תביעת פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה נגד שותפים במשרד רואי חשבון

התביעה דנא היא תביעה כספית, על סך כולל של 27,091 ₪, בין היתר, בגין החזר נכויים (נכויי ביטוח רפואי, דמי פקדון, נכויי פנסיה וקרן הישתלמות), פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ולקרן הישתלמות, פצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ודמי חגים.

כשם שהתובע לא מצא לנכון לידרוש "הרמת מסך" כלפי רואה החשבון והנאמן שהיו שותפים להברחת הכספים (כביכול) כך בהתאמה גם אין כל מקום לטענה בדבר הטלת אחריות על הנתבע 5.

הנתבע מס' 5 הביא לנפילת הנתבעת 1 על ידי הברחת נכסים בשווי מיליוני שקלים לחשבונותיו הפרטיים בעודו נוהג בנכסי החברה כאילו מדובר בחשבון הבנק האישי שלו : הנתבעת 1, בראשות הנתבע 5, פעלה לנכות משכרם של כלל עובדיה, נכויי פנסיה ופקדון אשר הועברו לטענתם לחשבון נאמנות אשר נוהל אצל משרד רו"ח שטראוס לזר וע"י עו"ד אורן יצחקי.

כאמור שם (בסעיף 43 לפסק הדין): "נוכח המורכבות של הגשת תביעה על פי סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות, שניתן להגישה בעילות המוגדרות בהוראות סעיפים אלה ובהליך הקבוע בתקנות, ופסיקתו של בית דין זה בעיניין הרמת מסך, אפשר שהאיזון הראוי בין האנטרס של העובד למצות את ההליכים בעילה של הרמת מסך ההיתאגדות לבין האינטרסים של כלל הנושים והעובדים הוא מתן הודעה למפרק החברה על תביעתו של העובד והטענות הכלולות בה, כך שהמפרק יוכל לבחון טענות אלה והשלכותיהן, ולהודיע לבית הדין את עמדתו והחלטתו אם לנקוט הליכים, ובהמשך לכך בית הדין יכול להביא בחשבון את עמדתו והחלטתו של המפרק במסגרת כלל שיקוליו אם להענות לבקשה לעכב את ההליכים כנגד בעל המניות בעילה של הרמת מסך. ככל שהמפרק יודיע שאין בכוונתו לנקוט בהליך של בדיקת הטענות או בהליך לפי סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות, על פני הדברים נראה שיש לאפשר לעובד להמשיך לנהל את תביעתו בעילה של הרמת מסך, אלא אם מתקיימות נסיבות השוללות את זכותו, כגון – הסדר נושים הפוטר גם את בעלי המניות [ראו לעניין זה רע"א 8302/07 ע"א 3732/08 אשכנזי נ' ג'ורג'י [פורסם במאגרים האלקטרוניים] (15.12.2009)] "(ההדגשה הוספה) במקרה דנא, עולה כי טענות התובע העומדות בבסיס הבקשה שלו להרמת מסך כפולה (כמפורט בסעיף 9ב' לעיל), לקוחות מתוך "דו"ח פעילות שני מטעם המפרקים הזמניים", מיום 9.5.2018, בתיק פר"ק 18001-04-18 (שצורף כנספח ב' לתגובת התובע בבקשה דנא) (להלן: "הדו"ח").

...

לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבע מס' 5 ולחלופין לעיכוב ההליכים כנגדו, וכן עיינתי בתגובת התובע ובתשובה לה, הגעתי לכלל החלטה כדלקמן: רקע לבקשה ביום 14.5.2018 הוגש בתיק דנא כתב תביעה מתוקן (להלן: "כתב התביעה").

