כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין מפגע ציבורי בנס ציונה

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בראשון לציון 10 פברואר 2014 ה"פ 30134-12-10 מרכז מסחרי בנס ציונה בעמ נ' רשות המיסים בישראל ואח' בפני כב' השופט ארז יקואל – סגן הנשיאה המבקשת מרכז מסחרי בנס ציונה בע"מ המשיבים 1. רשות המיסים בישראל 2. מסוי מקרקעין מרכז פסק-דין
המבקשת לא שיכנעה כי נסיבות עניינם שלה ושל המקרקעין חורגות מרוב אותם מקרים קצוניים, היא לא הלכה בדרך הסלולה ונעדרת המכשולים שהקנה לה החוק בין בהקשרים של השגה וערר ובין בהקשרים של מתן פטור על ידי שר האוצר וגישתה, לפיה מצב בו נתונים מקרקעין באיחוד וחלוקה ואין נראה באופק היתר בנייה לגביהם פוטר מתשלום מס רכוש - נדונה זה מכבר בבתי המשפט ונדחתה ואין בידי אלא לדחותה גם מלפניי.
לבד מהצגת נספח ז לכתב התביעה (תכנית חלוקה), לא הוצגה כל ראייה בתימוכין בטענת התובעת לאיחוד שטח כזה עם שטח אחר ולא הובהרה די, טפלות המקרקעין ביחס למבנה שהוקם עליהם כנטען, הכל על מנת שיחידת המיסוי תזכה לקבלת פטור כפי הוראות החוק (ר' רע"א 1221/94 לעיל; ע"א 486/85 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, חיפה נ' החברה החבשית למסחר בע"מ, פ"ד מא(2) 402 (1987)ׂ).
...
בהעדר אינדיקציות אחרות לכינון נסיבות הקשורות במבחנים אחרים, לא שוכנעתי כי נכון וראוי להחילם על עניינה של המבקשת (ר' רע"א 1221/94 חברת תרשיש בע"מ נ' מנהל מס רכוש נתניה, פ"ד מט(1) 353 (1995)).
ביתרת טענות המבקשת לא נמצא ממש והן נדחות בזאת.
סוף דבר המקובץ אינו מגלה נסיבות המצדיקות מתן צווים הצהרתיים כמבוקש ודחיתי את התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובעת (ילידת 6.9.1942), העידה כי ביום 4.12.2010, בעת שהלכה ברחוב דוד אלעזר בנס ציונה, נבהלה מכלבם של הנתבעים שרץ משוחרר למולה, איבדה שיווי משקל, נפלה ונפגעה במפרק הירך (ס' 7 לתצהירה; פ' ע' 4 ש' 31-30).
שאלת החבות סעיף 41א לפקודת הנזיקין קובע, בענין "נזקים שנגרמו על ידי כלב": "בתובענה בשל נזק לגוף שניגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע... לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים". היש לאמר כי ניזקה של התובעת "נגרם על ידי כלב"? גדר הספיקות נעוץ בכך, שנפילת התובעת – והפגיעה במפרק הירך בעקבות הנפילה – לא אירעו בעקבות מגע פיסי של הכלב בתובעת.
יש לזכור כי חקיקת העזר העירונית המקובלת מטילה על בעלים של כלב לקשור את כלבו בעת הוצאתו למיתחם הצבורי, ולא בכדי: במיתחם הצבורי עוברים עוברי-אורח שונים, לרבות אנשים מבוגרים ששיווי המשקל שלהם אינו מיטבי, והם עלולים ליפול כאשר כלב קטן מיתרוצץ סביבם.
...
סיכומה של נקודה זו: אני קובעת כממצא עובדתי, כי התובעת נפלה ונפגעה בירכה כתוצאה מהבהלה ואובדן שיווי המשקל שנגרמו לה בעטיו של כלב הנתבעים, שהשתחרר מאחיזת הרצועה ורץ וקיפץ כלפיה.
בנסיבות הענין, ובשים לב לאופי הפיסי של העבודה, נראה לי נכון להעריך את תוחלת התעסוקה הצפויה של התובעת, לולא התאונה, עד לגיל 70 (שחל בתאריך 6.9.2012).
לסיכום: התביעה מתקבלת בחלקה וכמפורט לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

