תביעת פיצויי פיטורים: התובע טוען לפיטורים, הנתבעת טוענת להתפטרות

התביעה לפצויי פיטורים התובע טען בכתב התביעה כי הוא זכאי להשלמת פצויי פיטורים בסך של 30,923.94 ₪, על יסוד הטענות הבאות: בתאריך 07/11/2019 הוא פרש לגימלאות; שכרו הקובע עומד על 7,210 ₪, כמתחייב מסעיף 61(ד) לצוו 2015, ולא כפי שהנתבעת חישבה בטופס 161; תקופת העבודה – 20 שנים 2 חודשים ו-7 ימים; מכאן טען התובע כי עם נתוק היחסים היה זכאי לפצויי פיטורים בסך של 145,539.94 ₪; מסכום זה יש לגרוע פיצויים בסך של 114,616 ₪ ש"שוחררו" לתובע על פי "טופס 161 המתוקן". לפיכך עתר התובע להפרש (114,616 ₪ - 145,539.94 ₪).

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע התפטר מעבודתו בתאריך 07/11/19, כפי העולה ממכתב התפטרותו (נספח א' לכתב ההגנה), ומשכך אין הוא זכאי לפצויי פיטורים.

...

מאחר שהנתבעת לא ביקשה לתקן את כתב הגנתה, ואף בכתבי טענותיה המאוחרים לא הייתה עקבית לגבי סכום הקיזוז, אנו קובעים כי מכל סכום שייפסק לתובע, יש לקזז סך של 5,962 ₪, בשל הפרת התובע את חובתו למסור לנתבעת הודעה מוקדמת להתפטרות.

לסיכום לאור כל המפורט לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: השלמת פיצויי פיטורים – בסך של 33,763 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מתאריך 07/11/2019 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אשר להוצאות – לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, לרבות העובדה לפיה התביעה התקבלה בחלקה בלבד, היחס בין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק, האופן שבו נוסח כתב התביעה והודאות הנתבעת שתרמו לקיצור הדיון, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

כאמור התובע תבע פיצוי על פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע ופצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו. בהתאם למפורט בתצהירו של התובע, ביום 30.7.17 זומן על ידי גולן, מעסיקו, להגיע למשרד הנתבעת בנתניה.

כאמור התובע טען כי הוא פוטר ואילו הנתבעת טענה כי התובע התפטר לאחר שהתנהלותו הפסולה התגלתה ולאחר שחתם על כתב הויתור.

...

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

בהתחשב בסכום שנתבע לעומת הסכום שנפסק, אנו קובעים כי אין צו להוצאות.

התובע, אשר עבד בנתבעת מיום 1.11.09 ועד ליום 9.9.16, הגיש תביעתו דנן על סך 644,343 ₪ ברכיבים הבאים: פגיעה בחופש העיסוק, גמול עבודה בשעות הנוספות, דמי הבראה, השלמת רכיב הפרשות לקרן פנסיה, שיחרור/השבה של כספי הקופות (לרבות אלו שנוכו מתלושי שכרו), הפרשות לקרן הישתלמות, הפרישי תוספת ותק, פצויי הלנת שכר, דמי נסיעות, הפרישי משכורת 13, פצויי פיטורים, החזר נכויי שכר עבודה ופדיון חופשה שנתית.

בעוד שהתובע טען כי התפטר בדין מפוטר, טענה הנתבעת כי התובע פעל מאחורי גבה בזמן שעבד אצלה, כדי להקים חברה מתחרה והכל בחוסר תום לב, תוך שדול עובדים נוספים של הנתבעת.

...

לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין.

לפיכך, משמדובר במרחק של 230 מטר בין כתובת מגוריו של התובע לבין מקום העבודה, הרי שהתובע אינו זכאי לדמי נסיעות ותביעתו ברכיב זה נדחית.

אחרית דבר לפיכך, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: ניכויי שכר עבודה בגין היעדרות 11,800 ₪.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪, תוך 45 ימים מיום המצאת פסק הדין.

התובע תובע תשלום פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, השלמת הפרשות לפנסיה, פדיון דמי הבראה, פדיון דמי חופשה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, גמול שעות נוספות, הפרישי שכר בגין חודש 9/2020, הפרישי שכר בגין עבודת לילה, פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה בכתב ופצוי בגין אי מסירת תלושי שכר וכן בגין תלושי שכר שאינם תקינים.

הצדדים חלוקים ביחס לנסיבות סיום העבודה, כאשר התובע טען כי פוטר, בעוד הנתבעת טענה כי התובע התפטר, ונכריע בכך בהמשך.

...

מצאנו להורות על קיזוז הסכום שכומת בכתב ההגנה למעט הטענה בדבר 10 ימים בהם נטען כי התובע לא עבד בחודש 3/2020, טענה בגינה התובע לא נשאל ספציפית ובהינתן שבדפי חשבון הבנק נכנס סכום בסך 10,000 ₪ ביום 7.4.20, הרי שטענה זו לא הוכחה.

כך שטענת הקיזוז בגין חלף הודעה מוקדמת – נדחית.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי כך שעל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים כמקובל בערכי ברוטו למעט הסכום בגין הפרש שכר 9/20 שנקבע כסכום נטו: · פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה - 5,000 ₪.

הנתבעת טענה כי בחודש 06/2020 התובע נקרא לישיבת דיון/שימוע, שנערכה במשרדו של מר ג'אד, ולמרות שמסרה לתובע מכתב פיטורים, התובע הוא שהתפטר מעבודתו בחודש 06/2020, והוצאת מכתב הפיטורים הייתה "מחווה", כדי שלא תיפגע זכותו לדמי אבטלה.

הנתבעת, מעבר לטענתה כי התובע התפטר, הסתפקה בהכחשה כללית של התביעה, כמו גם של חישוב התובע, אך לא טירחה לפרט את הגנתה ובעקיפין ניתן לומר כי טענות הגנתה הן שהתובע התפטר, ששכרו הקובע של התובע ותקופת עבודתו אינן כפי שטען, וכן שהפקידה פיצוי פיטורים לביטוח פנסיוני.

אשר לתביעה לפצוי בגין אי עריכת שימוע – התובע טען כי פוטר בהפתעה, מבלי שקוים לו שימוע כמתחייב, ומבלי שניתנה לו היזדמנות להיתגונן, ושזימונו לשימוע בתאריך 08/08/2020, למעלה מחודש לאחר שנימסר לו מכתב פיטורים, הוא מהלך ש"הומצא" לאחר שהנתבעת הבינה את גודל מחדלה.

...

מכאן, אנו מורים על מחיקת התביעה כנגד מר ג'אד. אין מחלוקת שהתובע החל את עבודתו אצל הנתבעת בחודש 07/2014, ושיחסי העבודה נותקו סופית בחודש 07/2020, אולם הנתבעת טענה כי בתווך היו תקופות שבהן לא התקיימו יחסי עבודה, או שהתובע שהה בחל"ת. התובע הועסק בתפקיד טכנאי שטח, ובהתקנה וניתוק של מנויי אינטרנט וכבלים, וכן בתיקון תקלות.

בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי יש לדחות כל רכיב שנתבע מעבר לתקופת ההתיישנות, ולגופם של רכיבים הכחישה את מכלול התביעות, לרבות את הסעדים ודרך חישובם, וטענה כי יש לדחות את התביעה.

תעודות עובד ציבור – במסגרת הדיון המוקדם מתאריך 30/09/2021 (בתיק התקיימו שתי ישיבות דיון מוקדם, אולם ככל שלא ייאמר אחרת, המונח "דיון מוקדם" יתייחס להלן לישיבה מתאריך 30/09/2021), עתר ב"כ הנתבעת כי יוצא צו למוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), במטרה לבסס את הטענה כי התובע לא עבד בנתבעת בחלק מתקופת העבודה שטען לה. בהחלטה מתאריך 06/10/2021, נעתר בית הדין לבקשה והורה למל"ל להגיש לידי ב"כ התובע מסמכים מהענפים נכות כללית, נפגעי עבודה ואבטלה, בנוגע לתביעות שהגיש התובע ו/או גמלאות שקיבל בשנים 2014 – 2015.

מעבר לדרוש נציין ממילא יש לדחות את התביעה בשל היעדר פירוט והוכחה.

על רקע זה, ובהיעדר גרסה ברורה ומוכחת מצד התובע באשר לסכומים שהולנו ולמשך ההלנה, התביעה בגין רכיב זה נדחית.

י.ט. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ואנו מורים לנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים, את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך של 54,000 ₪, בניכוי סכומי הפיצויים הצבורים בקופה, בהתאם למפורט בסעיף 169 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 08/07/2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל.