מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין ניתוח השתלת שיער כושל

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיב הגיש תביעת פיצויים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד המערער והמרפאה (להלן גם: הנתבעים), וטען כי הנתבעים נהגו ברשלנות בכך שלא בדקו בטרם הענקת הטיפול את מצבו הבריאותי של המשיב ואת התאמתו לבצוע ההשתלה.
לפיכך קבע בית המשפט כי המערער והמרפאה אחראים לנזקים שנגרמו למשיב כתוצאה מטיפול השתלת השיער והם חבים לפצותו על כך. כמו כן קבע כי על הנתבעים לפצות את המוסד לביטוח לאומי בגין הכספים ששילם וישלם בעתיד למשיב בשל הנכות שנקבעה לו. יוער כי באשר לגובה הפיצויים הגיע המערער להסכמי פשרה עם המשיב ועם המוסד לביטוח לאומי והסכמים אלו קיבלו תוקף של פסק דין.
המשיב 2 טוען כי העידר חוות דעת מומחה בעיניין מסוים לא מביאה בהכרח לכשלון בהוכחתו של אותו עניין.
עם זאת, טוען המערער כי מדע הרפואה אינו מכיר בהתרחשותם של נזקים נפשיים כתוצאה מטיפול השתלת שיער, וכי המשיב לא הביא כל חוות דעת רפואית להוכחת עניין זה. אמנם כאמור לעיל, אין שאלת ההתרשלות שאלה רפואית-מדעית, כי אם עניין לבית המשפט לענות בו, אך נראה שבמקרה זה לא ניתן לענות על שאלה זו מבלי נתונים כלשהם בדבר האפשרות של גרימת נזקים נפשיים כתוצאה מניתוחים אסתטיים, או אפילו מניתוחים בכלל, ולו באופן נדיר.
...
לסיכום, לו תישמע דעתי, יתקבל הערעור.
ת השופטת א' חיות: אני מסכימה עם חברתי השופטת ארבל כי יש לקבל את הערעור.
מקובלת עלי קביעתה כי לא הוצגה במקרה דנן ראיה התומכת בטענת המשיב לפיה ניתן היה לצפות שהניתוח עלול לגרום להתפרצותה של מחלת נפש אצלו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

את השיפוי בגין עלות הניתוח קבלתי מהראל במסגרת פוליסת קולקטיב עובדי מכס ומע"מ. את הפצוי בגין ההשתלה אני תובע מאיילון שאני מבוטח בה דרך מועדון טוב.
הנתבעת טענה כאילו בהתאם לגישה הפרשנית של התובע, מתחייבת מסקנה בלתי מתקבלת על הדעת, לפיה השתלת שיער, שתל שן או סלקון היא בבחינת "השתלה" לפי פרק השתלות.
השנייה, במקרה דנן, בו עסקינן בהשתלת חלק מאיבר מלאכותי, ממילא לא נידרש לקבל אישור מרכז ההשתלות הארצי, ללמדך כי הנתבעת נאחזת בתניה חסרת תוקף ומשמעות בניסיון, שוב כושל, ואף חסר תום לב, לדחיית התביעה.
...
סיכום: לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, מלוא הסכומים כמפורט להלן: סך של 350,000 ₪ עבור פיצוי חד פעמי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 01.08.2018 ועד להיום, ובסה''כ 370,722 ש''ח. לסכום הנ''ל יש להוסיף הפרשי ריבית מאותו מועד ועד להיום בשיעור של 7% לשנה, ובסה''כ 23.3333% לכל התקופה.
יוצא אפוא כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של – 457,224 ₪.
יוצא אפוא כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של – 145,240 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

לטענת התובעות, רק בדיעבד נודע להם שהתשלום בגין עבודת מושבי וההמחאות שימסרו אמורות להיות לפקודת הנתבעת, ולא לפקודת מושבי ואף התברר כי לנתבעת אישור לעסוק בהסרת שיער בלייזר.
ביה"מ קבע שם: "בעניינינו לא רק שלא הוכח כשלון תמורה קצוב, אלא יש ספק רב אם בכלל קיים כשלון תמורה כלשהו מצדו של דר' מושבי. בהקשר זה יש לציין שההלכה הנוהגת היא שבמקרים שכאלה על עושה השטר להתכבד ולפרוע את השטר וככל שיש לו טענות נוספות, עליו לבססן במסגרת תביעה חוזית וטענתו לא תיתקבל בשלב הדיון השיטרי". כלומר, על אף הספק שהובע בכשלון תמורה כלשהו מצדו של מושבי, ההכרעה באותו פסק דין הייתה לאור העובדה שלא הוצגה הגנה העומדת בפני תביעה שטרית (כישלון תמורה קצוב!) ואין בכך, כדי להוות השתק לתביעה חוזית ונזיקית זו. טענות התובעות, הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי לא הוכחו.
מאחר שהמומחה קבע כאמור כי לכשלון שתלים יכולים להיות מספר גורמים אפשריים, וכי לא מצא כי קיימת היתנהלות לא תקינה מצד מושבי (וזאת לאחר שעיין בכל המסמכים שעמדו ברשותו ושפורטו בחוות דעתו), לא מצאתי כי בית המשפט, אשר אינו גורם מקצועי בתחום ההשתלות, יכול להגיע למסקנה שונה ולקבוע כי המדובר בחוות דעת שגויה, וכי רק על בסיס אחוזי ההצלחה, ניתן לקבוע כי מושבי התרשל בבצוע ההשתלות.
ראה בעיניין זה חוות דעת מומחה הנתבעים – " ככל שהניתוח ארוך יותר והרקמות, עצם וחניכיים חשופות זמן רב יותר לאויר, אזי סיכון הזיהום עולה ומשכך סיכוי קליטת השתל יורד ... דוגמא זו לכשעצמה מעידה כי קיימות סיבות לכישלון שתלים שאינן קשורות במיומנות הרופא, ולכן אצל המתרפאה ניכשלו ארבעה שתלים עקב התקלה במערכת השאיבה" (סעיף 5 לחוות הדעת).
מכל מקום, וכאמור, משלא הוכח כי הנתבעים הם שהפרו את הסכמת הצדדים, או כאילו הפסקת ההיתקשרות נבעה מרשלנותם, לא זכאיות התובעות לפצוי בגין נזק זה. אבדן הכנסה לעתיד – רוא"ח קבע בחוות דעתו שעקב כישלון הטיפולים, והפגיעה בשם הטוב של התובעות, נימנעה מהן , האפשרות להכנס לתחום השתלים וכל הנילווה לכך וכתוצאה מכך נגרם הפסד עתידי עקב אי הוספת פעילות זו לעסק.
...
ואף בפועל המשיך וביצע את הטיפולים במרפאתו (לאור חוסר האפשרות לבצעו במרפאת התובעות כתוצאה מהסכסוך בגין הפרת התובעות את ההסכם בבטלן את השיקים), אני דוחה את טענת התובעות להפרת התחייבויותיו ביחס למטופלת זו. פנחסי יצחק – כפי שפורט לעיל, לא הוכח שכשלון קליטת השתלים אצלו נבעה מרשלנות מושבי.
כפי שצוין לעיל, שוכנעתי כי דווקא בשל הפרת ההסכם ע"י התובעות– ביטול השיקים והתשלומים לנתבעת, לא נמשכה ההתקשרות.
בהתאם, חוות הדעת שהגישו התובעות התבססה על הנחות, או טענות מפי שפיגלר, ולא על עובדות שהוכחו בביה"מ. לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיב הגיש תביעת פיצויים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד המערער והמרפאה (להלן גם: הנתבעים), וטען כי הנתבעים נהגו ברשלנות בכך שלא בדקו בטרם הענקת הטיפול את מצבו הבריאותי של המשיב ואת התאמתו לבצוע ההשתלה.
לפיכך קבע בית המשפט כי המערער והמרפאה אחראים לנזקים שנגרמו למשיב כתוצאה מטיפול השתלת השיער והם חבים לפצותו על כך. כמו כן קבע כי על הנתבעים לפצות את המוסד לביטוח לאומי בגין הכספים ששילם וישלם בעתיד למשיב בשל הנכות שנקבעה לו. יוער כי באשר לגובה הפיצויים הגיע המערער להסכמי פשרה עם המשיב ועם המוסד לביטוח לאומי והסכמים אלו קיבלו תוקף של פסק דין.
המשיב 2 טוען כי העידר חוות דעת מומחה בעיניין מסוים לא מביאה בהכרח לכשלון בהוכחתו של אותו עניין.
עם זאת, טוען המערער כי מדע הרפואה אינו מכיר בהתרחשותם של נזקים נפשיים כתוצאה מטיפול השתלת שיער, וכי המשיב לא הביא כל חוות דעת רפואית להוכחת עניין זה. אמנם כאמור לעיל, אין שאלת ההתרשלות שאלה רפואית-מדעית, כי אם עניין לבית המשפט לענות בו, אך נראה שבמקרה זה לא ניתן לענות על שאלה זו מבלי נתונים כלשהם בדבר האפשרות של גרימת נזקים נפשיים כתוצאה מניתוחים אסתטיים, או אפילו מניתוחים בכלל, ולו באופן נדיר.
...
לסיכום, לו תישמע דעתי, יתקבל הערעור.
ת השופטת א' חיות: אני מסכימה עם חברתי השופטת ארבל כי יש לקבל את הערעור.
מקובלת עלי קביעתה כי לא הוצגה במקרה דנן ראיה התומכת בטענת המשיב לפיה ניתן היה לצפות שהניתוח עלול לגרום להתפרצותה של מחלת נפש אצלו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת, עקב ניתוח להשתלת שיער שבוצע על ידי נתבע 2 אצל הנתבעת 1 אשר לטענתה, כשל ואף גרם לעוגמת נפש רבה.
הדיון נסוב סביב העובדה כי לא צורפה חוו"ד בעיניין שברפואה כפי שהיה מצופה מתביעה העוסקת (כביכול) בניתוח שכשל.
חוק זה מתייחס באופן ישיר לטענותיה המרכזיות של התובעת, חוסר תום לב במשא ומתן וכן בכך שנתבע 2 הטעה אותה עובר להסכמתה לביצוע הניתוח.
סעיף 10 דלעיל קובע כך – "הזכות לפיצויים הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שניגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה." לדידי, הנתבעים הציגו בפני התובעת מצג לפיו רצונה לעבות את דלילות שערה בחלק הקידמי בראשה יבוצע בהצלחה ומשכך תקבל תמורה מלאה בעבור כספה.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 31,430 ₪ (כולל מע"מ).
בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת את מלוא הוצאות המשפט וכן סך של 3,600 ₪ + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד. פסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום ניתן היום ט"ז באב, תשס"ז (31/07/2007) בהעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו