מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצויים בגין הדברה רשלנית שגרמה למוות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

היתנהלות הנתבע 1, אשר כעולה מעובדות כתב האישום, עשה שימוש בדירה בחומר הדברה חקלאי המכיל רעל פעיל ביודעו שמדובר בחומר הדברה חקלאי האסור לשימוש בבית מגורים שרעילותו גבוהה ובכוחו לגרום למוות, היא בגדר התרשלות.
אחריות משרד החקלאות על פי תצהירה של הגב' אטל שפרוט, מנהלת תחום רשוי תכשירי הדברה במשרד החקלאות, השימוש בגז פוספין בכלל ובתכשיר נשוא התביעה בפרט, רווח מאוד בעולם, לרבות בארצות הברית ובמדינות האיחוד האירופי, בעיקר לצורך הדברה באיוד של מזיקים למזון במחסנים.
טענת ב"כ התובעים ולפיה יש לפסוק בנוסף גם הפסדי פנסיה וקיצבת זקנה, דינה להדחות בשים לב להלכה ולפיה מנגנון הפצוי שנקבע בהילכת פינץ משקלל גם את ההפסדים האמורים "ובמצב הדברים הרגיל, אין מקום להוסיף פיצויים בגין קצבת זקנה או הפסדי פנסיה בתקופה שלאחר גיל פרישה" (ר' רע"א 1698/17 פלוני נ. פלוני).
...
התובעים ישלמו לנתבעת 4, לגביה הוצע כבר בשלבים מוקדמים של ההליך לשקול את המשך ההליכים נגדה, שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 100,000 ₪.
לנתבעים 7-5, ישלמו התובעים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪ וכן את עלויות חוות הדעת בה נשאו.
הודעות צד ג' נדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה המעוררת שתי שאלות עיקריות: האחת, האם מחלת הסרטן מסוג SCLC (Small cell lung carcinoma) בה לקה המנוח, אברהם יזדיאן ז"ל (להלן – המנוח) ואשר בגינה נפטר ביום 15.6.2012, נגרמה כתוצאה מחומרים אליהם נחשף בעבודתו? השנייה, האם במקרה דנן יש הצדקה להכיר בקשר סיבתי משפטי (להבדיל מקשר סיבתי רפואי) בין החשיפה התעסוקתית של המנוח לבין מחלתו? העובדות עליהן הסכימו הצדדים: המנוח עבד במפעל אגן כימיקליים בע"מ, כיום אדמה אגן בע"מ (להלן – המפעל), משנת 1986 ועד שנת 2010.
הגמשת דרישת הקשר הסיבתי בדיני הנזיקין משמעה הקביעה כי גורם כלשהוא התרשל וכי עליו לפצות את הניזוק.
במעבדה אנליטית השתמש בכמויות קטנות של חומרים כמתואר 0.05 גרם עד 0.2 גרם של חומרי הדברה, עם הוספת חומרים בכמות של עד 100 CC. בנוסף בצע בדיקות עם 50 גרם של חומרי הדברה.
...
בענייננו, מצאנו כי חוות דעתה של ד"ר צוקר שלום מנומקת, מפורטת וברורה.
לא מצאנו הצדקה לסטות ממנה ואנו מקבלים אותה.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"א 45076-07-15 (השופטת ש' רנר) מיום 24.12.2021, במסגרתו נקבע כי על חברת טפול רפואי מידי (להלן: טר"מ או המערערת) לשלם למשיבים 4-1 פיצוי בסך של כ-4 מיליון שקלים, ביחד ולחוד עם משיב 5, בגין ארוע טרגי שהביא למותם של שתי בנותיהם.
משיבים 4-3 (להלן: הורי המנוחות), הגישו תביעת פיצויים נגד המדביר, טר"מ והרופא המטפל מטעמה, יבואן חומר ההדברה ומדינת ישראל.
