התשלום בגין שעות נוספות גלובאליות היה פקטבי והתובעת עותרת לתשלום שעות נוספות לפי אומדן של 60 שעות נוספות או לחילופין בקיזוז רכיב השנ"ג ששולם לה.
הנתבעת לא שילמה לה פדיון חופשה בגין רכיב העמלות.
לסיכום הדברים, קבע בית הדין הארצי כי:
"גם בגדרי תיקון 24 נותר לבית הדין שיקול דעת בהפעלת הוראותיו, וזאת בראי טענות הצדדים לרבות נחיצות הצגת גרסה מצד העובד (ענין זינאת) ובהתאם לסיווג תקופת העבודה לאחד המצבים הנזכרים בענין ריעני והפסיקה שבאה בעקבותיו".
לאחר שעיינו בתצהירים ובעדויות שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל הראשוני להוכחת תביעתה לשעות נוספות ושוכנענו כי יש להחיל את המצב השני של פסק דין ריעני, וזאת מהנימוקים שיפורטו:
עיון בתצהיר התובעת מעלה כי הצהירה בכל הנוגע למסגרת שעות עבודתה כמצוטט:
"8. עבדתי ימים כלילות, שעות על גבי שעות כשאני משתתפת בכנסים וירידים ואך נידרשת להגיע למקומות רחוקים בקצות הארץ מבלי שתוגמלתי כדין על שעות עבודתי אלו. .. 10. עשיתי 2 ירידים בכל שנה שעבדתי בהם חודש בכל יריד, כולל שישי ושבת והייתי אחראית על הקמתו. עבדתי בירידים אלה מהשעה 8.00- 22.00 בלילה ולעיתים עד חצות, שעות על גבי שעות, כולל יום שישי עד כניסת שבת ומוצאי שבת, אך לא תוגמלתי עבור השעות האלו. 12. הנתבעת יודעת בדיוק אילו ירידים מדובר וגם מה היה הקף המכירות שלי באותם ירידים. ..14. בשוטף, בימים שבהם לא היו ירידים, הייתי עובדת לכל הפחות עד השעה 18.-19. משעה 9.00 בבוקר הכי מאוחר ולעיתים הייתי יוצאת מוקדם יותר כדי להגיע לקצוות הארץ, קרי בשעה 6.00 בבוקר. בימים שאני בצפון הרחוק או הדרום הרחוק, שאז הייתי מגיעה בשעות הערב המאורחות. 15. העבודה לא הייתה מסתיימת רק בשעות העבודה פיזית בשטח, אלא הייתי מחוייבת לענות לשיחות עד שהסניפים נסגרים, בד"כ בשעות 21.00-22.00."
עיון בחקירתה הנגדית של התובעת מעלה כי תצהירה לא נסתר:
"העובדים האחרים החתימו כרטיס? ת. פעם ביום ש. יכול להיות פער בשעות הנוספות הגלובאליות בינך לאלרון גיא? ת. כלכלי אנו רואים שכן, אבל בפועל היו לי יותר לקוחות אבל היינו מסיימים שנינו ב-18:00 – 19:00" (ר' עמ' 18 שורות 30-34).
התפטרות התובעת - האם יש לראותה כהתפטרות בדין מפוטר?
במכתב ההתפטרות של התובעת מיום 4.2.18 צוין כמצוטט:
" ... הריני להודיעך כי לאחר לבטים קשים החלטתי על סיום עבודתי בחברת אלקטרה. ראה הודעה זאת כהודעה מוקדמת על פי חוק. התפטרות זאת תיכנס לתוקפה החל מתום ימי ההודעה המוקדמים על פי חוק, דהיינו ביום 4.3.18. עד לתום התקופה נסדיר את כל הקשור לזכויותיי בעת סיום יחסי עובד מעביד בחברת אלקטרה המגיעים לי על פי חוק (פצויי, ימי הבראה, חופשה וכו'). בנוסף, למרות פניות חוזרות ונישנות בנוגע לתשלומים המגיעים לי בהתאם להסכם העבודה שנערך בינינו בעבור עמלות עמידה ביעדים, לדאבוני עד למועד כתיבת מכתב זה עדיין לא קבלתי תשלום עבורם...." (ר' נספח א' לכתב התביעה).
...
מחומר הראיות כפי שפורט לעיל אכן שוכנענו כי התובעת עמדה בנטל להוכיח כי מדובר בעמלת מכירה שיש לראותה כחלק משכר היסוד של התובעת.
לפיכך, אנו קובעים כי התובעת זכאית להפרשי פנסיה בסך 9,229 ₪ בהתאם לחישוב הבא, החל מחודש 4.2012 נוכח מועד הגשת התביעה ותקופת ההתיישנות:
שנה
מספר חודשים
שכר ממוצע במשק
הפרש שכר (שכר ממוצע במשק מינוס 7,000)
אחוז הפקדה (בהתאם לצו ולהסכם שהחל ב5% )
סך הפרשי פנסיה
2012
9
8,619 ₪
1,619 ₪
5%
728.55 ₪
2013
12
8,828 ₪
1,828 ₪
5%
1,096.8 ₪
2014
12
9,089 ₪
2,089 ₪
6%
1,504.08 ₪
2015
12
9,260 ₪
2,260 ₪
6%
1,627.2 ₪
2016
12
9,464 ₪
2,464 ₪
עד 1.7.16 6% ולאחר מכן 6.25%
1,811.04 ₪
(887.04+924)
2017
12
9,673 ₪
2,673 ₪
6.5%
2,084.94 ₪
2018
2
9,906 ₪
2,906 ₪
6.5%
377.78 ₪
בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנה, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב הלנה, נוכח המחלוקות נשוא תיק זה וקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.
סוף דבר
בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים:
הפרשי שכר מכוח חוק שכר שווה על סך של 25,200 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.1.2017 (אמצע התקופה בגינה משולמים הפרשי השכר) ועד למועד התשלום בפועל.
