910 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים סך של 385,057 ₪.