תביעת פיצויי פיטורים של עובד בחברת מיקור חוץ

                                                           בפנינו תביעתו של התובע נגד חברת טוטאל פיתרונות כ"א בע"מ (להלן –טוטאל פיתרונות), חברת טוטאל מיקור חוץ בע"מ (להלן- טוטאל מיקור חוץ) וכן חברת א. דורי בניה בע"מ (להלן- א. דורי) לתשלום זכויות הנובעות מיחסי עבודה וניתוקם.

יחד עם זאת, בפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ניתן לחייב רק את טוטאל מיקור חוץ.

פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת לטענת התובע הוא פוטר על אתר ביום 17.4.2016 על ידי נציג חברת א. דורי בשם חיים וזאת בשל סיום העבודות באתר הבנייה.

...

לאור המקובץ לעיל, על הנתבעות היה לשאת בתשלום שעות נוספות בסך של 23,876 ₪.

על כן, התביעה לשעות נוספות נדחית.

   סוף דבר: לאור כל האמור לעיל על הנתבעת 2 ו-3, יחד ולחוד, לפצות את התובע בגין כל הרכיבים דנן: הפרשי שכר - 24,328 ₪.

כמו כן ובהקשר של התביעות לפצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין, יש לקבוע מה היו נסיבות הפסקת עבודתו של התובע.

כאמור, על פי תלושי השכר של התובע, טוטאל מיקור חוץ שמרה על ותקו של התובע, אשר נימנה מחודש אוקטובר 2012, כמתחייב מהוראת סעיף 1 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 והפסיקה (ר' בענין זה ע"ע (ארצי) 13694-07-16 מעגלי תיירות בע"מ – ליברמן (2019)).

במאמר מוסגר יצויין, כי למרות שאין בפנינו תביעה להפרשי שכר ענפי בענף הבניה, הרי ידיעת דיינים בבית הדין לעבודה היא שבין 10/2012 עד 8/2013, עובד בדרגה 1 בהתאם לצוו ההרחבה בענף הבנין משנת 2012, שעמד בתוקפו עד לשנת 2015, היה זכאי היה לשכר חודשי בשיעור 5,000 ש"ח ולשכר שעתי בגובה 27.5 ש"ח לשעה (ר' למשל בסע"ש (ת"א) 3130-09-15 מצארווה – האחים י.ד. כהן חברה לבנין בע"מ, 20.2.19).

...

בנסיבות אלה בהן הוצג טופס הודעה על תנאי עבודתו של התובע, אשר החתימה עליו נחזית כחתימתו של התובע, והתובע לא הבהיר מדוע חרף גילוי המסמך על ידי הנתבעות הוא המשיך ועמד על טענתו לפיה לא ניתן לו חוזה עבודה, התביעה ברכיב זה נדחית.

טענת קיזוז – טענת קיזוז תמורת הודעה מוקדמת, אשר הועלתה לראשונה בתצהירו של העד מטעם הנתבעות (סעיף 15 לתצהיר), נדחית משלא הועלתה בהזדמנות הראשונה (כלומר: במסגרת כתב ההגנה) ומדובר בהרחבת חזית.

לסיכום האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה והתובע זכאי לסכומים הבאים: פדיון הבראה בסך 6,048 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל שישולם על ידי הנתבעת מס' 2; חלקה של הנתבעת מס' 1 (א. דורי) ברכיב תביעה זה עומד על 3,629 ₪ והוא ישולם ביחד ולחוד עם חלקה של הנתבעת מס' 2.

שנית, יש לבחון את עילות התביעה להן טענה התובעת: · האם הנתבעות או מי מהן פעלו בנגוד לחוק שויון הזדמנויות ופיטרו את התובעת בשל הריונה; · האם התובעת פוטרה ללא הליך שימוע כדין; · האם הופרה זכותה של התובעת להשתמש בחדר השירותים לפי צרכיה, בהתאם לסעיף 20(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, והאם נפגעה זכותה של התובעת לפרטיות.