נקבע, כי אף אין מחלוקת לגבי חובת הזהירות בה חב. משהתרשלות הרופא המטפל בבצוע העבודה מצויה בליבת האחריות השילוחית של מעבידו, בהתאם להוראות סעיף 13 לפקודה, נקבע כי יש להטיל אחריות על המערערת בגין הרשלנות האמורה.
הודגש, כי פסק הדין מושא העירעור מבוסס על יותר מ-50 עדויות וראיות, במסגרתו בין היתר, התקבלה גרסת הורי המנוחות כי מסרו לרופא המערערת אודות ההדברה שנערכה בביתם; נדחו טענות לאשם תורם של הורי המנוחות; ונקבע כי הנזק נגרם יחד ולחוד כתוצאה מהתנהלות משיב 5 והמערערת.
כעולה מתצהירי משיבים 4-3 שהוגשו במסגרת תביעת הפיצויים בגין נזקיהם ונזקי שני בניהם, לאור האסון שפקד אותם, משיבה 3 הפסיקה לעבוד בשנת 2014, ומשיב 4 הפסיק לעבוד כשנתיים לאחר הארוע, וחזר לעבוד במאמץ רב, במשרה חלקית.
...
תמצית טענות הצדדים לטענת המערערת, יש לקבל את בקשתה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שכן לא היה מקום להטיל עליה אחריות כלשהי לנזקי משיבים 4-1 ומשכך – סיכויי הערעור גבוהים.
לאור כל האמור, המערערת סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה.
מנגד, משיבים 4-1 סבורים כי יש לדחות את הבקשה.
בנסיבות המקרה דנן, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, אני סבור כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים במידת מה לטובת המערערת, ומצדיקים עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין.
נוכח האמור בבקשה, על פניו אכן קיים חשש כי באם המערערת תשלם בשלב זה את מלוא הסכום, היא תתקשה להיפרע בעתיד ממשיבים 4-1 ככלל שערעורה יתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני תביעה שהוגשה עפ"י פרק יב' לתקנות סדר דין אזרחי, תשע"ט-2018, לפצוי בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע לטענתו כתוצאה מאחריות הנתבע 1 המנוח לתאונה.
ביחס לקביעה בדו''ח הבוחן לפיה הנסיעה בצד שמאל של הדרך הוותה סיכון והפרעה למשתמשי הדרך, נטען כי לאור המרחק המתועד במימצאי הדו"ח לא ניתן לייחס לנהג התובע רשלנות לקרות התאונה ואין קשר סיבתי בין הנסיעה בנתיב השמאלי לקרות התאונה.
מסקנותיו מובאות להלן במלואן- מסקנות הבוחן לתאונה שבמקרה גבתה זה מחיר דמים קשה מינשוא, מהדהדות – "הגעתי למסקנה כי בוצעה עבירה הן מצד נהג משאית ההדברה, בכך שנסע בנתיב שמאל באופן שהפריע וסיכן את התנועה ובכך שביצע עבודה בנגוד להיתר העבודה הקיים ברשותו...אלולא היתה עובדת שם לא היתה נגרמת התאונה". הבוחן שב ומוסיף- ואף לסיכום ציין בוחן התנועה- מסקנות אלה נוקבות כאמור והן מטילות אחריות בראש ובראשונה על נהג התובע - "לנהג, לקבלנים...ולמפקח העבודה מר עדני...אחריות ישירה כמשלחים של הקבלן בגרימת התאונה". בסיפא לדו"ח קבע רס"מ אוחיון כי על המשאית- "אחריות ישירה בגרימת התאונה ומוות הרוכב בכך"! עיון במסקנות אלה מהוה נימוק חד משמעי לדחיית התביעה, המבקשת להשית חיוב כספי על הורי המנוח, בנסיבות התאונה שהביאה לקפוח חיי בנם ז"ל. ממילא די היה בכך כדי לדחות את התביעה.
...
