תביעת פיצויי פיטורין ודמי הודעה של טבח נגד מסעדה ומנהליה

המשיב עבד כטבח במבקשת 1, החל מיום 1.10.02 ועד ליום 30.9.05 (להלן- התקופה הראשונה), ובהמשך לכך וברציפות, עבד במבקשת 2 כמנהל מטבח של המסעדה, החל מיום 1.10.05 ועד ליום 31.8.11 (להלן- התקופה השניה).

בבית הדין האיזורי התבררה תביעתו של המשיב כנגד המבקשות לחיובן יחד ולחוד בתשלום זכויות שונות בגין תקופות העסקתו אצלן וסיומן, ובכלל זה פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, הפרישי בונוס וזכויות סוציאליות שונות.

בקשר לכך נקבע, בין היתר, כי גרסת המשיב לפיה לאחר חילופי הדברים בפגישת המנהלים, סוכם בינו לבין מר טרבלוס כי יסיים את עבודתו בסוף חודש אוגוסט, תוך תשלום פצויי פיטורים וקבלת מכתב פיטורים, לא נסתרה; כי עצם העובדה שהמבקשת 2 הודיעה למשיב בכתב כי החליטה לשלם לו פצויי פיטורים, ואף שילמה לו בפועל "מענק" שכונה על ידה בתלוש השכר "פיצויים פטור", תומכת בגירסת המשיב לעניין זה. בית הדין האיזורי קבע כי המשיב זכאי לפצויי פיטורים בסך של 66,732 ₪, מהם שולמו לו בפועל 32,076 ₪ (באמצעות תשלום ישיר ובאמצעות שיחרור רכיב פצויי פיטורים ב"מבטחים" וב"כלל") ועל כן חייב את המבקשות לשלם למשיב הפרישי פצויי פיטורים בסך 34,656 ₪.

עם זאת, קבע בית הדין האיזורי כי המשיב אינו זכאי לחלף הודעה מוקדמת או לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, זאת לאחר שהשתכנע כי המשיב נתן הסכמה כנה ואמיתית לסיום עבודתו בסוף חודש אוגוסט, מבלי שהיה מעוניין להמשיך ולעבוד במסעדה מעבר לכך .

...

בנסיבות אלו ובהתחשב כי למצער ובכל הנוגע לחלק הארי של הסכום, היינו רכיב פיצויי הפיטורים, המדובר בזכות מכוח חוקי המגן אשר הגיעה למשיב עם תום תקופת עבודתו, שחלפה זה מכבר – לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשות.

לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות המקרה, סיכויי הערעור מחד ומאזן הנוחות מאידך - לא שוכנעתי כי זהו המקרה בו יש לחרוג מהכלל ולהורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין הכספי מושא הערעור.

סוף דבר - אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין - נדחית.

נותרו להכרעתנו תביעות התובע לפצויי פיטורים ופיצויי הלנת פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, גמול עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצוי לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר ופצוי הלנת שכר התובע לחודש 3/12.

המחלוקות להלן המחלוקות הטעונות הכרעה בהליך: האם התובע פוטר ללא הודעה מוקדמת או התפטר ללא הודעה מוקדמת? בהתאם – האם התובע זכאי לפצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת או שמא זכאית הנתבעת לקזז מכל סכום שייפסק נגדה פיצוי בגין התפטרות ללא מתן הודעה מוקדמת.

ואולם, בנסיבות בהן לא היו למר מליחי ראיות ברורות למעורבותו של התובע בפריצה, ומאחר שבאותה עת המישטרה טרם גיבשה מסקנות לעניין זהות הפורצים, אנו מקבלים את עדותו של בחקירתו החוזרת: נשאלת אם התובע עשה כל כך הרבה בעיות, למה החלטת לא לפטר אותו? זה לא נכון לעסק, גם אם היו לי חשדות נגדו, זה לפגוע בעצמי, זה מסעדה, גם אם הייתי רוצה מאוד לזרוק אותו, הייתי הורס לעצמי.

לטענת התובע בחקירתו, חילופים אלה אושרו על ידי מר מליחי בדרך כלל: כל 4 הטבחים הייתם מחליפים משמרות אחד עם השני? כן. לפעמים היית אמור להיות במשמרת בוקר, וטבח הערב ביקש החלפה ועשית גם בוקר וגם ערב.

בהיעדר פירוט על שעות העבודה לפי הקף יומי ושבועי, החישוב מבוצע באופן חודשי, באופן שכל שעה מעבר ל – 186 שעות חודשיות מוגדרת כשעה נוספת (ע"ע 402/07 ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ – יאיר חודאדי, מיום 19.1.10 ) במקרה שבו העובד עובד מספר שעות עבודה העולה על מיכסת ההיתר הכללי , יש לשלם לו גמול 150% על השכר הרגיל (ארצי) מד/3-34 דוד אלון נ' בנק ישראל, טז (1) 76).

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: גמול עבודה בשעות נוספות בסך 6,417 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.12 עד לתשלום בפועל.

בשים לב לתוצאה ולכך שרכיבי תביעה נוספים סולקו לאחר הגשת התביעה, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

התביעה ביום 22.1.19 הגיש התובע, מר Gebregish Bereket, כתב תביעה כנגד הנתבעת, חברת י.א. ג'ורג' ניהול מסעדות בע"מ, לתשלום דמי הודעה מוקדמת, החזר ניכוי מהשכר בגין פקדון לפי חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן – הפקדון), שלא הועבר ליעדו, הפרישי שכר או אישור הפקדות עד חודש אוגוסט 2018, הפרישי פצויי פיטורים, הפרישי דמי הבראה, דמי חגים ופצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר).

על פי כתב התביעה, התובע החל לעבוד בחודש ספטמבר 2013 כטבח בנתבעת, תחילה באמצעות מעסיק אחר והחל מחודש דצמבר 2014, כעובד הנתבעת.

...

" ואשר לענייננו, לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף ובתגובה לה, ולאחר עיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה, הגענו למסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל בעיקרה, מן הטעמים שנפרט להלן.

זהו נוסח הסכם הפשרה: "מבלי להודות בטענה מטענות הצדדים ולסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע מהנתבעת הנובעים מיחסי העבודה ומסיומם, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים:

לנוכח האמור לעיל, דין התביעה להידחות ברובה מחמת מעשה בית דין ומכוח תקנה 45(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

לפני בית הדין תביעת התובע, מר ג'ורג' קטנאשו, לפצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים לא חוקיים, גמול עבודה בשעות נוספות וגמול עבודה ביום הפנוי ובמנוחה השבועית, פיצוי בשל אי ביצוע הפרשות לקרן הישתלמות, דמי מחלה, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בשל אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה ופצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

אני עבדתי בחב' קרסמיס הוטל קומפני בע"מ – ירושלים (להלן: "המעביד) בתפקיד טבח מ 1.8.2005 עד 14.8.2017, מאשר ומצהיר כי קבלתי מהמעביד את הסכומים המפורטים להלן המהוים חשבון סופי:

מגיע לי לקבל סך 16,067 ₪ כנגד החופשות היומיות, חופשות מחלה, חגים דתיים ושעות נוספות, הבראה וכוללים הפרישי שכר המינימום משכר היסוד בסך 599 ₪.

מבחינה משפטית, הנתבעת טוענת שאופי העסק של המסעדה שונה מאופיו של המלון, וכי מטרות הוראות צו ההרחבה, שמאזנות בין זכויות המעסיקים שמנהלים בתי מלון לבין עובדי בתי מלון, אינן מתאימות לעובדי מסעדות.

...

עם זאת, לא הוכחה טענתו מר גרגועי, שהעסקת התובע מעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע – הייתה "פריבילגיה" שניתנה לתובע, ואין ראיה שתשלול את המסקנה המתבקשת, לפיה הסדר השכר הכולל שנעשה בין הצדדים, כפי שחזר והדגיש מר גרגועי בעדותו, כלל תמורה גלובאלית עבור עבודה בחמישה ימים מלאים ובמשמרת בוקר ביום נוסף.

בית הדין מחליט, לגבי תביעות התובע לגמול עבודה בשעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, להורות לצדדים להגיש לבית הדין תחשיבים, בהתאם לאמור להלן: גמול עבודה במנוחה השבועית: לגבי ימי א' בתקופה החל מ-6.6.11, הנתבעת תשלם לתובע 36.37 ₪ בגין כל שעת עבודה שבוצעה: לגבי חודשים שלא הוגש בעדם דו"ח נוכחות, החישוב יהיה לפי 8.5 שעות, עבור 4.3 ימי א' בחודש.

התוצאה התביעה מתקבלת חלקית כלהלן: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.18 עד לתשלום בפועל: פדיון חופשה בסך 2,181 ₪.

לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, גמול עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה ופדיון חופשה.

הוא הגיע למצב שהיה טבח, היה סידור עבודה רשום מראש באותו יום, ואישרתי לעובד אחר חופש והוא ידע שבאיזה שהוא מקום אנו תלויים בו באותו יום, ואני לבשתי חלוק ונכנסתי למטבח, אבל הוא עשה ברז והוא בא עצבני והתנהג בכוחניות והתנה את המשך עבודתו בזה שהוא רוצה תוספת שכר, וזה דבר שלא יעשה.

התובע אכן יצא מן המסעדה, היינו נהג כמי שמתפטר מן העבודה, אך חזר בו מיד לאחר מכן, ואולם מנהל הנתבעת סרב להמשיך להעסיקו.

הן גירסתו הראשונה של מנהל הנתבעת והן גירסתו המאוחרת מתיישבים היטב עם מה שמכונה "פיטורים או התפטרות בעידנא דריתחה". כך, נפסק כבר לפני שנים רבות כי: ”כשם שלא ייתפס עובד בדיבור שבעידנא דריתחא כי מתפטר הוא ועל ידי כך יפסיד פיצויים כך לא ייתפס מעביד בדיבור במצב נפשי דומה כי מפטר הוא את עובדו ויחוייב בפיצויים" (דב"ע נד/220-3 רחל גולן – אבינועם לוי, פד"ע כח 387, וראו גם: ע"ע 1333/04 בלויו טריסטה – יוסף לוגסי, לא פורסם).

טענות התובע כי נהג לעבוד באופן קבוע אחת לשבוע משמרת כפולה, בת 18 שעות, כנגד היום החופשי שלו, שקריות לחלוטין.

...

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע דמי הודעה מוקדמת בסך של 3,756 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.05.

סוף דבר – על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך של 18,780 ₪ דמי הודעה מוקדמת בסך של 3,756 ₪ גמול עבודה בשעות נוספות בסך של 53,064 ₪ פדיון חופשה בסך של 5,947 ₪ והפרש דמי הבראה בסך של 232 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת הוצאות התובע בגין שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק תוך 30 יום.