תביעת פיצויים בגין גניבת רכב נגד מנורה ביטוח

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 10788-12-18 אדמון נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ בפני כב' הרשמת הבכירה עדי בר-טל תובע גיל אדמון נתבעת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 53,500 ₪ לפצוי בגין ניזקי רכוש כתוצאה מגניבת רכב, בהתאם לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח").

...

מקום בו לא הובאו הראיות, דין התביעה להידחות.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

סוף דבר מכל האמור לעיל, ובהיעדר כל הוכחה באשר לשווי הרכב, מקום בו ניתנו לתובע מספר הזדמנויות לצורך הוכחת שווי זה, מצאתי כי דין התביעה להדחות.

התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעת, אשר ביטחה אותו בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, ובגדרה עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח בגין נכויותיו הצמיתות, בגין אובדן כושר עבודה וכן בגין ימי אשפוזו.

בנוסף, ההפניה לפסק הדין בעיניין רותם אינה ממין העניין הואיל ושם עמדה לדיון פוליסת ביטוח רכוש ובמיוחד גניבת רכב, ולא עלתה שאלה בעיניין נכות רפואית, ואילו הציטוט שבבקשה מתוך ההחלטה בעיניין לויצקי אינו אלא אזכור טענות הנתבעת באותו עניין ולא זו בלבד, אלא שבאותה החלטה נקבע כי היה ניתן להתגבר על עניין הסכום הקצוב בתביעות מסוג זה אילמלא הפרוט הדל בכתב התביעה וחוסר במסמכים רפואיים.

הנתבעת צרפה לתשובתה מספר החלטות שמחקו כותרת התביעה של סדר דין מקוצר במקרים דומים, כמפורט להלן: תא"ק (שלום כ"ס) 18325-07-17 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (13.09.2017), בו נידונה תביעה לתגמולי ביטוח שכללה שלושה מרכיבים: פיצוי בגין שברים, פיצוי בגין ימי אישפוז מתאונה וכן פיצוי בגין אובדן כושר עבודה.

עוד הפניתה הנתבעת להחלטת כב' הרשם (כתוארו אז) נמרוד פלקס ב-תא"ק (שלום י-ם) 34109-03-10 מנורה מבטחים חב' לביטוח בע"מ נ' מרים קיידנוב (16.06.2010), שבה נקבע כי "תביעה הנסמכת על חוות דעת מומחה המעריך את נכות הנתבעת אינה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר, שכן אינה תביעה על סכום קצוב". דיון והכרעה כפי שכבר נפסק, "כדי לענות על השאלה, אם תביעה פלונית ראויה לדיון בסדר־דין־מקוצר אם לאו, אין להיתחשב אלא במה שנאמר בפרשת־התביעה. טענות שבפי הנתבע עשויות להקנות לו רשות להיתגונן. אך אפילו נראה בעליל שאותן טענות מצריכות דיון ארוך ומסובך, אין בכך כדי לשלול מהתובע את זכותו לדיון בסדר־דין־מקוצר, ובילבד שהתביעה כשלעצמה מתקיימים בה התנאים לדיון כזה" [ע"א 267/73 אשדוד אינבסטמנט אסטבלישמנט נ' קי.בי.ע. קבוצת בוני ערים בע"מ ואח', פ"ד כח(1) 263, בעמ' 264 סיפא – 265 רישא; ע"א 587/69 מכוניות הדר החברה הישראלית ליבוא רכב בע"מ נ' שמואל ליכטנשטיין, פ"ד כד(1) 542, בעמ' 546 א'-ב'; בר"ע (מחוזי ת"א) 2019/02 אשיש מאטה נ' יורם לוי (12.08.2002), פסקה 3; חיבורו של דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (2012), בעמ' 5 סיפא – 6 רישא; וכן חיבורו של יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (1995), בעמ' 665].

...

