תביעת פיצויים בגין הפרשי ירידת ערך רכב לאחר תאונה

לטענתה התובע כשבקש לבטח את רכב גילה כי מדובר ברכב שעבר טוטלוס והורד מהכביש ולכן חברות הביטוח מסרבות לבטחו; כי לרכב היו 7 תאונות; כי הרכב הוצג כ'יד שלישית' בעוד הנתבעת היתה 'יד רביעית'; וכי בימים גשומים חודרים מים לתוך הרכב.

לחילופין הוגשה התביעה לפצוי בגין ההפרש בין סכום העסקה לשווי הרכב לאחר תאונות וירידת ערך.

...

התובע בדק את הרכב במוסך ובסופו של דבר רכש את הרכב בסך של 23,000 ₪.

התוצאה: אשר על כן אני מורה על ביטול עסקת מכירת הרכב והשבת התמורה ששולמה.

אלא שהמחלוקת בתיק זה איננה עוסקת רק בשאלת הפצוי בשל ירידת ערך לאחר תאונה ואיננה עוסקת רק בשאלת הפרישי פיצוי בשל ירידת ערך מקרה בו המבוטח מציג חוות דעת נגדית מטעמו הסותרת חוות דעת שמאית מטעם חברת הביטוח והוא מערער על שעור ירידת הערך שנקבע לו בידי חברת הביטוח - בשתי שאלות אלה קיימת פסיקה עניפה, ראו למשל: תאמ (ת"א) 53490-08-15 ‏אורית חליאואה נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו), תק (י-ם) 3696/03‏ ‏אמיגה ישעיהו נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו), תא (ת"א) 10310-11-11 גלאור נ' מוסך הקניון בע"מ (פורסם בנבו).

השאלה העומדת לפתחנו, בנוסף על שתי השאלות לעיל, מיתמקדת במקרה המיוחד בו דרישת הפצוי על הפרישי ירידת ערך בתאונה ראשונה, ובעניינינו גם בתאונה השנייה, נעשית לאחר שהרכב עבר מספר תאונות נוספות והגיע למצב של אובדן גמור ואף פוצה בידי חברות הביטוח בשל ירידות הערך בגין התאונות השונות וכאשר ברי וידוע כי לא תתקיים עוד מכירה של הרכב בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון.

בשים לב לכך כי בתיק זה התנהלו כשבעה דיונים מתוכם ארבעה דיוני הוכחות, נחקרו עדים ומומחים, בשים לב לכך כי טרם שמיעת הראיות לובנו השאלות המשפטיות העיקריות השנויות במחלוקת לרבות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בשים לב לכך כי התובע לא גילה בכתב תביעתו אודות שלוש תאונות המאוחרות לתאונות נשוא תביעה זו ואף אודות הליך נוסף אשר היתנהל בגין תאונות רכב זה, בשים לכך כי התובע לא גילה עד כה את התמונה העובדתית המלאה בגין כל חמש התאונות לרבות כל חוות הדעת השמאיות ולרבות כל הפצוי בגין ירידות הערך אשר קיבל בגין כל חמש התאונות, בשים לב לכך כי הנתבעת נחשפה לסיכון בתביעה על סך של כ- 200,000 ₪ – אני מוצאת לחייב את התובע בגין ניהול ההליך: התובע יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן בהוצאות המשפט כפי ששולמו בפועל בגין חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וכן בתשלום שכר העדים כפי שנפסק.

...

יתרה מכך, המומחה חזר ואמר כי הוא אינו יכול לספק ערכי ירידת ערך מוחלטים באשר לרכב נשוא התביעה מקום בו לא היה בידו לבחון את הנזקים בפועל אלא רק לספק את ערכי ירידת הערך המקסימליים אולם אין בכך בכדי לשנות מהמסקנה המשפטית ומהתוצאה הסופית.

ולפיכך לא ניתן לתבוע ירידות ערך נוספות אשר אינן כלולות בה, כדוגמת ירידות הערך נשוא תביעה זו. אני מקבלת במלואה את חוות דעת מומחה בית המשפט לפיה משום שהרכב הושבת והשבתתו אושרה ע"י מומחה בית המשפט ובעקבות כך התובע זכה בתביעתו על מלוא ערך הרכב עפ"י קביעת מומחה בית המשפט (בתביעת שירביט), ומאחר ובחוות דעת בעניין ההשבתה ניתן ללמוד כי נלקחו בחשבון נזקי הרכב הקודמים כמו גם ירידות הערך אשר נערכו על ידי השמאים שבדקו את הרכב, הרי התובע קיבל פיצוי על מלוא ערך הרכב.

איני קובעת שכך אכן קרה, אולם משאין לפנינו את מלוא התמונה נכון להזכיר גם אפשרות תאורטית זו. סיכום ומסקנות: התביעה נדחית.

א - הצדדים, התביעה וההליך בפניי תביעה לפצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו (רכב מסוג מרצדס, מ.ר 915-17-201, להלן: "רכב התובע"), בגין תאונה שארעה ביום 11.6.2020, בכביש 6533, בין גבעת נילי לרגבים (להלן: "התאונה").

בתביעתו עותר התובע לחיוב הנתבעים בסכומים שנוכו (הישתתפות עצמית, כינון, הפרש שכר טירחת שמאי, הישתתפות עצמית בירידת ערך) – סך הכל 11,452 ₪.

כן הוגשו תמונות המציגות את מצב הרכבים לאחר ארוע התאונה, מקום התאונה והמיסעה (נ/1, נ/2, נ/3, ת/1) עוד הוגש דוח חקירה מיום 17.2.2021 שערך מר צחי עזר (ת/2).

ה – בקשה לפיצול סעדים במהלך הדיון ביקש ב"כ התובע כי ינתן לתובע היתר לפיצול סעדיו כך שיוכל לתבוע בעתיד פיצוי בגין העדר הנחות.

...

בנסיבות אלה אני קובעת כי עצם ביצוע פניית הפרסה לא בוצע תוך סטייה מהוראות תקנות התעבורה.

איני מקבלת את טענת התובע כי רכב הנתבע לא היה בשדה הראיה שלו.

לאחר ששקלתי את הדברים, אני קובעת כי התובע נושא ב-30% מהאחריות לאירוע התאונה והנתבע נושא ב-70% מהאחריות לאירוע התאונה.

ו – סופו של דבר אשר על כן ישלמו הנתבעים, על-ידי הנתבעת, לתובע, את הסכומים הבאים: א. דמי נזק – 8,016 ₪; ב. הוצאות התובע – אגרת בית משפט בסך 760 ₪; ג. שכר טרחת עו"ד – 2,000 ₪.

התובע ישלם לאלתר את המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.

לאחר ששמעתי את סיכומי הצדדים ראיתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה, ולהלן טעמיי – ניזקי התובעת נחלקים ל- 5 רכיבים שונים, אשר למען הנוחות אדון בהם אחד לאחד כלדקמן – ימי עמידה, ירידת ערך, נזק בעין, הוצאות שמאות וריבית.

במצב דברים זה אני דוחה את התביעה לקבלת פיצוי בגין רכיב זה. ירידת ערך – התובעת טוענת כי בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר תקונם יגרור ירידת ערך מסחרית לרכבה.

לסיכום אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 50,891 ₪ (28,125 ₪ שיעור הנזק בעין, 16,474 ₪ שיעור ירידת הערך, 5,292 ₪ שיעור הפרישי ההצמדה והריבית, ו- 1,000 ₪ שיעור שכ"ט השמאי) בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 29.12.22, ועד ליום התשלום בפועל.

...

במצב דברים זה אני דוחה את התביעה לקבלת פיצוי בגין רכיב זה. ירידת ערך – התובעת טוענת כי בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר תיקונם יגרור ירידת ערך מסחרית לרכבה.

משאין חולק כי בוצע תיקון, ואין חולק לעניין מהותו של הנזק שנגרם ותוקן כאמור, דומה בעיניי כי יש בגילוי הדעת מטעם הנתבעת בנוגע לפוטנציאל ההנחה המקסימלית האפשרית (כנקוב בחווה"ד מטעמה) כדי להשתיק את הנתבעת מהעלאת טענות לעניין הוכחת שיעור הנזק הנכון ולענין האפשרות כי בוצע התיקון בעלות נמוכה המוסתרת מעיני ביהמ"ש. כפועל יוצא אני סבורה כי יש בנסיבות כאן כדי להצדיק סטיה מן ההלכה לפיה בהעדר קבלות המעידות על שיעור הנזק בעין יש לקבוע כי התובעת לא הרימה כלל את הנטל המוטל עליה להוכיח את שיעור נזקיה.

מכל אלו ולאור ההסכמות בנוגע למיצוע חוות הדעת, ובהתאמה לעניין שיעור עלות התיקון – אני קובעת כי שיעור נזקיה בעין של התובעת עומדים על סך של 28,125 ₪.

לסיכום אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 50,891 ₪ (28,125 ₪ שיעור הנזק בעין, 16,474 ₪ שיעור ירידת הערך, 5,292 ₪ שיעור הפרשי ההצמדה והריבית, ו- 1,000 ₪ שיעור שכ"ט השמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 29.12.22, ועד ליום התשלום בפועל.

לאחר ששמעתי את סיכומי הצדדים ראיתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה, ולהלן טעמיי – ניזקי התובעת נחלקים ל- 5 רכיבים שונים, אשר למען הנוחות אדון בהם אחד לאחד כלדקמן – ימי עמידה, ירידת ערך, נזק בעין, הוצאות שמאות וריבית.

במצב דברים זה אני דוחה את התביעה לקבלת פיצוי בגין רכיב זה. ירידת ערך – התובעת טוענת כי בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר תקונם יגרור ירידת ערך מסחרית לרכבה.

לסיכום אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 50,891 ₪ (28,125 ₪ שיעור הנזק בעין, 16,474 ₪ שיעור ירידת הערך, 5,292 ₪ שיעור הפרישי ההצמדה והריבית, ו- 1,000 ₪ שיעור שכ"ט השמאי) בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 29.12.22, ועד ליום התשלום בפועל.

...

במצב דברים זה אני דוחה את התביעה לקבלת פיצוי בגין רכיב זה. ירידת ערך – התובעת טוענת כי בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר תיקונם יגרור ירידת ערך מסחרית לרכבה.

משאין חולק כי בוצע תיקון, ואין חולק לעניין מהותו של הנזק שנגרם ותוקן כאמור, דומה בעיניי כי יש בגילוי הדעת מטעם הנתבעת בנוגע לפוטנציאל ההנחה המקסימלית האפשרית (כנקוב בחווה"ד מטעמה) כדי להשתיק את הנתבעת מהעלאת טענות לעניין הוכחת שיעור הנזק הנכון ולענין האפשרות כי בוצע התיקון בעלות נמוכה המוסתרת מעיני ביהמ"ש. כפועל יוצא אני סבורה כי יש בנסיבות כאן כדי להצדיק סטיה מן ההלכה לפיה בהעדר קבלות המעידות על שיעור הנזק בעין יש לקבוע כי התובעת לא הרימה כלל את הנטל המוטל עליה להוכיח את שיעור נזקיה.

מכל אלו ולאור ההסכמות בנוגע למיצוע חוות הדעת, ובהתאמה לעניין שיעור עלות התיקון – אני קובעת כי שיעור נזקיה בעין של התובעת עומדים על סך של 28,125 ₪.

לסיכום אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 50,891 ₪ (28,125 ₪ שיעור הנזק בעין, 16,474 ₪ שיעור ירידת הערך, 5,292 ₪ שיעור הפרשי ההצמדה והריבית, ו- 1,000 ₪ שיעור שכ"ט השמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 29.12.22, ועד ליום התשלום בפועל.