תביעת פיצויים בגין נזקי הפסקת חשמל

בעקבות הפסקות חשמל אלו נגרמו נזקים למעלית ולמערכת הבית החכם בסכום העולה על הסכום המאקסימאלי שניתן לתבוע בבית משפט זה (התובע צירף קבלות על תיקון מעלית ומערכת בית חכם).

רק תקלות ידועות ומוגדרות ברשת אספקת החשמל מזכות בפצוי בגין נזק למכשירי חשמל, הפסקת החשמל בחצרי המבוטח אינה מנויה בהן.

...

לדבריו: "... קראתי את חוות הדעת של חברת החשמל, קיבלתי שבוע לפני כן, ולא יכולתי להביא מהנדס לחוות דעת נגדית, ביהמ"ש יכול למנות מהנדס. אני לא יכול להביא שבוע לפני הדיון, חצי שנה הם לא נזכרו להביא חוות דעת, שבוע לפני משפט הביאו חוות דעת..." איני מקבל טענה זו של התובע, שכן הוא יכול היה לפנות לבית המשפט ולבקש לדחות את הדיון כדי להגיש חוות דעת מטעמו.

לאור מכלול האמור, התביעה נדחית.

תביעה זו עניינה פיצוי בגין ניזקי הגוף הנטענים.

מעל השער, משני צדדיו, ישנם מעצורים שמטרתם למנוע את יציאת השער מהמסילה עליה הוא נע ואת נפילתו, אלא שיומיים קודם לקרות התאונה נגנב המנוע ומשכך לא היה מנוס מפתיחתו של השער באופן ידני וכמקובל אף במקרים של הפסקת חשמל או תיקון המנוע.

...

בהינתן כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה והפיצויים להם זכאי התובע הם כדלקמן: הפסדי השתכרות בעבר - 177,642 שקלים הפסדי השתכרות בעתיד - 79,152 שקלים.

הנתבעת תשלם לפיכך לתובע פיצויים כדי ההפרש, קרי - 277,894 שקלים, וזאת בצירוף הוצאות משפט שבכללן: אגרת פתיחת ההליך ותשלומים עבור חוות הדעת בהליך זה בשיערוך כחוק שיעשה מיום הוצאתן כנקוב לצידן: ד"ר ד. יהודה – 3,000 שקלים (29.7.04); ד"ר ספקטור – 1,500 שקלים (20.7.09) חלקו לפרופ' מושייב, ככל ששולם, ובכפוף לאסמכתא; חלקו לד"ר גורודצקי – 2,929 שקלים (26.7.15) (ראה סעיף 117 לתצהיר התובע והסימוכין דשם).

שוקלת הייתי לפסוק לטובת התובע החזר חלקי של הוצאות חקירת המומחים חרף העובדה שלא היה בזו כדי להביא לשינוי בקביעתם, וזאת בהתחשב בכך שניתן היה להבין את רצונו בחקירתם לאור הפערים המשמעותיים בתפיסת השלכות התאונה כאמור, אולם חקירות אלה ונעשו באופן החורג מהראוי כאמור ובסופו של דבר חוות הדעת מטעם הנתבעת נמצאו קרובות יותר לקביעת מומחי בית המשפט ואסתפק לפיכך בהחזר התשלום ששילם התובע עבור עריכת חוות הדעת.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף עקב תאונת עבודה, בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

הפסיקה אף קבעה כי חובת המעביד לגדר חלק מסוכן במכונות חשמליות הנה חובה מוחלטת [ע"א 165/73 יהודה עובדיה נ' יפו מור בע"מ, פ"ד כח(1) 348 (1973), בעמ' 350 ה'; ראו גם: ע"א 211/63 כתון (שושנה) יחזקאל נ' אברהם ושמואל קלפר, ואח', פ"ד יח 563 (1964); ע"א 697/72 שמעון ויסמונסקי נ' "מרכבים" מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד כח(1) 429 (1974), בעמ' 432 ו'; ע"א 1815/09 סופריור כבלים בע"מ נ' שמעון אלבז (27/12/2010), פסקה 8].

...

כאב וסבל בנסיבות העניין, בשים לב לאופי הפגיעה והנכויות שנגרמו בעקבותיה, סבורני כי סביר להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל על סך של 80,000 ₪.

