תביעת פיצויי פיטורים ועוגמת נפש בגין סיום העסקה

האם התובעת, משנה למנכ"ל בנתבעת, פוטרה על רקע הפלייה בשל גילה, תוך היתנכלות והתעמרות מצד הממונים עליה, שמא פוטרה משיקולים עינייניים? אם נפל פגם בפיטורי התובעת, האם היא זכאית לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק שויון הזדמנויות בעבודה"), פיצוי בגין עוגמת נפש בעקבות היתנכלות והתעמרות בעבודה ותשלום הפרישי שכר והפסדי שכר.

מעדות גב' ורד בר טוב עולה, כי מר גוטליב עזב את הנתבעת מרצונו בסוף שנת 2017 וכי לא פוטר ושכרו לא קוצץ: " ש. מתי גלי סיים את העסקתו בחברה את יודעת?

אשר לגובה הפצוי בגין נזק לא ממוני, נפסקו בבשא (ארצי) 205/07 אוניברסיטת תל אביב - רבקה אלישע, (27.2.08) הדברים הבאים, היפים גם לענייננו: "אשר לפצוי בגין עוגמת נפש עילת תביעה זו שייכת לעילות הפצוי בגין נזק לא ממוני בשל פיטורים בחוסר תום לב. שיעורו של אותו פיצוי בגין עוגמת נפש צריך להיקבע גם כן, כפי שנקבע הפצוי בגין הנזק הממוני, על פי מידת חוסר תום הלב בפיטורי העובד. ככל שמדובר בפיטורים שרירותיים יותר על פי עילתם ובהליך לקוי יותר;

...

עיקר טענות הנתבעת יש לדחות את התביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

התביעה ברכיבים אלו נדחית.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 70,000 בשל פיטורים שלא כדין, מחמת גילה, וכן פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין פגמים בהליך השימוע טרם הפיטורים.

כתוצאה מכך נוצרה מחלוקת כספית בינו לבין הקונסוליה לגבי גמול עבודה בשעות נוספות שהוא זכאי לו, והתנהל מו"מ בין הצדדים, שהסתיים בהסכם שעל פיו שולם לתובע סך 129,699 ₪, סכום שלדעת התובע נפל מזה שהגיע לו. התובע הביע במהלך המו"מ את חששו שעמידתו על דרישתו לפצוי בגין שעות העבודה הנוספות שביצע, תשמש סיבה לפיטוריו, אך נאמר לו שאין כל קשר בין דרישתו לגמול עבודה בשעות נוספות לבין המשך העסקתו.

נשאלת השאלה האם תביעות התובע לפיצויים בגין עגמת נפש בשל פיטורים שלא בתום לב, בגין פגמים בהליך השימוע, בשל הפרת סעיף 28 לחוק הגנת השכר ופיצויים ממוניים עקב פיטוריו של כדין, אף הן בעלות מאפיין שמצדיק מתן חסינות? תשובתנו לשאלה זו היא בשלילה.

...

בית הדין מצא שדחיית התביעה על הסף על ידי הערכאות בצרפת, פגעה בזכויותיו של התובע להליך משפטי הוגן על פי האמנה האירופית לזכויות אדם.

התוצאה התוצאה הינה שתביעות התובע לביטול פיטוריו, להשבתו לעבודה ולמתן צו המחייב את הנתבעת שלא להעסיק עובד אחר לפני שתפנה לתובע בהצעה לשוב לעבודתו בתנאים בהם עבד – נדחות על הסף.

בקשת הנתבעת לדחייה על הסף של תביעות התובע לפיצויים – נדחית.

התובע הגיש תביעה לתשלום סך כולל של 61,308 ₪ על בסיס הרכיבים: חלף הודעה מוקדמת (4,000 ₪), פדיון חופשה (1,308 ₪), חלף דמי אבטלה (24,000 ₪), פיצוי בגין אי מתן אישור העסקה (2,000 ₪), פיצוי בגין אי עריכת שימוע (15,000 ₪), פיצוי בגין עוגמת נפש (15,000 ₪) ופצוי בגין פגיעה בציפיה להעסקה במשך שנה שלמה (15,000 ₪).

אישור זה עולה כדי אישור העסקה כנדרש על פי הוראות סעיף (א)8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א 2001 (להלן בסעיף זה: החוק) המורה כי "מעסיק יתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה" זאת ועוד, בצידה של חובה זו נקבעה סנקציה פלילית (סעיפים 8(ב)-(ג) לחוק) בלבד מבלי שנקבעה עילה לתביעה אזרחית לפצוי כספי בגינה וזאת להבדיל מעתירה לצוו למתן המסמך.

...

