תביעת פיצויי פיטורים ופדיון חופשה ליורשי עובד ניקיון שנפטר

זהו פס"ד בתביעת יורשי המנוח – נביל מסודה אשר נפטר ביום 30/8/17 (להלן: המנוח) לאחר קרוב לעשר שנות עבודה בנתבעת כעובד ניקיון.

אין חולק כי המנוח היה זכאי במועד פטירתו לפדיון חופשה לכל הפחות בסך 9,020 ₪, (מבלי לגרוע מזכות התובעים להוכיח זכאות לסכומים נוספים).

סוף דבר: אלמנתו של המנוח – תובעת 2, זכאית להשלמת פצויי פיטורין בשיעור של 11,159 ₪, עבר לסכומים שבקופות ששוחררו לה. כל יורשי המנוח, כולל האלמנה, יקבלו בסה"כ את הסכומים הבאים (כאשר החלוקה ביניהם תערך ע"פ החלוקה שנקבעה בצו הירושה שצורף לתיק): קרן הישתלמות – 2,816 ₪ הפרישי פנסיה – 301 ש"ח חופשה – 11,042 ש"ח הבראה- 10,300 ₪ כל הסכומים יישאו ריבית והצמדה מיום 1/9/17 ועד ליום התשלום בפועל.

...

גם אם נפלה טעות מינורית פה ושם לא מצאנו כי התלושים היו פגומים, באופן המצדיק פיצוי כספי.

גם העובדה שמצאנו כי יש סכומים המגיעים לתובעים – אין בה כדי לקבוע כי נפלו פגמים בתלושים המצדיקים פיצוי נוסף מעבר לתשלומים דלעיל.

סוף דבר: אלמנתו של המנוח – תובעת 2, זכאית להשלמת פיצויי פיטורין בשיעור של 11,159 ₪, עבר לסכומים שבקופות ששוחררו לה. כל יורשי המנוח, כולל האלמנה, יקבלו בסה"כ את הסכומים הבאים (כאשר החלוקה ביניהם תיערך ע"פ החלוקה שנקבעה בצו הירושה שצורף לתיק): קרן השתלמות – 2,816 ₪ הפרשי פנסיה – 301 ש"ח חופשה – 11,042 ש"ח הבראה- 10,300 ₪ כל הסכומים יישאו ריבית והצמדה מיום 1/9/17 ועד ליום התשלום בפועל.

תביעה זו היא כנגד שני בניו ויורשיו של המנוח לפצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, הפרשות לפנסיה ודמי הבראה ,העידר הודעה לעובד ואי מתן תלושי שכר.

עניין יורשיו ניכנס רק ב-3 חודשים האחרונים ולאחר פטירתו וזאת על פי סעיף 1 לחוק הירושה הקובע "במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו". לגירסתה על פי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה "בניו הם חליפו". באשר לתביעה שכנגד טענה כי עובד סיעודי המקבל הישתתפות של המוסד לביטוח לאומי, ומס' השעות בהן מועסק רב יותר מהשעות שקבע המוסד, מועסק הלכה למעשה על ידי 2 מעסיקים .הראשון הוא המנוח על חלקו בהסכם בע"פ והשני הוא עמותת בבית על אותם חלקים שאישר המוסד לביטוח לאומי.

כבר מטעם זה שאין רישום מטעם המנוח או יורשיו, או רפאל ,דין הטענה שלהם שלא ביצעה את עבודתה במסגרת השעות שהייתה אמורה להיות, או שנעדרה רבות להדחות משלא הורם הנטל על ידם להוכיח טענה זו. אולם בכך לא די. אפרת מציינת "זה נכון שאתה שילמת לה כל כך הרבה כסף בחודש. רפי: כן היא אמרה לאבא שלי. אפרת: למה אבל? רפי: כי היא אמרה לאבא שלי שזה לא מספיק ושהיא רוצה עוד וכל פעם היא ביקשה עוד ועוד ועוד. היא אפילו את המנקה פה שהייתה מקבלת 400 ₪ היא אמרה לי היא לא מנקה טוב תפטר אותה אני אנקה, היא עזבה המנקה והיא לא נקתה שום דבר, היא עשתה לנו בית ספר...". (עמ' 2 לתמליל ש' 5-11)(דגש ש.ש.) הוכח מדבריו שלו כי רפאל היה מעורב בפרטי ההעסקה מתחילה.

...

התביעה בגין אי מתן תלושי שכר נדחית.

נוכח הפסיקה לעיל ומסע הייסורים שהעבירו הנתבעים את התובעת ,עובדת סיעוד שסעדה את אביהם המנוח ואשר לא הייתה כל תלונה בחייו לגבי טיב עבודתה והשירות שנתנה לו , במסגרת הליך זה, וכל אשר נפרס לעיל לרבות חוסר האמינות של הנתבע 1 והסתירות בגרסתו לאורך כל הדרך, ובאיזון לסכומי התביעה הצנועים ולסכום הניכר לשון המעטה של התביעה שכנגד , ותוצאתן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת, הוצאות משפט בסך כולל של 6,500 ₪ בין היתר משיוצגה לא רק ע"י ב"כ זה .

כמו כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד שכר טרחת בא כוח התובעת בסך של 6,500 ₪.

בתביעתו עותר התובע לפצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע, הפרישי שכר, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי מחלה, החזר הוצאות רכב, פיצוי לדוגמה בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה ופצוי לדוגמה בגין אי מסירת תלושי שכר.

התובע לא הגיב להודעת ב"כ הנתבעים בדבר פטירת הנתבע 1, על פי החלטה שאיפשרה זאת, ובכלל זה לא עתר התובע לקביעת יורשיו של המנוח משה הרמלין ז"ל כנתבעים חליפים.

מהלך כזה אפשר שהיה מעכב את המשך ההליך עד שיתבררו יורשי הנתבע, וכפי הנראה התובע לא היה מעוניין בכך, והעדיף שלא להגיב להודעה כי "נותרה כנתבעת רק אלמנתו הגב' שרה הרמלין". בנסיבות אלה, בית הדין מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבע.

סיכומה של נקודה זו הנו כי בית הדין מעדיף את גרסת התובע, לפיה מטרת העסקתו לא הייתה אך לבצוע עבודות מוגדרות תוך פרק זמן שבו הוא התחייב לסיימן, אלא גם לבצוע עבודות תיחזוקה שוטפות, שכללה טפול בניקיון הבריכה, פיזור רעל ומלכודות זבובים ובצוע תיקונים שוטפים לפי בקשות הנתבעים.

...

תביעת התובע להחזר הוצאות בגין אחזקת רכב פרטי נדחית, בהיעדר עילה.

איננו מקבלים את טענת התובע כי הנתבעים "כפו" עליו שיטת תשלום זו, ומקובלת על בית הדין עדות הנתבעים כי הם, מצידם, היו מעוניינים לשלם את כל שכרו של התובע בהמחאות.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

מטעמי נוחות גם אנו כמו בית הדין האיזורי והצדדים נדון ברכיב ערעור זה בנפרד ובהמשך נדון בפיצויי הפיטורים: היורשים טענו, בהסתמך על דו"חות נוכחות שנטען כי נכתבו על ידי המנוח בזמן אמת (להלן - הדו"חות שבמחלוקת), כי המנוח, שהיה עובד שעתי, הועסק בכל תקופת עבודתו (אוקטובר 2007 - אוגוסט 2017) בהקף של משרה מלאה.

פצויי הלנת פצויי פיטורים - מקובלת עלינו טענת האלמנה כי היה על החברה לשלם לה (בהיותה שאירתו היחידה) את פצויי הפיטורים בגין המנוח סמוך לאחר פטירתו ומיוזמתה, מבלי שיהא עליה להגיש תביעה לצורך כך ולהמתין שנים רבות לצורך קבלת זכות סוציאלית בסיסית.

כפועל יוצא מקביעה זו, זכאים היורשים לאור צו העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים צבוריים, התשע"ג-2013 (להלן - צו גופים צבוריים): להפרש בגין קרן הישתלמות לחודשים ספטמבר 2013 (סעיף 5 לצוו) - יולי 2015 (מחודש אוגוסט 2015 הפקידה החברה תשלומים לקרן הישתלמות בעד המנוח) בסך 6,771 ₪ (= 23 חודשים X 7.5% X 25 ₪ לשעה - השכר האחרון בתקופה X 157 שעות - הקף משרה ממוצע), בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.2015.

וכך נקבע בעיניין רמזייה (לאחר שנפסק כי הזכות לפדיון דמי ההבראה לא כלולה בצו ההרחבה בענף הטקסטיל): "בהליך זה לא הוכחו הנסיבות שהביאו לאי מימוש הזכות לחופשה (בלשון דב"ע לו/3-14 הנ"ל) ובעקבותיה לאי מימוש הזכות לדמי הבראה כך שלא ניתן לאמר שמכח דיני החוזים קמה הזכות לפצוי על אי מתן אפשרות למימוש דמי הבראה" גם בעיניין זדה שב בית דין זה וציין כך: "ואם תאמר כי ניתן לתבוע דמי הבראה מכוח עילת הפרת צו ההרחבה, יושב על כך כי לא הוכחה ההפרה, ומכל מקום לא הוכח הנזק שגרמה ההפרה, ככל שהיתה". נוסיף אנו כי להבחנה בין האפשרויות הנ"ל: פדיון או פיצוי בגין הפרת זכות, משמעות נכבדה והם בבחינת נתיבים משפטיים נפרדים.

...

בנסיבות אלה, שוכנענו כי יש לראות בתביעה לפיצויי פיטורים ופיצויי הלנה ככזו שהוגשה במסגרת השנה הראשונה שלאחר פטירת המנוח ולפיכך הזכות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים לא התיישנה.

הגם שהדרך היתה ארוכה מצאנו לנכון להציגה מתוך הבנת החשיבות של הדיוק המשפטי, שאם לא כן - כפי שהמציאות מוכיחה במקרה של דמי ההבראה מכוח צו ההבראה הכללי (ולמרבה הצער גם של זכויות נילוות אחרות שנופלות קורבן לאוטומציה של טענת העדר הפידיון) - "טעות שנקלטת אינה נפלטת" (זכויות יוצרים על תרגום הביטוי שקדמונינו טבעו במימרה "שבשתא כיון דעל על" (פסחים, קיב, א; בבא בתרא, כא, א) שמורות לשופט טירקל בבג"ץ בניאל).

לאור המקובץ, בגין התקופה שקדמה לחודש מרץ 2014 זכאי היה המנוח לדמי הבראה לפי צו ההבראה הכללי והתקרה שהיתה קבועה בצו ההבראה הכללי טרם התיקון אינה חלה עוד בין לאור התיקון משנת 2017 ובין לאור דברינו לעיל בדבר העמדת ההלכה בנוגע לדמי ההבראה על מכונה לאור השינויים שחלו באופיה של הזכות מאז השנים הרלוונטיות לנפסק בעניין זדה.

סוף דבר - תוצאות הערעורים ערעור האלמנה מתקבל בחלקו כאמור בסעיפים 6 ה' ו-7 לעיל ועל החברה לשלם לה, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, סכום נוסף בגין פיצויי פיטורים - סך של 5,429 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2017 ועד למועד התשלום בפועל, וכן סך של 11,000 ₪ בגין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שישולם תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יתווספו אליו ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 46094-07-18 17 דצמבר 2023 לפני: כב' השופט יוסף יוספי התובע/נתבע שכנגד: שלומי שטרית ע"י ב"כ: עו"ד אלי בן חנן ועו"ד נדב שלוש הנתבעת/תובעת שכנגד: צד להליך: שטרית ובניו חברה לעבודות נקוי חול ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד ערן כהן עיזבון המנוח נסים שטרית (ז"ל) באמצעות מינהלי העזבון עוה"ד מינה ביליה ומשה אבוקסיס פסק דין

התובע, אשר עבד כמנהל בנתבעת, שהיתה בבעלותו ובשליטתו של אביו אשר הלך לעולמו ביום 5.3.18, הגיש תביעה על סך של 470,106 ₪ בגין הרכיבים הבאים: דמי הבראה, הפרשות לקרן פנסיה, פדיון חופשה, משכורות, פצויי פיטורים והלנתם, וכן בגין פיטורים שלא כדין.

מכל האמור לעיל עולה, כי לאחר פטירת אביהם המנוח של התובע ואחיו, אב אשר היה בעלי הנתבעת, החל סיכסוך בין התובע לארבעת אחיו, אשר כולם ירשו בחלקים שוים את אביהם, לרבות מניות הנתבעת.

...

באשר לסעד שבסעיף 91 לסיכומי הנתבעת, שנטען לחילופין במידה והתובע לא יכבד את דרישת המצאת המסמכים שצוינו, הרי שלא ניתן להיעתר לו. מדובר בסעד צופה פני עתיד, אשר ממילא הנתונים שמופיעים בו, לרבות סכום הכסף שצוין בסך 600,000 ₪, לא הוכחו כדבעי.

אחרית דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 50,066 ₪ תוך 60 ימים מיום המצאת פסק הדין.

התביעה שכנגד – נדחית, למעט הקביעה הבאה: על התובע לפעול לשם המצאת מלוא כתבי הכמויות והחשבונות אשר נמצאים בידיו ונוגעים לכספים שמגיעים לנתבעת ממפעלי ים המלח, וזאת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.