התובע הגיש תביעה זו שלפנינו, בעקבות סיום יחסי עובד מעביד עם הנתבעת, לאור טענתו כי פוטר מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת ומבלי ששולמו לו פצויי פיטורים.
(ג) בתובענה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי-תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעסיק שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24, לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו הרכיבים האמורים, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בנגוד להוראות סעיף 5, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת.
...
בנסיבות אלו, מצאנו כי דין תביעתו של התובע בגין רכיב זה להידחות.
משכך וכיוון שבהסכם העבודה עליו חתם התובע נקבע כי התובע לא יהיה זכאי לתשלום עבור נסיעות, ואין חולק כי התובע עשה שימוש יום יומי במשאית לצורך הגעה לביתו, מצאנו כי יש לדחות רכיב זה.
קיזוז הודעה מוקדמת
משראינו לנכון לקבל את גרסת הנתבעת לגבי נסיבות סיום העסקתו של התובע, הרי שיש לקזז דמי הודעה מוקדמת מכל סכום שייפסק לזכות התובע.
סוף דבר
תביעת התובע מתקבלת בחלקה, בכל הנוגע לתשלום שעות נוספת.