סוף דבר לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע פיצויים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 72,400 ₪ גריעה מכושר השתכרות 211,500 ₪ הפסדי פנסיה 35,500 ₪ נזק לא ממוני 80,000 ₪ הוצאות ועזרת זולת 20,000 ₪ 419,400 ₪ - בניכוי תקבולי מל"ל (107,000)₪ 312,400 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כדין, והוצאות משפט שכוללות החזר אגרה ושכר המומחים שבהם נשא התובע.

פתח דבר בפניי שתי תביעות קטנות לפצוי בגין נזקים אשר נגרמו, לטענת התובעים בשני התיקים שבכותרת, למכשירי חשמל שונים בבתיהם בעקבות ארוע מיום 11.1.2020, במסגרתו התנתק כבל חשמל במדרכה הסמוכה לבתי התובעים.

כתוצאה מהפסקת החשמל נזוקו מוצרי חשמל שונים בבתיהם של התובעים.

...

המחלוקות המצריכות הכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושמעתי אותם ואת נציגיהם, אלו הן השאלות המצריכות הכרעה: מה הוביל לניתוק הכבל - האם רשלנות חברת החשמל באופן ומיקום הצבתו, עבודות אשר בוצעו באותו מועד על ידי העירייה או לחילופין שתילת עץ במקום על ידי משרד הבינוי במהלך עבודות הקמת השכונה.

בנסיבות אלו, ובהיעדר כל הסבר אפשרי אחר לפגיעה בכבל, אני קובע כי במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי, הוכח שהעבודות אשר בוצעו על ידי משרד הבינוי הן שגרמו לפגיעה במעטפת הכבל אשר הובילה ביום 11.1.2020 לניתוקו ולהפסקת זרם החשמל לבתי התובעים.

בנסיבות אלו, אני סבור כי אכן הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת כי גם לחברת החשמל אחריות מסויימת לפגיעה בכבל.

משכך אני קובע כי כל אחד מהתובעים זכאי לפיצוי בגין מלוא סכום תביעתו (10,593 ש"ח לתובע בת.ק. 35858-03-21 ו- 9,761 ש"ח לתובע בת.ק. 35973-03-21).

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע כי קיימת חלוקת אחריות בין הנתבעת 1 לנתבעת 3, כך שהנתבעת 1 אחראית ל- 20% מהנזק אשר נגרם לתובעים, והנתבעת 3 אחראית ל- 80% מנזק זה. לפיכך אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם למר אמיר ארליך, התובע בת.ק. 35858-03-21, סך של 2,119 ש"ח, ולמר משה גדליהו, התובע בת.ק. 35937-03-21, סך של 1,952 ש"ח. הנתבעת 3 תשלם למר אמיר ארליך, התובע בת.ק. 35858-03-21, סך של 8,474 ש"ח, את אגרת המשפט אשר שולמה על ידו בסך 106 ש"ח והוצאות בסך 500 ש"ח בגין התייצבותו לדיון, ובסך הכל 9,080 ש"ח. לתובע בת.ק. 35937-03-21, מר משה גדליהו, תשלם הנתבעת 3 סך של 7,809 ש"ח, את אגרת המשפט אשר שולמה על ידו בסך 98 ש"ח והוצאות בסך 500 ש"ח בגין התייצבותו לדיון, ובסך הכל 8,407 ש"ח. כל הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לחייב מי מהצדדים בהוצאות הנתבעת 2 (העירייה), ואני קובע כי היא תישא בהוצאותיה.

הפסיקה העניפה העוסקת בתביעות לפצוי בגין נזקים אשר נגרמו לכאורה כתוצאה מתקלות בזרם החשמל, עמדה על הרף הראייתי הגבוה לו נידרש תובע המבקש פיצוי בגין נזקים אלה.

...

מכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה כנגד הנתבעת במלואה.

אם מסיבה כלשהי נמחקת או נדחית תביעתו של התובע כנגד הנתבע, נופלת עימה גם ההודעה של הנתבע כנגד הצד השלישי.

לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת ומחיקת ההודעה לצד שלישי.