במישור הראייתי מוסיפה הנתבעת וטוענת כי גרסת התובעת מבוססת על עדות יחידה של בעל דין ללא כל חזוק התומך בטענתה לקיומו של מפגע כלשהוא שגרם לנפילתה הנטענת ועל כן יש לקבוע כי היא לא הרימה את נטל הראיה להוכיח את תביעתה.
אפנה בהקשר זה למשל לת"א (ראשל"צ) 39822-10-15 פלונית נ. מפעלי תחנות בע"מ, שם הוגשה תביעה לאחר שהתובעת החליקה על שלולית מים ברחבה חיצונית בסמוך לקניון סיטי אשדוד והצדדים הסכימו לפצותה בגין ניזקי הגוף שנגרמו לה (פסק הדין היה בעיניין חלוקת הפצוי בין הצדדים להליך ורק כרקע צוין דבר ההסכמה על החבות העקרונית).
לעניין ניידות טוענת התובעת כי אינה יכולה לעשות שימוש בתחבורה ציבורית במצבה ועל כן היא נזקקת למוניות כדי להגיע ממקום למקום.
בנוסף דרשה התובעת פיצוי בגין הדירה שהיא שוכרת בנס ציונה.
...
אלא שהמסקנה שמבקשת הנתבעת להסיק מכך, כי אילו היה דיווח היה יוצא דוח אירוע מסודר, לא הוכחה.
על כן אני סבורה כי יש לנתבעת אחריות נזיקית ברשלנות לתאונה שאירעה לתובעת.
התובעת בכתב התביעה טענה גם להפרת חובה חקוקה, אולם עיון בחוקים שהוזכרו על ידה יראו כי הם אינם רלוונטיים לענייננו וממילא התובעת בסיכומיה זנחה טענה זו. על אף שאני קובעת חבות של הנתבעת, אני סבורה כי יש לייחס לתובעת אשם תורם מסוים.
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני מקבלת את גרסת התובעת להתרחשות התאונה ומוצאת כי יש לנתבעת אחריות בגין תאונה זו. הפיצוי שאני פוסקת לתובעת הוא כדלקמן: כאב וסבל – 45,000 ₪ עזרת צד שלישי – 20,000 ₪ הוצאות רפואיות – 15,000 ₪ סך הכל 80,000 ₪ לאחר ניכוי אשם תורם של 30%, סכום הפיצוי יעמוד על 56,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התביעה שלפני היא תביעת התובעת, ילידת 1942, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה מיום 24.6.02 (להלן: "התאונה").
החבות בתצהירה העידה התובעת לענין נסיבות התאונה כדלקמן: "בתאריך 24.6.02 ביקרתי בבית מס' 30 ברחוב הטייסים בנס ציונה.באותו זמן בתי ומשפחתה התגוררו במקום. כאשר ירדתי מדירתה, בסיום הביקור, בסביבות השעה 18:00 – 19:00, חציתי את רחבת החניה שגובלת בבית מס' 30. בזמן שחציתי את רחבת החניה הנ"ל רגלי נתקלו בשברי אספלט שיצרו בליטות, קווי שבר וחורים לסירוגין. כתוצאה מכך איבדתי את שווי המשקל, נפלתי ונחבלתי בחלקי גוף שונים". (ר' סעיף 4 לתצהיר).
הבעל בחקירתו כשנשאל שמא נפלה התובעת במקום בו יש הפרש גובה של 1 – 2 ס"מ, לא טען, כי היה מדובר במפגע משמעותי מ-1 – 2 ס"מ אלא רק השיב ש"אולי היא לא ראתה".
...
כן לא שוכנעתי, כי נפלה דוקא במקום בו קיים ליקוי בכביש וכי נפלה עקב מיפגע.
סוף דבר מאחר ולא שוכנעתי במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי קיים קשר סיבתי בין מצב הכביש ת/1 לבין נפילת התובעת, התביעה נדחית.
ההודעה לצד ג' נדחית בהתאמה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

א.בפני תביעה אשר הוגשה ע"י גב' שושנה בלומברג (להלן: "התובעת") נגד עריית נס ציונה (להלן: "הנתבעת") לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה עקב תאונה אשר אירעה ביום 5/11/03.
ב.התובעת טוענת, כי בתאריך האמור, בשעה 11:00 או בסמוך לכך, מיד לאחר שיצאה מה"קניותר" ברח' האירוסים 53 בנס ציונה, כאשר ירדה מהמדרכה לכביש כדי לחצותו, מעדה עם רגלה הימנית, והוטחה מלוא קומתה ארצה תוך שהיא בולמת נפילתה ע"י זרוע וכף יד ימין.
ד.התובעת טוענת, כי הנתבעת חייבת לפצותה בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לה עקב התאונה הואיל ומדובר בדרך ציבורית שבתחום אחריותה על פי כל דין.
אני סבורה, כי השארת תעלה פתוחה בעומק משתנה בכביש המהווה דרך ציבורית כפי שעולה מהתמונות הנ"ל ומעדות התובעת, מהווה מפגע מסוכן והשארתו במצבו האמור מגלה מניה וביה, כי הנתבעת כעירייה, הפרה החובה המוטלת עליה בדין לנקוט אמצעי זהירות סבירים, הפרה את חובת הזהירות ובכך התרשלה.
...
לאור כל האמור לעיל אני סבורה, כי נכותה התפקודית היא כשיעור נכותה הרפואית היינו 5%.
לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעת סך של 29,700 ₪ לפי הפרוט כדלקמן: א.הוצאות רפואיות לעבר 3,000 ₪ ב.כאב וסבל 15,000 ₪ ג.אובדן כושר השתכרות בעתיד 15,000 ₪ ובנכוי אשם תורם בשיעור 10% 3,300 ₪ סה"כ: 29,700 ₪ סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,940 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו