תביעת פיצויי פיטורים, הלנת פיצויים והפרשות לפנסיה

לאור כל אלה טוען התובע כי הוא זכאי לתשלום שכר לחודשים מרץ עד אוגוסט 2019, פדיון חופשה ודמי הבראה עבור שנות עבודתו בכפוף לכללים בדבר היתיישנות רכיבים אלה, כמו כן תובע התובע פצויי פיטורים בצרוף פצויי הלנה, הפרשה לפנסיה משנת 2008 ואילך, וכן החזר הוצאות משפט.

...

לא מצאתי כי יש בנקבע שם כדי לשנות מהמסקנה אליה הגעתי בהליך זה על יסוד המפורט לעיל.

לאור זאת, אני סבורה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו ובין הנתבעים.

סוף דבר, התביעה נדחית.

כך גם, בהיעדר צבירת וותק בגין עבודה בחנות עובר לרכישתה על ידי הנתבעים 4-8 ולנוכח תקופת העבודה של התובע אצל הנתבעים 4-8 מחודש מרץ 2015 ועד לתחילת חודש אוגוסט 2015, התביעות בגין פצויי פיטורים, הלנת פצויי פיטורים, דמי הבראה, חלף הפרשות לפנסיה, ודמי נסיעות שנתבעו בגין התקופה שקדמה לרכישת החנות על ידי הנתבעים 4-8 – נדחות.

...

על יסוד האמור לעיל, בשים לב שמחד גיסא הוכח שאבישי פרסם שהתובע גנב חלקים מהחנות, פרסום שיש בו כדי להכתים את שמו טוב של התובע ולהטיל ספק ביושרו ובאמינותו של התובע ומאידך גיסא, הפרסום היה מוגבל לנתבעים 4-8 ולצוות החנות שעבד באותו היום, אנו מחייבים את הנתבעים 4-8 בפיצוי התובע בסך 25,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע.

[112: ] סוף דבר – התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית במלואה.

התובע ישלם לנתבע 3 הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים, שאחרת סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קבלת פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לפנינו תביעתו של התובע לתשלום פצויי פיטורים בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקה, אי הפרשות פנסיוניות, שעות נוספות ותנאים סוצאליים נוספים.

נוכח נסיבות סיום העסקה והמחלוקות בנוגע לכך, אין אנו מקבלים את תביעת התובע לפצויי הלנת פצויי פיטורים.

...

בכל הנוגע לרכיב התביעה בדבר אי מסירה הודעה על תנאי העסקה, עיון בסיכומי התובע מעלה כי זנח רכיב זה ומשכך אין אנו מקבלים רכיב תביעה זה. סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך של 6612 ₪.

טענות הקיזוז של הנתבעת נדחות.

לפניי תביעת התובע להשלמת פצויי פיטורים, הלנת פצויי פיטורים ופצוי בגין העידר הפרשה מלאה לפנסיה בתקופה שמחודש 11/13 עד לחודש 12/15 .

...

הנתבעת אף אינה טוענת כי גרסתו הנ"ל של התובע לעניין סיכום תנאי עבודתו וטענתו לפיה הלין על פיצול שכרו בתלושי השכר, אינה נכונה ולא הציגה כאמור גרסה אחרת באשר לסיכום תנאי ההעסקה.

דין טענות הנתבעת להידחות, מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

איני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה, יש בעובדה לפיה התובע לא תבע הפרשי שכר בגין שעות נוספות, וזאת לאור מתכונת העסקתו, משום הודאה מטעמו בכך שעבד שעות נוספות בפועל אשר בגינן קיבל תשלום ומכאן מדובר ברכיב שאינו חלק משכרו הרגיל.

תמצית טענות הצדדים: התובעת הגישה ביום 12.5.22 תביעה להכיר בקיומם של יחסי עבודה בינה לבין הנתבעת ובמסגרת זו עתרה לחיוב הנתבעת בתשלום זכויות שונות ובכלל זאת פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פצויי פיטורים, פצויי הלנת פצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, שכר עבודה (משכורת אחרונה), פצויי הלנת שכר ופצוי לא ממוני.

...

בבר"ע (ארצי) 39621-12-20‏ אקסלנס נשואה גמל בע"מ - אשר סנדרס, 2.5.21 נקבע, כי "לענין השלב בו יש להכריע בטענת ההתיישנות, ברע"א 6552/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' א.לוי השקעות ובניין בע"מ (2.12.20) [פורסם בנבו] (להלן – עניין דיסקונט), נדרש בית המשפט העליון לשאלה זו. נקבע כי ככלל, הנחת המוצא היא כי טענת התיישנות תידון כטענה מקדמית. זאת, למעט במקרים בהם ההכרעה בטענת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי אשר חופף, או שעשוי להיות חופף, לבירור העובדתי שייעשה ממילא במסגרת הדיון בתביעה לגופה, שאז קיימים אינטרסים המצדיקים את דחיית ההכרעה בסוגיית ההתיישנות עד לבירור התביעה". לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה ושקלנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה כבר בשלב זה ונפרט.

לנוכח כל האמור לעיל מצאנו לקבוע, כי תביעות התובעת לפיצויי הלנת שכר בגין תשלום שכר החודש האחרון ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים התיישנו שכן התביעה הוגשה למעלה משנה לאחר שנולדה עילת התובענה (כאמור לעיל, אף אם תתקבל טענת התובעת לתחולת הוראות סעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות חלפה שנה ממועד משלוח מכתב ההתראה ועד למועד הגשת כתב התביעה) ומשכך רכיבי התביעה האמורים נמחקים.

סוף דבר: רכיבי התביעה שעניינם פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים נמחקים.