תביעת פיצויי פיטורים והפרת זכויות עובדת בהריון

אשר לתביעה לפצוי ללא הוכחת נזק, המתבססת על הפרת הוראות חוק עבודת נשים כמו גם הוראות חוק שויון הזדמנויות בעבודה, התש"ח-1988, עמדתנו היא שעל אף שהתובעת לא חזרה לעבודה, וקבענו שבכך התפטרה, אין בכך כדי לשלול את זכותה לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק נוכח ההפרה הבוטה שהיתה כאן של הדינים שהיו אמורים להגן עליה מפני פיטורים במהלך ההריון.

...

המדובר בהפרה ברורה וחד משמעית של זכותה לשימוע לפני פיטורים, עליו היא זכאית לדעתנו לפיצוי, אף שבסופו של דבר – לאחר כחודשיים ימים – בוטלו הפיטורים וניתנה לה האפשרות לחזור לעבודה.

לכאורה, פיטורים באופן הזה ותוך הפרה כה בוטה של הזכות לשימוע מצדיקים פסיקת פיצוי על הצד הגבוה (השוו: עע 16177-07-10 חסון רביקוביץ נ' M3 ישראל (19.12.13, פסקה 60 לפסק דינו של כב' השופט אילן איטח; כן ראו: גיא מונדלק ונטע-לי בן יהודה "על חובת השימוע: הגישה ההליכית להגנה מפני פיטורים לא צודקים" בתוך: משפט חברה ותרבות, פרוצדורות (עורכים: טליה פישר ואיסי רוזן-צבי (2014), וראו האסמכתאות הרבות שם; רעות בגס "צדק פרוצדואלי וכבוד העובד בהליך הפיטורים – עיונים בהלכת השימוע עבודה חברה ומשפט י"ג (2012) 175). לזאת נוסיף, לצד החומרה, שלכאורה לפחות על פי הראיות שהוצגו בפנינו התובעת גם לא זכתה לשימוע קודם לפיטוריה הראשונים (ביום 27.5.14) ועל אף שעניין זה לא היה חלק מהסוגיות שכללה בתביעתה, אנו סבורים שיש בכך כדי להצדיק הגבהה מסוימת של רף הפיצוי.

ב"כ התובעת אמנם שאל את רונית בחקירתה הנגדית האם החתימה את התובעת על חוזה עבודה, ותשובתה היתה שלילית (עמ' 32 ש' 16) אך רונית לא נשאלה על ההודעה שצורפה לתצהירה, ומכאן שאין לנו סיבה לפקפק באותנטיות שלה, ויש לדחות רכיב תביעה זה. לסיכום בטרם נחתום נציין ונזכיר שבמהלך הסיכומים בעל-פה, בתום דיון ההוכחות, התובעת חזרה בה מהתביעה האישית כנגד הנתבעת 2 (עמ' 39 ש' 3) ועל כן היא נדחית.

" ביום 6/4/2016 הגישה התובעת את כתב התביעה לביה"ד ובו טענה כי פוטרה על רקע הריונה ועתרה לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בגין הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה, זכויות מכוח חוק עבודת נשים, פיצוי בגין פיטורים ללא עריכת שימוע, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, חלף הודעה מוקדמת, הפרשות פנסיוניות, פצויי פיטורים ופצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה.

...

לסיכום דין התביעה ברובה להתקבל.

על כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך 30,000 ₪ כפיצוי בגין נזק לא ממוני בשל הפרת סעיף 2(א)(5) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בגין אפליה מחמת הריון שהיווה את השיקול המכריע בהחלטה לפטר את התובעת.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ וזאת תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידיה, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לפנינו תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים בנגוד לדין על רקע היריון ותוך הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 (להלן: "חוק שויון הזדמנויות בעבודה").

אולם, ככל שמהעדויות ומהראיות שהיו לפני בית הדין, על פי כללי נטל הראייה החלים בשאלה זו על פי סעיף 9 לחוק השויון והפסיקה (ראו סעיפים 33 עד 35 להלן), לא עולה קשר בין הפיטורים לבין ההריון, אין להטיל על המעסיק חובה לשלם פיצוי לעובדת בשל הנסיבות אליהן נקלעה עקב הפיטורים".

