תביעת פיצויים בגין אי אישור מקומות טיסה

סיכם את הדברים כב' השופט גרוניס בעיניין דנ"א 7398/09 עריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, ניתן ביום 14.4.2015), בקובעו: "עוד יוער, כי לעיתים, בתי המשפט לא ייטו להעניק סעד מקום בו התובע בחר לילך במסלול של תקיפה עקיפה ונמנע מלהעמיד את הפגם הנטען לבקורת בדרך של תקיפה ישירה... קביעתו בחוק של מסלול ייעודי להשגה על החלטה מסוימת של הרשות (היינו, מסלול לתקיפה ישירה של ההחלטה), עשויה להוות שיקול להמנע ממתן סעד מקום שזה נתבע במסלול אחר, בדרך של תקיפה עקיפה...". סוגיה זו נדונה בהרחבה בעיניין גליק שאוזכר לעיל, שם ביקש המבקש לתקוף החלטה של משטרת ישראל בתקיפה עקיפה בבית משפט השלום אגב תביעת פיצויים.

דוגמא לכך ניתן למצוא בעע"ם 7401/14 קסם מילניום בע"מ נ' רשות שדות התעופה (פורסם בנבו, 9.9.2015) (להלן: "עניין קסם מילניום")).

לאחרונה, בפסק הדין בעיניין אסום חזר והדגיש בית המשפט העליון, כי מאחר ועסקינן בתובענה בעקבות אי זכייתה של התובעת במיכרז ואין מדובר בתובענה שנושאה "אזרחי" כי אם תביעה ש"צלילה" כל כולו בדיני מכרזים, דין התביעה שנדונה שם להדחות על הסף בהתאם להילכת קסם מילניום שקבעה כלל ברור וחד משמעי לפיו אין להתיר תביעת מציע במיכרז לפצויי קיום, אלא אם נעשה קודם לכן ניסיון לתקוף את הליך המיכרז עצמו.

...

מעבר לכך, קשה להשתחרר מהרושם כי פנייתה של התובעת כעת בהליך אזרחי, שנפתח שנה לאחר ההליך המכרזי, נעשית בדיעבד כמוצא אחרון ולאחר שלכאורה, התובעת החמיצה את המועד לנקוט בהליך המינהלי הישיר ואת זאת אין לאפשר.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, מתקבלת הבקשה.

הנני מורה על מחיקת התביעה.

התובעות, אם ובת (להלן: "התובעות"), תובעות פיצוי בגין הפרה נטענת של זכויותיהן ביחס לטיסה אליה לא אושרה עליתן, על פי טענתן בשל "over booking", בהתאם לסעיף 11 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב- 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה" ו/או "החוק").

סעיף 5 לחוק שירותי תעופה קובע, כי- (א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן; בסעיף קטן זה, "רישום יתר" – רישום מקומות מוזמנים בכלי טיס, שאישר מפעיל טיסה, מארגן או מי מטעמם, במספר העולה על קיבולת כלי הטיס.

...

סך הכל תשלם הנתבעת לכל אחת מן התובעות סך של 1,200 ₪ (2,400 ₪ סך הכל ).

ההליך בכתב התביעה נתבעו ארבעה סעדים: הפרישי מענק התמדה, פיצויים בגין אי מתן אישור בכתב אודות תקופת העבודה, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין, בהעדר שימוע.

על פי הראיות שהוצגו, תהליך הקליטה של עובדי שדה דב בנמל התעופה בן גוריון נעשה על פי המלצות מנהליהם המקצועיים ברשות שדות התעופה, ולכן לא כלל תהליכי קליטה רגילים של מועמדים חדשים (נספח 5 לתצהיר התובע).

נוכח הקביעות העובדתיות לגבי נסיבות הפסקת עבודתו של התובע אצל הנתבעת, גם אינו זכאי לפיצויים בגין העידר שימוע, מקום בו לא פוטר ונקבע כי האפשרויות לשינוי חוזה העבודה עם סגירת שדה דב, הוצגו לו תקופה משמעותית לפני סיום העבודה וסגירת השדה.

...

בנסיבות אלה משעה שדה פקטו ניתנה לך הודעה מוקדמת לסיום עבודתך ומשעה שמתגובת החברה עולה כי ניתנה לך האפשרות להמשיך בחברה לאחר סיום מתן השירותים על ידה לרשות בשדה דב, אנו סבורים כי עמדת החברה לפיה אינך זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת הנה סבירה.

לאור כל האמור לעיל, יש לראות את הנתבעת כמי שהציעה חוזה עבודה חדש לתובעת, שכלל שלוש אפשרויות – ניוד, התפטרות תוך עבודה בתקופת ההודעה המוקדמת וקבלת פיצויי פיטורים או התפטרות מהנתבעת וקליטה בהליך מותאם וחריג, בשורות המשתמש – רשות שדות התעופה.

לאור המסקנות לעיל, נדחית התביעה לתמורת הודעה מוקדמת ופיצויים בגין היעדר שימוע.

סוף דבר – התביעה נדחית.

אשר לבקשה מיום 5.4.18, הנתבע מס' 3 הסביר כך: "נתן שתי אופציות ... א' זה לא מספיק. זה כבר מוריד אותו מבחינת מי שאני אתן לו לפני. מי שנותן לי יותר משמרות, זכאי ליותר משמרות, ככה זה עובד. דבר שני הוא לקח חופש, ביום חמישי הוא טס. דבר שאף פעם לא מקובל עליי, ולא הגיוני ... רוצה חופש? אין בעיה, בכייף, תודיע לנו שבועיים לפני ... אתה יודע גם שאה צריך לתת 4 אופציות מתוך 11 אפשרויות, אתה נותן לי שתי אופציות כשיש לי עוד 10 עובדים שנותנים יותר אופציות, אז אתה תהיה אחרי" (עמוד 36 שורות 35-23).

לטענת הנתבעים, רק עם הגשת התביעה התברר להם שהתובע כלל אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה, כיוון שהוא מתגורר במרחק של 400 מטרים בקוו אווירי ממקום העבודה.

תלושי שכר - דין התביעה לפיצויים בגין אי קבלת תלושי שכר להדחות, ולו רק משום שהתובע כלל לא ציין אילו תלושים לא קיבל, בעוד שהנתבעים צרפו את תלושי השכר של התובע הן לכתב ההגנה והן לתצהיריהם.

בנסיבות אלה, דין התביעה ברכיב זה להדחות, מה עוד שהתובע לא הצביע על כל נזק – ממוני או לא ממוני – שניגרם לו עקב אי המצאת האישור.

...

למרות זאת, לא מצאנו עיגון בדין לחיוב של הנתבעים בפיצויים בגין מחדל זה (שרופא למעשה עם הצגת מסמך כאמור, לאחר הגשת התביעה).

בנסיבות אלה, דין התביעה ברכיב זה להידחות, מה עוד שהתובע לא הצביע על כל נזק – ממוני או לא ממוני – שנגרם לו עקב אי המצאת האישור.

סוף דבר – התביעה נדחית וטענת הקיזוז מתקבלת, כך שעל התובע לשלם לנתבעים 178 ₪.

לאור האמור לעיל, טענה השותפות כי בהתנהלות העובד שגנב תנובה גרם לה נזק בסך מיצטבר של 22,500 ₪ (15 ₪ ליום* 25 ימי עבודה* 60 חודשים העסקה); לאור נטישת מקום העבודה ללא הודעה מוקדמת עתרה לתשלום פיצוי בסך של 6,500 ₪; כמו כן, על פי תחשיב משרד החקלאות, תרומתו של עובד זר בענף החקלאות היא 1,500 ₪ ליום עבודה.

לאור האמור ומשמסקנתנו היא כי אין לקבל את דוחות הנוכחות שהציגה הנתבעת ועל כן הנתבעת לא הוכיחה על בסיס אילו נתונים נרשמו הנתונים בתלוש שכרו של התובע ומנגד - אישר נציג הנתבעת כי הוא מכיר את יומני הנוכחות של התובע – אין לנו אלא לקבוע כי תלושי שכרו של התובע אינם משקפים את המציאות כהויתה.

התובע החל העסקתו בחודש 8/16 וכרטיס הטיסה נרכש בחודש 3/22, על כן השלים התובע את 63 חודשי העסקתו אצל הנתבעת והוא זכאי לקבלת פיצוי פיטורים.

חרף טענות המעסיקה בדבר נטישת המשק על ידי העובד, היא בחרה שלא לקזז משכרו את חלף ההודעה המוקדמת, לה היא עותרת היום ויש בכך כדי לחזק את מסקנתנו לפיה יש לדחות את תביעתה ברכיב זה. לאור כל שפורט לעיל – דין התביעה לפצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת – להדחות.

...

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.

סוף דבר לאור כל שפורט לעיל על השותפות ועל השותף לשלם לתובע יחד ולחוד הסכומים הבאים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין: פיצויי פיטורים - 26,077 ₪; הפרשות לפנסיה - 24,904 ₪; דמי חגים - 12,992 ₪; דמי הבראה - 14,968.8 ₪; דמי חופשה - 9,889.6 ₪; מענק שנתי - 6,800 ₪.

התביעה שהגישה המעסיקה בתיק סע"ש 11587-04-22 – נדחית.