ראשית, דין הטענה להידחות ולו מהטעם שהיא לא הועלתה בבקשה העיקרית ובשל כך לא הייתה לתובע הזדמנות להגיב עליה.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה בזאת על מחיקת הכותרת של "סדר דין מקוצר" והתביעה תמשיך להתנהל בסדר דין רגיל.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

בית משפט השלום בחדרה תא"ק 23631-01-20 מסארווה ואח' נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ מספר בקשה:3 בפני כב' הרשמת הבכירה טלי מירום המבקשת-הנתבעת מנורה מבטחים לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אסף ורשה ואח' המשיבים-התובעים 1. סמיר מסארווה 2. גאדה מסארווה ע"י ב"כ עוה"ד מכלוף ג'ובראן החלטה

אשר להיות סכום התביעה סכום קצוב: בבש"א (ראשל"צ) 936/03 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון גיורא [30.6.2003], נקבעה האבחנה שבין תביעות המתבססות על פוליסת ביטוח המתאימות לבירור בסדר דין מקוצר לבין כאלו שאינן מתאימות, כדלקמן: "הלכה היא במשפטנו כי תביעה המתבססת על פוליסת ביטוח שבה לא נקוב מחיר שוויו של הנכס המבוטח אינה מתאימה לבירור בסדר דין מקוצר (ר"ע 191/83 תכשיטי יוסי בע"מ נ' חתמי לוידס פ"ד לז (2) 363; ע"א 543/86 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' כלפון פ"ד מב(3), 339; ע"א 410/88 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב השמש בע"מ ואח' פ"ד מג(4), 761). בפס"ד כלפון הנ"ל נקבע כדלקמן: "ההלכה, כפי שהיא מתבטאת בפסיקה של בית משפט זה, מבחינה בין שני סוגי פוליסות: הסוג הראשון הוא פוליסה שבעת הביטוח נעשתה בה הערכה של שווי הנכס המבוטח. במקרה כזה, אם נגרם אובדן מוחלט של הנכס המבוטח, רשאי המבוטח לקבל את הסכום המלא של הביטוח, כפי שהוא נקוב בפוליסה. הסוג השני הוא פוליסה, שבה לא נעשתה הערכה כזאת; במקרה כזה זכאי המבוטח לקבל שיפוי רק לפי שיעור הנזק שניגרם לו בגבולות סכום הביטוח (שם, בעמ' 341-342)." בבש"א (ב"ש) 3327/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ש.גוזלן חברה לעבודות ביניין ופתוח בע"מ [25.7.2004] נידונה, כבעניינינו, תביעה נגד מבטחת בגין גניבת רכב, ונקבע: "במקרה שבפנינו, הפוליסה קובעת מנגנון ברור לפצוי בעל הרכב במקרה של אבדן מוחלט או גניבה. מנגנון זה מבוסס על מחירון רכב לוי יצחק, וממילא אין בית המשפט נידרש לשום את שווי הרכב שנגנב. טענותיה של המבקשת בדבר מצבו של הרכב ביום קרות הארוע מקומן בבקשה למתן רשות להיתגונן שכן מצבו של הרכב (כגון באשר לבעלויות קודמות, מספר קילומטרים וכיוצ"ב), יובא בחשבון בקביעת שוויו של הרכב ואולם שווי זה יקבע, כאמור, על פי המנגנון שנקבע בפוליסה עצמה - הווה אומר על פי מחירון לוי יצחק והקריטריונים שנקבעו בו. ויובהר - ""סכום קצוב" אין פרושו דוקא "סכום מוסכם" [.

...

אשר על כן, הבקשה למחיקת כותרת נדחית.

לפני תביעה בסך 29,830 ₪ לפצוי בגין נזק שניגרם לכבל תת קרקעי של חברת החשמל.

שם ארע מקרה ביטוח של גניבת רכב וחברת הביטוח טענה לחריג לפוליסה (העלמה מכוונת של הרכב, גרימת מקרה הביטוח ע"י המבוטח).

