תביעת פיצויי פיטורים וזכויות נוספות עקב התפטרות בשל מצב רפואי

ובהמשך הצהירה: "...כשהתובעת הודיעה שבכוונתה להתפטר מחמת מצבה הבריאותי, סיכמתי עימה שתהיה זכאית לפיצויים שנצברו בקרן, זאת בהתאם לאמור בהסכם העבודה עימה. אציין כי התובעת לא הציגה אישורי מחלה המצביעים על מצב רפואי המצדיק התפטרות בדין מפוטר." (סעיף 7 לתצהירה).

הנתבעת טענה בסיכומיה, כי מתשובה זו של התובעת יש להסיק מסקנות לגבי אמינותה, אולם איננו מקבלים טענה זו – יש קושי לקבל טענה כזו ממעסיקה ש"טוענת לא טוענת" שהוציאה מכתב פיטורים פקטבי, ואת בנוסף למצגי הנתבעת ומעשיה (עליהם נעמוד מייד להלן): הסכמתה לטענת התובעת שלפיה בהנתן מצבה הרפואי אין ביכולה להוסיף ולעבוד והוצאת מכתב פיטורים, הובילו את התובעת לנתיב מסוים, אחרת היה בידי התובעת לפעול כדי לבסס את התפטרותה בדין פיטורים מחמת מצב רפואי.

להתרשמותנו, הטענה כי אין לתובעת מסמכים רפואיים שיצדיקו התפטרות בדין פיטורים, כאמור בהוראות הדין, היא טענה שנוצרה בדיעבד, בתגובה לתביעת התובעת, ובנגוד להסכמות ומצגי הנתבעת בזמן אמת, ולכן אין לקבלה.

...

הנתבעת הכחישה את זכות התובעת לסכומים הנתבעים וכן את זכותה לפיצוי בגין רכיב זה. דיון והכרעה – לאחר שבחנו את טענות הצדדים, הראיות אשר מונחות לפנינו, ובראי הדין החל, הגענו למסקנה לפיה יש לדחות את תביעת התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש, כפי שיפורט להלן.

מכאן, שהתביעה לפיצוי בעד עוגמת נפש, נדחית.

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום שיומצא לה פסק הדין: סך של 5,185, בגין פיצויי פיטורים בעד התקופה הראשונה , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מתאריך 24/06/19 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

התביעה דנן הוגשה על ידי התובעת ביום 10.1.2021 לתשלום פצויי פיטורים וזכויות נוספות הנובעות מהעסקתה.

לטענת הנתבעים התובעת הועסקה על ידי חברות נפרדות ועצמאיות אשר אין בינהן קשר וזאת עד להתפטרותה בשל מצבה הרפואי, בעקבותיה שולמו לה פצויי פיטורים.

...

מלשון הסעיף, כמו גם מהספרות וההלכה הפסוקה, עולה שהרמת מסך תבוצע במקרים שבהם מצא בית המשפט ש"נכון וצודק" לעשות כן, ובכפוף לקיומם של שני תנאים: האחד, עשיית שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן שיש בו לקפח את נושיה או לקחת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה, כדוגמת מצבים של עירוב נכסים, תרמית/הונאה, הברחת נכסים וכיו"ב. התנאי השני עניינו מודעות או למצער חשד של בעל המניות בדבר שימוש פסול באישיות הנפרדת של החברה.

ההתנהלות העולה מעניינו מעלה אי נוחות בלשון המעטה באשר להעברתה של התובעת ממעסיק למעסיק, ופסיקת בתי הדין רואה בחומרה את התנהלות מעסיקים אשר מעבירים עובד מיד ליד מבלי שמיידעים את העובד על כך. לצד האמור, משחברת נ.ש גונזלס הפצה בע"מ, אשר הנתבע הינו בעל מניותיה, אינה צד להליך, ומשבהתאם לדוח רשם החברות, בעל המניות והדירקטור בנתבעת 3 הינו מר עקיבא ישראל ומשלא הוברר דיו הקשר בינו לבין הנתבעים (אציין כי מר שרעבי כלל לא נשאל בענין זיקתו לעקיבא ישראל ואף לא בעניין תפקידו / מעמדו בנתבעת 3 שבה אין הוא רשום כבעלים), לנוכח האמור אני סבורה שלא הונחה תשתית עובדתית מספקת להרמת מסך כנגע הנתבע ודין התביעה להרמת מסך להידחות.