." (הדגשות במקור – א.א.)." באשר למבחנים לבחינת אותנטיות ההעסקה נקבע בעיניין קטילי: "בין המבחנים המרכזיים ניתן למנות את המבחנים הבאים: האופן בו ראו הצדדים הלכה למעשה את היחסים ביניהם; מי קיבל את העובד לעבודה? מי קבע את מכלול תנאי שכרו? מי נשא בעלות שכרו? בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי היה עליו להתפטר?." בבחינת לגיטימיות ההעסקה יש לבחון, בין היתר: "האם העובד מפסיד ייצוג אירגוני כתוצאה ממיקור החוץ; האם משמעותו של מיקור החוץ היא הדרה של העובד מתחולת צוי הרחבה או הסכמים קבוציים; האם מיקור החוץ פוגע בכבודו של העובד על ידי בידודו ופגיעה בתחושת השייכות שלו; האם מיקור החוץ פוגע באפשרויות קדומו והתפתחותו המקצועית של העובד; והאם מיקור החוץ פוגע באפשרות העובד לקיים מערכת יחסים אישית ואנושית מול מעסיקו, באופן סביר בהתאם לסוג העיסוק בו מדובר." (ע"ע (ארצי) 478/09 יצחק חסידים נ' עריית ירושלים (פורסם בנבו, 13.1.2011).

וכך נקבע עוד בעיניין שפיר: "העסקה באמצעות קבלני כוח אדם מטרתה להגן על עובדים זמניים העוברים ממשתמש למשתמש כאשר העסקתם אצל כל אחד מהמשתמשים היא לתקופה קצרה. אדם המועסק תקופה ארוכה אצל משתמש אחד ראוי לו שיחשב כעובדו של המשתמש. אם לא תאמר כן יווצרו במקום העבודה שני מעמדות של עובדים, העובדים המוגנים על ידי ההסכמים הקבוציים וצוי ההרחבה החלים על המשתמש ועובדים הנחשבים לעובדי הקבלן אשר כל אותם הסכמים וצוי הרחבה החלים על המשתמש אינם חלים עליהם." (הדגשה הוספה – א.א.) ובעניין צ'פקוב נאמרו הדברים הבאים: "העסקה באמצעות קבלן כוח אדם כמו גם העסקה לתקופות קצובות כאשר ההעסקה אינה נושאת אופי של העסקה זמנית אלא הופכת להעסקה במשך תקופה ארוכה, יש לראות את המעסיק בפועל כמעביד של העובדים ... עם זאת עלינו לקחת בחשבון את השינויים החלים בשוק ההעסקה, בשוק העבודה של מפעלים. עלינו לאזן את ההגנה על עובדים חלשים אלו עם הצרכים של המעסיק בפועל להעסיק עובדים זמניים במשך תקופות ארוכות ...."" מעסיק ככלל, רשאי לבצע עבודה או למסור עבודה למיקור חוץ (outsourcing) באמצעות עובדים שהועמדו לרשותו על ידי חברות כוח אדם.

מאחר שקבענו שפיטורי התובעת לא היו על רקע הריונה אלא מטעמים כשרים, ואף הליך השימוע היתנהל כדין; ונוכח כך שהתובעת לא פעלה די על מנת להקטין את ניזקה – לא נענתה להצעת עבודה ולא הראתה שחיפשה עבודה לאחר פיטוריה, לא מצאנו לנכון לפצות את התובעת בגין רכיב זה. סוף דבר ככלל, בעל דין שזכה, זכאי לקבל הוצאותיו מבלי שייצא שכרו בהפסדו (ע"א 27/81 מודול חברה להנדסה נ' אימקו, לז(1) 211).

...

ביחס ליתר הרכיבים - התביעה נדחית.

בנסיבות אלה, הגם שמצאנו כי על הנתבעת 3 לפצותה בסך 10,000 ₪, הרי על בית הדין ליתן הדעת להיקף הסעד שנפסק לעומת הסעד שנתבע בכתב התביעה, כמסד לבחינת שאלת ההוצאות.

בשל כך, ביחסים שבין התובעת והנתבעת 3, הגענו למסקנה כי באיזון הנכון ועל רקע היבטים שונים שחברו יחדיו כאמור, כל צד יישא בהוצאותיו.

זהות המעסיק טענת ב"כ התובע בסיכומים היא כי אין צורך להדרש לשאלת היות מערכת היחסים שלפנינו בבחינת מיקור חוץ אותנטי של כ"א או במיקור חוץ אותנטי, שכן התובע הועסק אצל המשתמשות 1-2 משך 40 חודשים, תקופה החורגת ממגבלת תשעת החודשים הקבועים בסעיף 21א' לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו – 1996.

הנתבעות טוענת כי נתבעת 3 סיפקה שירותים כמיקור חוץ/סיפקה עובדים במיקור חוץ לחברות שונות, התובע ראה בה את מעסיקתו, פנה אליה, קיבל ממנה את שכרו וזכויותיו.

משכך, זכאי התובע לסך של 14,750 ₪ כפיצויי פיטורין ולתמורת הודעה מוקדמת בסך 933 ₪ (לאחר כימות התביעה) זאת בהיעדר תחשיב נגדי מטעם הנתבעות (שכן התחשיב הנגדי מטעמן של הנתבעות, כפי שהובא בסעיף 42 לכתב הסיכומים מתייחס רק לפצוי חלף הפרשות לקופת פיצויים לפי צו ההרחבה הפנסיוני הכללי במשק).

בחינת חישובי הנתבעות ועיון בתלושי השכר של התובע (נספח ב' לכתב התביעה) מובילים אותנו למסקנה כי אכן שולמו לתובע במסגרת גמר החשבון פיצוי בגין חלף הפרשות לפנסיה בהתאם לצוו ההרחבה [ נוסח משולב] פנסיה חובה, 2011 לפי רכיבי השכר המבוטחים (ולא בהתאם ל'שכר היסוד' המופיע בנספח א' לכתב הסיכומים שלא ברור כיצד נקבע ושלא מתיישב עם שכר היסוד המופיע בתלושי השכר).

...

אשר לדעתנו – אכן לא מצאנו בתצהיר התובע פירוט או חזרה על רכיב תביעה זה. משבמסגרת תצהירו לא חזר התובע על הסעד הנתבע לתשלום שעות חסרות בנובמבר, גילה דעתו כי זנח רכיב נתבע זה ומשכך נדחה רכיב זה בתביעתו.

סוף דבר הנתבעות 1 – 3 ישלמו לתובע יחד ולחוד סך של 15,683 ₪ כפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, שישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

באשר להוצאות – בשים לב לתוצאות ההליך ולכך כי מחציתה של התביעה התקבלה, מצאנו לנכון להשית על הנתבעות הוצאות לטובת התובע.

לפנינו תביעתה של התובעת לתשלום פצויי פיטורים ולשחרור קרן הישתלמות.

הנתבעת היא חברה הנותנת שירותי מיקור חוץ בתחום המיחשוב והתוכנה.

...

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך כולל של 37,333 ₪ בניכוי הסכום שהופרש עבור התובעת ברכיב הפיצויים בסך 16,687 ₪ (כמפורט בסיכומי התובעת ואף מוצא תימוכין בסעיף 26 לתצהיר מר רוזן), כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 20,646 ₪.

בסיכומיה העלתה התובעת לראשונה טענה ביחס לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, טענה הנעדרת מכתב התביעה ועל כן לא מצאנו מקום לדון בה. באשר להוצאות משפט התובעת העמידה את הוצאותיה על סך 1,500 ₪ בכתב התביעה טרם היתה מיוצגת.

מאחר והייצוג נלקח בשלב מאוחר ובא כוח התובעת ייצג אותה בישיבת ההוכחות, מצאנו לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת בסך 2,500 ₪.