משמע, מדובר באדם שנוהג למסור מסמכים ונחשף לנוהג המקובל של הטבעת חותמת "היתקבל". זאת ועוד, העובדה שמנורה דרשה את המפות, שלא נימסרו לה מראש אלא רק לאחר דרישה שלה, מחזקת את המסקנה שמדובר במסמך מהותי וחשוב העלול להכריע את גורל תביעת הביטוח.

התביעה נגד מנורה נדחית וכך גם ההודעה ששלח נגדה ג'ראיסי.

...

בכל מקרה, המסקנה שהאישורים פשוט לא היו בידיו של ג'ראיסי בטרם החל בחפירה היא סבירה יותר מהמסקנה שאישורים אלה היו בידיו והוא לא שמר אותם.

סוף דבר התביעה נגד ג'ראיסי מתקבלת.

התביעה נגד מנורה נדחית וכך גם ההודעה ששלח נגדה ג'ראיסי.

בית משפט השלום בקריית גת תאד"מ 26078-10-21 מוסכי סייד אשקלון בע"מ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ לפני כב' הרשם הבכיר ערן אביטל תובעת מוסכי סייד אשקלון בע"מ על ידי ב"כ עו"ד ע' יוספי נתבעים מנורה מבטחים ביטוח בע"מ על ידי ב"כ עו"ד ע' גוזלן פסק-דין

התובעת פנתה לנתבעת וביקשה פיצוי בגין ארוע הגניבה וכן דרשה לקבל רכב חלופי לתקופה של עד 28 ימים, בכפוף לתנאי הכסוי בפוליסה.

בסיכום הדו"ח נכתב, כי: "לאור מימצאי החקירה עולה חשד ביחס לאמינות התביעה". החוקר מבסס את מסקנתו לנוכח אי דיוקים בדווח, שינוי בגירסת נהג התובעת והיעדר שתוף פעולה של נציגי התובעת ובתמצית הדברים: סתירות בעדות נהג התובעת בנוגע למועד ועיתוי ארוע הגניבה, גניבת כרטיס האשראי שתחילה טען שהיה ברכב ונגנב ומשנדרש להציג אסמכתה ביטול כרטיס האשראי, חזר בו וטען כי הכרטיס כלל לא נגנב.

ראו : ע"א 391/89 אורית וייסנר נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, (30.3.93) (להלן: "ענין וייסנר") שם נקבע בעמוד 854 : "בצדק העיר הנשיא המלומד, כי הנטל על המבוטח הטוען לגניבה ופריצה אינו כבד מינשוא. מבוטח תמים ונקי כפיים לא יתקשה בדרך כלל להרימו. כשמדובר בפריצה, הקושי כרגיל הוא לאתר את הפורץ או הגנב, לא את העובדות המצביעות על הפריצה והגניבה, שהן ברוב רובם של המקרים בידיעת המבוטח. די לו למבוטח להוכיח את העובדות הנחזות ולשלול בעדותו כי ידו הייתה באירוען, כדי שחובת הבאת הראיות תעבור אל המבטחת. המבטחת היא שתתקשה בדרך כלל, מטבע הדברים, להוכיח אחרת. אך אם תצליח להעלות עובדות מחשידות, יהיה על המבוטח להיתמודד אתן, וספק, אם יישאר, יפעל נגדו." (ההדגשה אינה במקור).

...

סירוב נציגי התובעת להציג את המסמכים כמפורט ומבלי לתת הסבר המניח את הדעת להתנהגותם, מובילה למסקנה, כי התובעת הכשילה את בירור החבות והותירה ספק ביחס לקרות האירוע ואין לה להלין אלא על עצמה.

משכך, דין התביעה להידחות.

בהתייחס לסכום התביעה ושני הדיונים שהתקיימו, אני קובע שהתובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 6,500 ₪.