תביעת פיצויים בגין ליקויי בניה ואיחור בשיפוץ דירה

סך התביעה כולל רשימת דרישות כספיות לפצוי ולהחזר ובהן עלויות תיקון ליקויי בנייה בסך של 307,151 ₪, החזר הוצאות ששולמו לחינם בסך של 10,000 ₪, פיצוי בגין איחור במסירה בסך של 190,811 ₪, עלויות איחסון והובלה בסך של 17,061 ₪, דיור חלופי בתקופת השפוץ בסך של 25,000 ₪, עגמת נפש בסך של 30,000 ₪ והוצאות מומחים בסך של 15,000 ₪.

לשהוי הניכר בהגשת התביעה, הצטרפה המסקנה שסמוך לאחר מסירת הדירה, התובעת מנעה מהנתבעים את האפשרות לתקן את ליקויי הבנייה שנמצאו בה. עם זאת, אין באמור כדי לאיין את זכותה של התובעת לפצוי בגין ליקויי הבנייה שנמצאו בדירה ובגין תקופת האיחור במסירה.

...

טענת התובעת לפיצוי המגיע לה עבור דיור חלופי בתקופת שיפוץ ליקויי הבנייה (ס' 3.19 לתצהירה) נדחית לאור קביעת המומחה מטעם בית המשפט, שמשך ביצוע התיקונים לא אמור לעלות על 10 ימי עבודה, שבמהלכם ניתן להתגורר בדירה.

לשיהוי הניכר בהגשת התביעה, הצטרפה המסקנה שסמוך לאחר מסירת הדירה, התובעת מנעה מהנתבעים את האפשרות לתקן את ליקויי הבנייה שנמצאו בה. עם זאת, אין באמור כדי לאיין את זכותה של התובעת לפיצוי בגין ליקויי הבנייה שנמצאו בדירה ובגין תקופת האיחור במסירה.

התביעה האישית שהוגשה נגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

עניינה העקרי של התביעה שהוגשה ביום 12.5.15 בבימ"ש קמא בפצוי בגין ליקויי בנייה ואיחור במסירת דירה.

בימ"ש קמא קיבל את קביעות המומחה מבלי שנתן משקל לעובדה שהמומחה ביקר בנכס שנים רבות לאחר מסירתו ולאחר שנעשו בו שיפוצים נרחבים, וזאת על אף קביעתו העקרונית של בימ"ש קמא כי נתון זה יילקח בחשבון בעת בחינת הטענות הפרטניות של הצדדים ביחס לרכיבי חוות הדעת.

...

מסקנת בימ"ש קמא מנומקת ומושתת על חומר הראיות, עדות שנשמעה בפניו ונטל ההוכחה במשפט אזרחי ולא הובא בפני טעם המצדיק התערבות במסקנה זו. בעניינינו, פסק בית משפט קמא גם פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 12,000 ש"ח. אמנם, בהליך אזרחי, דרך המלך לחישוב גובה פיצויים היא בחינת חומר הראיות והוכחת רכיבי התביעה על פי מאזן ההסתברויות.

נקבע כי: "לאור התנהלות הנתבעת כפי שפורטה לעיל, ולאור אי מתן הזכות לתקן לצד ג', אני סבור כי על אף הקבלה החלקית של ההודעה לצד ג' אין מקום לפסוק הוצאות כנגד צד ג'". (2) שאלת ההוצאות שנפסקות ע"י הערכאה הדיונית, הכוללת בחובה פסיקת שכ"ט, מצויה במסגרת שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית.

גם קביעת בית משפט קמא בנוגע לאי פסיקת הוצאות ביחס לצד ג' מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה. לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

סה"כ עתרה התובעת לפיצויים בסך 191,200 ₪ המורכבים מסכום הליקויים, עלות שהייה בבית מלון בתקופת התיקונים, עוגמת נפש ופיצויים בגין הצורך להתגורר בשכירות בתקופת האיחור.

נתתי דעתי למהות הליקויים; כמותם; השפעתם על איכות השמוש מהדירה; התקופה שחלפה מאז סיום הבניה; והטרדה שתיגרם בעת תקונם, ואני מעריך את הפצוי בראש נזק זה בסך של 7,000 ₪.

לא התעלמתי מנזק אפשרי נוסף בדמות חוסר יכולת לעשות שימוש בדירה מושא השפוץ ולהשכירה בתקופת האיחור ואולם התובעת לא טענה לנזק זה וממילא שלא הוכיחה את הסכום שניתן היה להפיק מהדירה בתקופה זו ולא ראיתי לעשות כן על דרך האומדנא.

ייתכן ובפועל, אילמלא הגישה התובעת את תביעתה בגין ליקויי הבניה, לא הייתה מוגשת התביעה שכנגד, ואולם אין די בכך כדי להעיד על ויתור בעל תוקף משפטי.

...

התוצאה התוצאה היא אפוא ששתי התביעות מתקבלות.

נתונים אלו יובאו בחשבון בעת קביעת שיעור ההוצאות וגובה שכר טרחת עו"ד. סיכומו של דבר, אני מורה כדלקמן: אני מקבל את תביעת התובעת באופן חלקי ומחייב אפוא את הנתבעת לשלם לה סך של 37,326 ₪ וזאת בצירוף הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 6,500 ₪ (כולל מע"מ).

אני מקבל את התביעה שכנגד תביעת ומחייב אפוא את התובעת (נתבעת שכנגד) לשלם לנתבעת (תובעת שכנגד) סך של 58,149 ₪ וזאת בצירוף הוצאות משפט בסך 800 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 6,500 ₪ (כולל מע"מ).

פסק הדין ניתן בת"ק 17707-06-21, בהליך בו הגיש המשיב כאן ביום 8.6.2021 תביעה כנגד המבקש לתשלום פיצויים, בגין ליקויי בנייה שנגרמו לטענתו עקב עבודות שיפוצים שביצע המבקש בדירתו של המשיב.

החלטת בית משפט קמא בהחלטתו קבע בית משפט קמא כי דין הבקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין ודין הבקשה לביטול פסק דין להדחות, משום: הבקשה הוגשה באיחור מבלי שהוגשה בקשה לארכת מועד.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בכל המסמכים הרלוונטיים והאזנתי לטיעוני הצדדים בפניי, ובהתחשב בכל הנסיבות הרלוונטיות, אני סבורה שדין הבקשה להתקבל, ודין פסק הדין שניתן בהעדר הגנה להתבטל.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי ראוי היה לאפשר דיון לגופם של דברים ולהתיר ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

לאור כל האמור לעיל ומתוך הבנה כי סכום פסק הדין כבר נגבה על ידי המשיב, ומבלי שיינתן צו להוצאות לאור התנהלות המבקש בהליך כאן, למרות תוצאת ההליך, וכאשר לדעתי ראוי כי שאלת הוצאות ההליך כאן תידון בבית משפט קמא, בסופו של יום, אני מורה על קבלת הבקשה, על השבת הדיון לבית המשפט קמא , כדי לאפשר דיון לגוף העניין בטענות הצדדים.

בפני תביעה כספית במקור ע"ס 312,555 ₪ , בגין ליקויי בניה, איחור במסירה, ונזקים בלתי ממוניים , וצומצמה בהמשך בעקבות הסכמות דיוניות.

נטען כי בשל האיחור , נאלצו לעבור מספר דירות בזמן קצר, ודורשים פיצוי בגין דמי ההובלה, הוצאות בגין תיקונים ושיפוצים שונים ודמי שכירות ודמי איחסנה בסך 28,200 ₪.

...

נטען כי מרבית טענות התובעים דינן להידחות מחמת התיישנות, (שכן עולות לאחר קרוב ל-8 שנים), תוך ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת.

וכן ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1287-04 קופת חולים לעובדים לאומיים של הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל נ'  עיריית תל אביב יפו [פורסם בנבו] " אינני מקבלת את הטענה. זאת משום שאין די בכך שהעירייה הודתה כי התובעת פטורה מתשלום האגרה משנת 2000 ואילך. כדי לקבוע כי ס' 9 חל, היה על העירייה להודות כי התובעת זכאית לסעד שהיא עתרה לו בתביעה הנוכחית, קרי להשבה של דמי האגרה ששולמו על ידיה בעבר. " בהקשר האמור, לא ראיתי בהתכתבות שצורפה ע"י הצדדים כבסיס מספק לטענת הטעיה ביודעין, או הודאה בזכות מצד הנתבעת , להבדיל מנושא תיקון הליקויים הנטענים.

אני סבור שהסכמה זו ראויה, ואולם ברי שאין בה לצמצם אחריות לפי חוק המכר דירות ו/או כל דין , ביחס לנשוא עבודת התיקון .

סוף דבר בית המשפט מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך 5,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.