תביעת פיצויים בגין עוגמת נפש עקב שירות לקוי

מבוא מונחת לפניי תביעה כספית על סך 91,128 ₪ והיא בעיקרה פיצוי התובעים בגין ליקויי בנייה, אי התאמה, החזר הוצאות ועוגמת נפש בגין הדירה המצויה בשכונת השחר , רחוב עדה יונת 19 א' בדימונה (להלן: "הדירה"), אותה רכשו התובעים מאת הנתבעת במסגרת תוכנית "מחיר למישתכן" בעיר דימונה (להלן: "הפרויקט").

לצורך העניין, התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעת המהנדס אריה שטופמכר, אשר בדק את הדירה ביום 27.8.19 ולאחר מכן ביום 17.11.19 ומצא כי נותרו בדירה ליקויים הנובעים בין היתר מנזילות בשל ליקוי איטום בין אמבטיה לחדר שירות ; ליקוי באיטום שביציאה למרפסות וגגות הבניין; אי התקנת אף מים בגג; ליקויי אינסטלאציה שונים בדירה; היעדרו של נקוז במסתור כביסה; פגמים בדלת כניסה; פגמים באלומיניום דלת הזזה ביחידת דיור; פגמים בזיגוג יחידת דיור ; בעיות בחשמל ; בטיח , צבע וריצוף בדירה ועוד .

סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע בעיניין זה כך: " גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין." בעיניין סולל בונה, עמד בית המשפט העליון על השיקולים המהוים את "נסיבות העניין" בפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש בתובענה בגין ליקויי בניה, כדלקמן: "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים" ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' (1.12.2008)).

...

על כן , אני קובע כי על הנתבעת להנפיק קבלת תשלום על שם התובעים עבור עלות לחיבור לחשמל שהם שילמו לה וזאת בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן, היא תשיב עלות זו לתובעים במועד זה. עוגמת נפש התובעים העמיד את סכום הפיצוי המגיע להם בגין ראש נזק זה על סך של 25,000 ₪.

‏ בהתאם לכך, בשים לב למהות הליקויים בסופו של יום ובתחילתו ועלותם הנמוכה יחסית, את העובדה שלא היה בהם להשפיע קרדינלית על הנאת התובעים ממגורים בה (להרחבה ראו – ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' ויקטור נחמיאס (15.03.92) ומאידך את המוכח והוא פניות רבות של התובעים לנתבעת לבוא לתקן את הטעון תיקון וההתעסקות המרובה בכך, סבורני כי יש מקום לפסוק לתובעים עוגמת נפש ברף הנמוך וזאת בסך 2,500 ₪ עבור כל אחד.

סוף דבר לאור כל האמור והמפורט לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים כדלקמן: סך של 27,241 סיכום רכיבי פסק הדין לעיל.

לטענת הנתבעת אם כן, למעט סעיפים א' ו-ב' לעיל, שעניינם השלמת הממ"ד שאת מסירתו אישרה התובעת עוד ביום 22.6.2017 (קודם למועד המסירה שנקבע בין הצדדים ליום 18.2.2018), כל שאר הטענות נוגעות לליקויים ברכוש המשותף, שהזכות לתבוע בגינם היא של כלל דיירי הבניין, ועל כן התובעת אינה זכאית לקבלת פיצוי כלשהוא כבעלת דירה אחת מתוך כלל הדירות.

בע"א 6570/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' ( 1.12.08) נדונה סוגיית עוגמת הנפש בהקשר של רכישת דירה וכך נקבע: "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים..."   וכן בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.02.2005) נקבע כי: "מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד." ובת"א (מחוזי חי') 43499-02-15 הום טאון בע"מ נ' יואב סער (נבו 05.08.2018)‏‏ נקבע: "פסיקת פיצויים בגין עגמת נפש במקרים של הפרת חוזים כגון אלו (בין אם בשל איחור במסירה או בשל ליקויי בניה) מוכרת ומקובלת (פורת "שקולי צדק בין הצדדים לחוזה ושיקולים של הכוונת התנהגויות בדיני החוזים של ישראל", עיוני משפט כב 647, 683).

ברם, מקום בו הנתבעת עומדת בהתחייבויותיה ומעניקה לתובעת שירות מהיר גם במקרים בהם נקבע כי דרישותיה אינן עומדות בקנה אחד עם התחייבות הנתבעת בהסכם, קשה לראות כיצד יש מקום לפסוק במקרים כגון דא פיצוי בגין עוגמת נפש.

...

" לא תמיד יפסק סכום לפיצוי בגין עגמת נפש, כך בהתאם לגישתה המצמצמת של הפסיקה בקין רכיב זה, כפי שנפסק בע"א 6884/09 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ירדני, (בנבו 17.8.10):  "לא בכל מקרה בו אירוע נזיקי או הפרת חוזה גורמים לנפגע גם עגמת נפש, חובה על בית המשפט לפסוק פיצוי בראש זה. אינני נדרש כאן לשאלה העקרונית של הגישה הראויה לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ... אך כאמור לא כל עגמת נפש באשר היא תזכה בפיצוי, אף שעגמת נפש של ממש בודאי ראויה לכך. גם נדרשת הוכחה במידת מה של עצם קיומו של נזק ...; ובסופו של דבר, מסור הנושא לשיקול דעת". עיון בנספחים ד1-ד9, מלמד על כך שבמהלך עבודות הבניה, פנתה התובעת פעם אחר פעם באמצעות אביה אל מר דורפברגר מטעם הנתבעת, עת בוצעו פניות טלפוניות למכשיר הטלפון הנייד האישי של מר דורפברגר, תחת יצירת קשר עם משרדי הנתבעת, כפי שנתבקשה התובעת על ידי מר דורפברגר לעשות פעם אחר פעם.

בהיעדר כל פירוט כנדרש, מצאתי לקבוע כי התובעת לא הוכיחה ראש נזק זה. בהתאם- דין ראש נזק זה בתביעתה להידחות.

סוף דבר סיכום כלל הסכומים שנפסקו, מביא לכלל תוצאה לפיה הנני מורה על חיוב הנתבעת בתשלום פיצוי לתובעת בסך של 25,000 ₪ בגין ליקויי הבנייה, וסך של 1,500 ₪ בגין שכר המומחה מטעמה.

המשיב סבר כי קמה לו עילת תביעה מכוח סעיף 31א(א)(8) לחוק הגנת הצרכן וכן עתר לפסיקת פיצויים בשל אי ביצוע תיקון למוצר, עוגמת נפש והפסד כלכלי שניגרם לו. המבקשת, בתגובה, טענה שחוק הגנת הצרכן לא חל בעיניינו של המשיב שכן הוא אינו "צרכן" כהגדרתו בחוק.

עוד נקבע כי התובע זכאי לפיצויים בגין עוגמת נפש, בשל "סחבת" שעבר עד לקבלת הציוד, שירות לקוי והודעות רבות ששלח המוכיחות זאת.

...

בהינתן קביעות בית המשפט אודות הכשלים בהתנהלותה, והמסקנה המסתברת בדבר פגיעתם בעבודתה של מסעדת המשיב, ובהינתן ההיקף הכספי של ההסכם שבין הצדדים, איני סבור כי פסיקת פיצוי בגין נזק בדרך של אמדן, בסכום המדוד שנפסק, פגעה במבקשת.

לכן, הבקשה נדחית.

לשיטת התובעת, הסיבות בגינן זומנה לשימוע היו זוטי דברים, וגם הליך השימוע היה לקוי.

גם התביעה לפצוי בגין עוגמת נפש דינה להדחות נוכח תגובת התובעת לביטול הפיטורים.

עם זאת, אי ידיעת המעסיק אינה פוטרת אותו מפנייה לקבל היתר ככל שהדבר מובא לידיעתו לפני כניסת הפיטורים לתוקף (ע"ע (ארצי) 285/09 פרופ' אריאל בן עמר שירותי רפואת שיניים והשקעות בע"מ – עדה פלדמן (28.12.10), להלן – ענין פלדמן).

...

התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים נוכח המסקנה, כי יחסי העבודה הסתיימו בהתפטרותה.

על כן, גם אם נפל פגם כלשהו במכתב הזימון לשימוע (בכך שלא צוינה הזכות להגיע בליווי עו"ד), או בהליך השימוע, אין בכך להוות עילה לפסיקת פיצוי בהינתן המסקנה שמי שהביא את יחסי העבודה לסיומם היה התובעת.

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

בכתב התביעה טענה התובעת כי על אף שמלוא התמורה החוזית שולמה על ידה, הנתבעות הפרו את החוזה (כמו גם הסכמות נוספות שבעל פה) הפרות שונות אותן פירטה ושעניינן באי עמידה בזמנים; אי העמדת סוויטות ראויות לשימוש בני הזוג; עיצוב לקוי של מיתחם האירועים; תאורה לקויה של המיתחם; שירותי הסעדה לקויים ושינוי בשיטת התשלום.

עסקינן כאמור בתביעה שעניינה בהפרות חוזיות נטענות כמו גם לפצוי בגין עגמת נפש בשל כך. מעבר להוכחת עצם ההפרות, עליה להוכיח מהו נזק הממון שניגרם בגינן, לרבות שיעורו, וכן את הקשר הסיבתי בין ההפרה לגרם הנזק.

...

לסיכום טענה כי יש להסתמך על הסרטונים אותם הגישה.

יש להצביע קונקרטית על מסקנה מסוימת שמבוקש כי תתקבל כתוצאה מהימנעות מלהעיד עד מסוים, לעניין מסוים.

סוף דבר התביעה נדחית אפוא.