במסגרת סיכומיו טען התובע לזכאותו לחלף דמי אבטלה ואולם עוד בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה הודיע התובע כי הוא מוותר על תביעתו ברכיב זה ועל כן לא מצאנו להידרש אליה.

עוד יצויין כי לתצהיר הנתבעת צורף מכתב לשחרור כספי הפנסיה (נספח יב לתצהיר מר לושי) נושא תאריך 15.3.16 ובכך מוצתה גם הבקשה בענין זה. אחרית דבר על יסוד כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 10,000 ₪.

כמו כן, לאור התוצאה שאליה הגענו ובהתחשב בהתנהלות הצדדים, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות הליך זה בסך של 3,000 ₪.

יתר תביעות התובע נדחות.

זאת, בכפוף לכך שהמעסיק לא הודיע לקופת הגמל בתוך פרק הזמן הנ"ל על עילה המזכה אותו במשיכת כספי הפיצויים בחזרה לידיו, כמפורט להלן: העובד פוטר או התפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים ומתקיימים הוראות סעיף 26 לחוק פצויי פיטורים (קיים הסדר מיטיב, ואפשרות זו מוסדרת בהסכם, בתנאי קופת הגמל או בהסכם קבוצי, סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים חל על הכספים שהופקדו); המעסיק פעל באחד משלושה המצבים המפורטים להלן כדי למנוע את משיכת הכספים על ידי העובד, או למשוך אותם בחזרה: (1) המעסיק המציא לקופה פסק דין הצהרתי של בית הדין לעבודה הקובע כי העובד סיים את עבודתו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, וכספי הפיצויים שייכים למעסיק (אף בתום התקופה למתן הודעתו, בכפוף לכך שהעובד לא משך את כספי הפיצויים מקופת הגמל); (2) המעסיק המציא לקופה אסמכתא המעידה על נקיטתו בהליך משפטי לשלילת פצויי פיטורים (או חלקם) לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק פצויי פיטורים; (3) המעסיק הצביע על עילה לפי דין או הסכם העסקה, המזכה אותו במשיכת כספי הפיצויים (או חלקם), והעובד חתם לאחר מועד סיום יחדי העבודה כי כספי הפיצויים (או חלקם) ניתנים להחזרה למעסיק; משאין מחלוקת כי הנתבעת לא מסרה הודעה כאמור לקופת הגמל, הרי שבתום תקופה של 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, התובע היה זכאי על פי דין למשוך את כספי הפיצויים, בהעדר אישור הנתבעת (באמצעות טופס 161א), ומחדלו אינו אמור להיזקף לחובת הנתבעת.

התביעה לפצוי בגין עגמת נפש בית הדין החליט לדחות את הביעה לפצוי בגין עגמת נפש, בשים לב לדחיית טענת התובע כי "פוטר שלא כדין וללא שימוע", מה גם שמדובר בסעד שיינתן במשורה במקרים חריגים בלבד.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית: הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 31,842.27 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 12,732 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 7,000 ₪.

ביום 6.7.20 הגיש התובע תביעתו לתשלום: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (עקב כפייה ליציאה לחל"ת) בסך של 150,000 ₪; פיצוי בגין קזוז שכר שלא כדין בחודש מרץ 2020 בסך של 6,131 ₪; פיצוי בגין אי תשלום הודעה מוקדמת בסך של 89,106 ₪; פיצוי בגין אי תשלום עמלות בסך של 180,882 ₪; פיצוי בגין ניכוי בשל שימוש ברכב בתקופת ההודעה המוקדמת בסך של 9,706 ₪; החזרי הוצאות דלק בסך של 1,150 ₪; תשלום דמי הבראה בסך של 3,495 ₪; פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 15,000 ₪.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לארבע סוגיות עיקריות: האחת - נסיבות סיום העסקת התובע בנתבעת, משמעותן והזכויות שהתובע זכאי להן בגינן ובכלל זה פיצוי בגין עוגמת נפש עקב היתנהלות הנתבעת; השנייה - זכות התובע לעמלות ושיעורן; השלישית - זכאות התובע להפרשי דמי הבראה; והרביעית - חובת התובע לתשלום פיצוי לנתבעת בגין הפרת חוזה העבודה ונזקים שנגרמו לה עקב אובדן הכנסות מפרויקטN4 ופרוייקט ברנמילר.

...

על יסוד האמור – לא מצאתי כל בסיס לתביעה-שכנגד שהגישה הנתבעת, ודינה להידחות.

תביעות התובע לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר חודש מרץ 2020 ועמלות מכירה – נדחות.

כמו כן נדחית התביעה שכנגד על כל רכיביה.