מסקנותיו מובאות להלן במלואן- מסקנות הבוחן לתאונה שבמקרה גבתה זה מחיר דמים קשה מנשוא, מהדהדות – "הגעתי למסקנה כי בוצעה עבירה הן מצד נהג משאית ההדברה, בכך שנסע בנתיב שמאל באופן שהפריע וסיכן את התנועה ובכך שביצע עבודה בניגוד להיתר העבודה הקיים ברשותו...אילולא היתה עובדת שם לא היתה נגרמת התאונה". הבוחן שב ומוסיף- ואף לסיכום ציין בוחן התנועה- מסקנות אלה נוקבות כאמור והן מטילות אחריות בראש ובראשונה על נהג התובע - "לנהג, לקבלנים...ולמפקח העבודה מר עדני...אחריות ישירה כמשלחים של הקבלן בגרימת התאונה". בסיפא לדו"ח קבע רס"מ אוחיון כי על המשאית- "אחריות ישירה בגרימת התאונה ומוות הרוכב בכך"! עיון במסקנות אלה מהווה נימוק חד משמעי לדחיית התביעה, המבקשת להשית חיוב כספי על הורי המנוח, בנסיבות התאונה שהביאה לקיפוח חיי בנם ז"ל. ממילא די היה בכך כדי לדחות את התביעה.
העדר הוכחת הנזק- לא זו אף זו, דינה של התביעה להידחות אף בהעדר הוכחת הנזק.
שעה שדין התביעה להידחות, נותר להכריע בהוצאות ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום דימונה נפסק כדקלמן:

התובעים טוענים כי הנתבעים אחראים להרעלה, ועל כן מחויבים לפצותם בגין הנזקים שנגרמו בעטיהּ.
התנאים לקיומה של עוולת הרשלנות הוגדרו בפסיקה כך: "לצורך הטלת אחריות בנזיקין מכוח עוולת הרשלנות, על התובע להוכיח קיומם של ארבעה יסודות: חובת זהירות שחב הנתבע-המזיק כלפי התובע-הניזוק ביחס לארוע מושא התביעה; הפרת חובה זו בהתרשלות על-ידי הנתבע; קיומו של נזק לתובע; וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק... " (פסקה 24 לע"א 3709/22 מדינת ישראל נ' פלונית [8.6.2023]) התנאים לקיומה של עוולת הפרת חובה חקוקה נקבעו בפסיקה כך: "הפרת חובה חקוקה היא עוולה נזיקית שלה חמישה יסודות מצטברים הדרושים הוכחה: קיומה של חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; והנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים שאליו התכוון החיקוק (בנוסף, לעוולה יסוד נגאטיבי שלפיו החיקוק לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין) (ראו למשל: השופט מ' מזוז ב-ע"א 7141/13 קונקטיב גרופ בע"מ נ' דבוש, פסקה 21 (5.11.2015)[פורסם בנבו] )" (פסקה 10 לרע"א 2608/18 יפאורה תבורי בע"מ נ' שוקרון [1.7.2019]) שתי העוולות דומות בתנאיהן.
יוצא אם כן שסעיף 20ב לחוק המים מטיל חובה ברורה וגורפת להמנע מכל פעולה שעלולה לגרום למים להזדהם, ושקיימת חוב ספציפית בעיניין זה על מי שעוסק בריסוס, ומשתמש מטבע הדברים בחומרי דישון והדברה.
די לעיין בתמונות שצורפו לתיק המוצגים של התובעים (ת/25) כדי לראות שמדובר בכמות רבה של פגרים, ושלילה מוחלטת של פיצוי, כאשר הנזק מוחשי וניצב מול עינינו תחטא לשורת הצדק ומלבד זאת, גם בהנתן הקשיים, עדיין, יש לקבוע כי הוכחה די הצורך במשפט אזרחי כמות מסוימת של מתים.
...
משכך, דין הטענה להידחות.
לא ברור מדוע יש בכך כדי לפסול את חוות הדעת, ולכן הטענה נדחית.
התביעה ביחס לנתבעות 3-4, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו