התובעת, אזרחית מולדוביה, הועסקה כמטפלת סיעודית של מר אברהם רבינוביץ' ז"ל (להלן: "המנוח"),הגישה תביעה לתשלום פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שכר עבודה, דמי נסיעות, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, וחלף הפרשות לפנסיה.
האם זכאית התובעת לפצויי הילכת פצויי פיטורים ולפיצויי הלנת שכר?
נוכח המחלוקות בין הצדדים לגבי זהות מעסיקה של התובעת וחובות הנובעים מהעסקתה על ידי המנוח, החלטנו שאין מקום לפסוק לזכותה פיצוי בגין הלנת פצויי פיטורים ו/או פצויי הלנת שכר.
...
בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה נגדם בשל העדר יריבות, כיוון שמעולם לא היו מעסיקיה של התובעת ואף אין הם מכירים אותה כמעט, כאשר הדברים הודגשו, במיוחד, ביחס לנתבעת, שלגביה נטען, כי היתה בנתק מוחלט מהמנוח שנים ארוכות.
לנוכח כל האמור לעיל, הרינו קובעים כי הנתבע לא היה מעורב בהעסקת התובעת במידה היוצרת יחסי עובד מעסיק ביניהם ולכן אין לראותו כמי שהעסיקה.
האם זכאית התובעת לפיצויי הלכת פיצויי פיטורים ולפיצויי הלנת שכר?
נוכח המחלוקות בין הצדדים לגבי זהות מעסיקה של התובעת וחובות הנובעים מהעסקתה על ידי המנוח, החלטנו שאין מקום לפסוק לזכותה פיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים ו/או פיצויי הלנת שכר.
לסיכום-
מהטעמים שפורטו לעיל, מתקבלת תביעת התובעת, בחלקה ורק כנגד עזבון המנוח באמצעות הנתבע שהוא יורשו, על פי דין, אשר התביעה כנגדו, בניגוד לנתבעת, לא נדחתה ואשר הוא מחוייב לשלם לתובעת את הסכומים הבאים אך זאת רק עד גובה חלקו בעיזבון :
סכום של 26,041.66 ₪ בגין פיצויי פיטורים.
