תביעת פיצויים בגין נזקי גוף ומוות בתאונת דרכים

השתלשלות ההליכים לפניי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שניגרם בשתי תאונות אופנוע שהן תאונות דרכים, כמשמעות מושג זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

לאור כל האמור בפרק זה לעיל, סך הפצוי בגין ניזקי התובעים בגין התאונה השנייה הוא כדלקמן: הפסד שכר "בשנים האבודות" לתקופת העבר 161,106 ₪ הפסד שכר "בשנים האבודות" לתקופת העתיד 843,755 ₪ נזק לא ממוני - 20,733 ₪ הוצאות לוויה וקבורה - 15,000 ₪ סה"כ פיצוי בגין התאונה השנייה: 1,040,594 ₪ תביעת ההורים מכוח "הילכת אלסוחה" הטענות והעובדות כאמור, ההורים, התובעים 2 ו-3, תובעים גם בטענה כי נזוקו בנזק גוף (נפשי) שניגרם להם כ"נפגעים" בתאונת דרכים (כהגדרת בחוק הפלת"ד) בה נהרג בנם.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: תביעתם הישירה של התובעים 2 ו-3 בטענת "נפגעים" לפי חוק הפלת"ד – נדחית.

תביעת העזבון באמצעות יורשיו מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך 1,125,594 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים החזר שכר טרחת עורך דין בסך 171,203 ₪, וכן - החזר האגרה ששילמו התובעים בנדון, והחזר מחצית מהסכום הכולל ששילמו התובעים בגין חוות הדעת הפסיכיאטריות שניתנו בעניינם בנדון.

רקע לפני תביעת תלויים/יורשים לה צורפה גם תביעת בן המנוח כניזוק משני לפיצויים בגין ניזקי גוף עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

בשלב הראשון של ההליך נדונה טענת הנתבעת כי אין מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד. נושא זה הוכרע בהחלטתי מתאריך 18.7.18 בה קבעתי כי המנוח נפטר בארוע שהנו תאונת דרכים כהגדרתו בחוק הפלת"ד. עפ"י ההחלטה תאונת הדרכים התרחשה עת המנוח נהג ברכבו ואת דרכו חצה בפתאומיות אופנוע גדול.

...

כך למשל המומחה לא זכר תלונה בדבר גמגום, התובע לא גמגם בזמן הבדיקה אצל המומחה, הגמגום אינו נובע ממצבים פסיכולוגיים, לא מונה מומחה בתחום הגמגום ולפיכך זה לא הוכח באמצעות מומחה שברפואה מטעם ביהמ"ש ולכן דינה של הטענה להידחות.

נושא זה גם לא קיבל ביטוי מתאים במסגרת חקירתו הנגדית עת לא נקבעו בשל הגמגום אחוזי נכות (ר' עמ' 113 מול 24), ולפיכך ניסיונות התביעה לקבוע אחוזי נכות רפואית בשל גמגום התובע שמקורו בתאונה כאמור, בהעדר קביעות מומחה מתאים בתחום, דינן להידחות.

לאור כל האמור לעיל, שיפור במצב התובע בהחלט יש אך כזה המעמידו על נכות כוללת בשיעור של 30% כשהחלק הבולט בה ובשיעור של 20% הינו הנזק שהותירה בו התאונה בה חזה כאמור מול עיניו וההשלכות הקשות שיש לכך על ילד כבן 7.

הראשונה - המסגרת הנורמאטיבית לדיון בפיצויים בגין נזק גוף - מפגיעה, פציעה או מקרה מוות - עקב תאונת דרכים, היא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן "חוק הפיצויים) סעיף 8 לחוק קובע כלל ייחוד עילה, לפיו קיום עילת תביעה לפי חוק הפיצויים שולל עילת תביעה בגין נזק גוף לפי פקודת הנזיקין ואינו מאפשר הגשת תביעה "נוספת" בעילות נזיקיות.

...

לפיכך, דין התביעה נגדו להידחות.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת מס' 2.

מנגד, אני מקבל את בקשת הנתבע מס' 1 ומורה על דחיית התביעה נגדו.

אלמוני ע"י ב"כ עוה"ד ווסר אדוארדו קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י ב"כ עוה"ד אורי ירון ואח' נגד אלמוני ע"י ב"כ עוה"ד ווסר אדוארדו פסק דין בעניינינו תביעה לפיצויים בשל נזק גוף מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") שהוגשה מטעם שתי יורשות ותלויות בשם עיזבונו של המנוח שמצא את מותו בעקבות תאונת דרכים בה נפגע כהולך רגל מרכב שהיה נהוג על ידי אלמוני, הנתבע 1 (להלן: "הרכב" ו"נהג הרכב" - בהתאמה).

...

בהתאם ניתנה החלטתי בתום קדם המשפט [עמ' 8 לפרו' קדם המשפט מיום 27.6.22]: כפי שעולה מהפרוטוקול, הנתבע 1, הוא הצד השלישי, מבקש להביא את המחלוקת להכרעה ולשמוע הוכחות כשמטעמו יזומנו האלמנה ושני חוקרי משטרה.

בסופו של דבר, נקבע התיק לדיון הוכחות ליום 28.5.23, אך נהג הרכב לא התייצב לדיון.

סופו של דבר, אני מקבל את בקשת קרנית למתן פסק דין בהיעדר התייצבות הצד השלישי, שכמוהו - כהיעדר הגנה; ובהתאם להצהרות הצד השלישי לפניי, אני מוצא לחייב אותו בשיפוי מלא של תשלומי והוצאות קרנית בגין התביעה הראשית הנדונה, וכן על הוצאות המשפט שלה בניהול הגנתה וההודעה לצד השלישי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: ההודעה לצד השלישי מתקבלת, כך שהצד השלישי ישפה את המודיעה לצד השלישי, קרנית, בגין כל התשלומים ששילמה בביצוע פסק הדין שניתן בנדון ביום 19.11.21 (זאת, כנגד – הצגת אישורים על ביצוע התשלומים על ידי קרנית).

בעניינינו תביעת פיצויים בגין נזק גוף המוגשת מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1976 (להלן: "חוק הפיצויים"), שהוגשה בשם עזבונה של אישה שקיפדה את חייה בתאונת דרכים בגיל 62 וחצי שנים (להלן: "המנוחה").

...

לסיכום, בגין התביעה הנדונה הנדונה זכאי העיזבון לפיצויים בסך 600,942 ₪ [529,765 + 51,177 + 20,000].

לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: התביעה הנדונה מתקבלת, כך שהנתבעות תשלמנה לכל אחת משתי התובעות, סך של 300,471 ₪.

עוד תשלמנה הנתבעות לתובעות, ביחד, החזר שכר טירחת עו"ד בסך 91,403 ₪, וגם הוצאות משפט בסך 500 ₪ נכון להיום, וכן – החזר האגרה ששילמו התובעות בנדון בסך 715 ₪ (ביום 2.12.2020), בצירוף ריבית והצמדה כדין ממועד תשלומה.