פיטורים תוך הפרת חובת השימוע בחוסר תום לב ותוך הפרת זכויות יסוד אין חולק כי זכות השימוע הנה זכות יסוד ומהותית המקנה לעובד אפשרות להציג טענותיו טרם ההכרעה הסופית מקום בו המעסיק שוקל לסיים את העסקתו[footnoteRef:8].

...

לסיכום לדעתנו התובעת רצתה להמשיך בעבודתה, ידעה שחוזה העסקתה אמור להסתיים בסוף חודש דצמבר.

קליטת העובדים שזכו במכרזים וניוד עובדים בתוך הרשות סיכלו את אפשרות חידוש החוזה גם אם למנהלת הלשכה היו תכניות להארכתו (בהעדר ראיות- לא שוכנענו בכך).

אשר על כן התביעה נדחית.

השאלות שבמחלוקת על מנת לעשות סדר בכל השאלות העולות בתיק דנן, נפרט בקיצור את השאלות שבמחלוקת בין הצדדים: 16.1 האם הנתבעת פגעה בתובעת בתקופת ההריון הראשון ומה הפצוי הכספי המגיע לתובעת בגין פגיעה זו? 16.2 האם הנתבעת הפרה את חובתה להשיב את התובעת למקום העבודה בתום חופשת הלידה הראשונה והאם מגיע פיצוי כספי? 16.3 האם לאחר חזרתה של התובעת לעבודה בעקבות הגשת צו המניעה הנתבעת המשיכה לפגוע בתובעת בזמן הריונה השני והאם מגיע לתובעת פיצוי כספי? 16.4 שיעור פיצוי הפיטורים להם זכאית התובעת, דמי הבראה, חופשה שנתית ופנסיית חובה? האם הנתבעת מסרה לתובעת הודעה על תנאי עבודה? 16.5 האם הנתבעת צודקת בטענות הקזוז ובטענות המועלות בכתב התביעה שכנגד? בפסק הדין דנן נבחן את רכיבי התביעה, תוך הבחנה בין הרכיבים הלא ממוניים לרכיבים הממוניים, כשחלק מהטענות שלובות במקרה זה. נבחן את הטענות בדבר היתעמרות והפליה בגין הריונה של התובעת ובהמשך את כל אחת מהטענות הנוגעות לזכויות התובעת.

...

טענות התובעת בדבר הרעת תנאים - נדחות.

טענות התובעת בדבר סירוב הנתבעת להחזיר את התובעת לעבודה בתום חופשת הלידה הראשונה ופגיעה במעמדה - נדחות.

טענות התביעה בעניין הלנת פיצויי פיטורים - נדחות.

עניינו של פסק דין זה בתביעה שהגישה גב' קארין אוקנין נגד חברת אוסקר אנרגיה בע"מ. בתביעה המיתמקדת בנסיבות סיום יחסי עובד מעסיק בין הצדדים, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום פצויי פיטורים ופיצויי הלנת פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצויים על פיטורים שלא כדין; פיצויים הנתבעים בטענה לפיה התובעת פוטרה בשל היותה בהיריון, תוך הפרת הוראות חוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק שויון הזדמנויות בעבודה") ובלא קבלת היתר לפיטוריה כנדרש בחוק עבודת נשים תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים").

המנגנון על פיו נקבעה זכותה של עובדת לפצוי על אובדן הישתכרות, קבוע בסעיף 13(ב) לחוק עבודת נשים ולפיו עובדת בהיריון אשר פוטרה בנגוד לחוק זכאית לפצוי כדלקמן:   "(1) מצא בית הדין האיזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בנגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע לה במהלך התקופה המזכה...

...

כפי שמצאנו לעיל, לטעמנו אין בסיס לטענת התובעת כאילו הייתה לעובדת היותה בהיריון קשר כלשהו על ההחלטה לפיטוריה.

על רקע זה התביעה לפיצויים עונשיים דינה להידחות, משאין זה המקרה של נסיבות חריגות בהן זכאית התובעת לפיצוי מעבר לפיצוי הממוני בשל פיטוריה כמפורט לעיל.

סוף דבר: לאור המקובץ על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של אובדן השתכרות בשל הפיטורים בתקופת ההעסקה המוגנת בסכום של 59,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה; ופיצויי פיטורים על תקופת העסקתה של התובעת בשירות הנתבעת, חודשיים ו-8 ימים; מיום 28.6.11 עד ליום 6.9.11 - בסכום של 1,458 ₪ בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגובה הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 1.10.2011.