סוף דבר לאור כל שפרטתי לעיל, על הנתבעת 3 לשלם לתובעת הסכומים הבאים: הפרשות לפנסיה (גמל מעסיק)- 9,545 ₪ הפרשי פיצויי פיטורים- 2,713 ₪ הפרשי שכר – 5,000 ₪ הנתבעת 3 תשלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

התובע, אשר עבד כאחראי משמרת במסעדת שווארמיה הנקראת "שוארמת השובע" אותה הפעילה הנתבעת בעיר אשדוד, הגיש תביעתו דנן על סך של 447,814 ₪ בגין הרכיבים הבאים: פיצוי בגין אי מתן טופס הודעה לעובד, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, דמי נסיעות, תגמולי עובד לפנסיה, תגמולי מעסיק לפנסיה, שכר עבודה (3 חודשים), פצויי פיטורים ועוגמת נפש.

התובע התפטר בדין מפוטר ביום 31.12.2018, עקב הרעת תנאים ונסיבות שאינן מאפשרות המשך העסקה, וכן לאור מצב בריאותי לקוי, ולפיכך הוא זכאי לפצויי פיטורים.

בנוסף, עולה כי יש לדחות את טענות התובע לפיהן התפטר בדין מפוטר או עקב מצב רפואי לקוי.

רק בחודש 12/2018 נשלח מכתב לנתבעת, אשר אין בו כדי לקיים את דרישות הפסיקה לעניין התפטרות בגין הרעת תנאים ו/או עקב מצב רפואי.

...

דא עקא, הנתבעת נמנעה מלעשות כן, ואף האשימה את התובע בהאשמות חסרות בסיס, דבר שאילץ את התובע להגיש תביעה זו. לפיכך, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: אי מתן הודעה לעובד 3,000 ₪ גמול שעות נוספות 332,128 ₪ דמי הבראה 7,331 ₪ דמי נסיעות 6,353 ₪ הפרשות לפנסיה עובד ומעסיק 11,061 ₪ שכר עבודה 10-11/2018 13,445 ₪ סה"כ 373,317 ₪.

לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע סך של 337,317 ₪.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪.

בפנינו תביעתו של התובע לתשלום זכויות שונות אשר נובעות מתקופת העסקתו אצל הנתבעת, וסיומה, בהן: אי מתן הודעה על תנאי העסקה או הסכם העסקה, השלמת השכר, גמול שעות נוספות, פדיון חופשה, דמי חגים, דמי הבראה, השלמות לגמל ופיצויי פיטורין.

יחד עם זאת, הנטל להוכיח את זכאותו לפצויי פיטורים במקרה של התפטרות, הוא על העובד, וכי הכלל הוא כי העובד המבקש בתביעתו פיצוי פיטורין עקב התפטרות מחמת מצב רפואי, חייב להציג מסמכים רפואיים התומכים בתביעתו".

...

בנסיבות אלו, לטעמנו, העלאת טענות הקיזוז, בסכומים גבוהים משמעותית מסכום התביעה, הגיעה לעולם רק בעקבות כתב תביעתו של התובע ואין לקבלן.

לאור האמור לעיל – טענת קיזוז נדחית במלואה.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

בפנינו תביעה כספית אשר עניינה גמול שעות נוספות, הפרשות פנסיוניות, דמי מחלה, דמי חופשה, פצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופצוי בגין תלושי שכר פקטביים.

טענות הנתבע: הנתבע טען כי התובע מעולם לא פוטר אלא התפטר עקב מצבו הרפואי ואובדן כושר עבודה בשיעור 100 אחוזים, כאשר המוסד לביטוח לאומי הפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – תקנות הביטוח הלאומי).

בנסיבות אלה אנו קובעים כי הפיטורים היו מפגש רצונות וצרכים של הצדדים בפועל, ומכל מקום התובע היה זכאי לפצויי פיטורים מכוח סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג, אף אם היה מודיע על התפטרותו.

...

בנסיבות אלה, טענת הקיזוז באשר לחוב בגין חומרי גלם – נדחית.

בנסיבות אלה, הנתבע זכאי לקזז הסך של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.3.2016 ועד מלא התשלום בפועל מכל סכום בו חויב בפסק דין זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובע כדלקמן: גמול שעות נוספות בסך 9,311 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית יום 1.10.2014 (אמצע תקופה) ועד מלוא התשלום בפועל.