משכך, עלינו להידרש לסוגיה הבאה: האם יש לעכב את ההליכים כנגד הנתבע 5 מפאת הליכי הפירוק אליהם נקלעה הנתבעת 1 ? בהתאם לפסק הדין בע"ע (ארצי) 9912-04-14 אולגה פטרמן נ' רימדן בע"מ (פורסם במאגרים האלקטרוניים) (29.9.2016) (להלן: "פסק הדין בעניין פטרמן"), נקבע כי לא בכל מקרה שבו ניתן צו פירוק כנגד החברה התוצאה היא עיכוב ההליכים או מחיקת התביעה כנגד בעלי המניות בעילת הרמת מסך.

סוף דבר - הבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבע 5 - נדחית.

התובע הגיש תביעה כנגד שיא אחזקות, שותפות שנטען כי אינה פעילה (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 13.11.19), וכנגד מר תומר שרעבי (להלן – הנתבע), אחד השותפים בשותפות, בטענה שהועסק כעובד ניקיון אצל הנתבעים במשך כארבע וחצי שנים ולא קיבל תשלום על מלוא זכויותיו.

במסגרת תביעתו ביקש לקבל תשלום עבור הפרישי שכר, הפרשות לפנסיה ולקרן הישתלמות, פצויי פיטורים, דמי נסיעות, שעות נוספות, פדיון חופשה, דמי הבראה, תוספת ותק, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר כדין ואי מסירת הודעה על תנאי העבודה, כן פיצוי בגין עגמת נפש והתנכלות, החזר בגין טיפולים רפואיים ופיצויים על פיטורים שלא כדין.

הנתבע טען כי הנתבעת 1 הייתה שותפות שהתפרקה, ועל כן מסמכים שאינם ממוחשבים או שאינם מצויים בידי משרד רואה החשבון של השותפות לא ניתנים לאיתור.

...

על כן, טענתו של התובע בדבר החלת צו ההרחבה בענף הניקיון דינה להידחות.

מכאן שיש לדחות את בקשת התובע.

סוף דבר הבקשה נדחית.

תביעתה של גב' זהבית מקונן (להלן: "התובעת" או "הנתבעת שכנגד"), אשר עבדה בתקופה הרלוואנטית כעורכת דין שכירה אצל הנתבעת, להשלמת פצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, הפרישי שכר בגין דמי מחלה (לרבות הפרשות לפנסיה והשתלמות), הפרישי שכר בגין נכויי שכר –בשל שעות חוסר, הפרישי שכר בגין נכויי שכר –בגין מפרעות, הפרישי שכר בגין עבודה ביום המנוחה השבועית, פדיון דמי הבראה והפרשי שכר בגין נכויי שכר – באיצטלה של חופשה שנתית ביתר.

בדיוני ההוכחות שהתקיימו לפנינו העידו מטעם התובעת – התובעת עצמה, מר אלכס צוקרמן – בן זוגה של התובעת, גב' דולב לנקרי יוספי – עובדת שיעבדה בעבר אצל הנתבעת, ואחות התובעת – גב' מקונן אברהם חן. מטעם הנתבעת העידו לפנינו עו"ד יניב אידל – הבעלים והמנהל של הנתבעת, גב' איילת אידל – רעייתו של עו"ד יניב אידל, אשר ביצעה בתקופה הרלוואנטית תפקידים שונים במשרד הנתבעת (הנהלת חשבונות ומשאבי אנוש), רו"ח איל בלצר – רואה חשבון שמטפל בנושא שכר העובדים של הנתבעת, עו"ד מיקי חי – עובד כעורך דין שכיר במשרד הנתבעת, עו"ד סופר אלכסנדרה – עבדה בתקופה הרלוואנטית כעורכת דין שכירה במשרד הנתבעת, גב' מורן אברהם – עובדת הנתבעת, מר זראד גבי – נותן שירותים למשרד הנתבעת וגב' דנה מזוז – פקידת גביה במשרד הנתבעת.

19.4 בכל מקרה שבו יפוטר העובד מהשותפות, ושהפיטורים לא נבעו בגין אחד מהמקרים המפורטים בסעיף 7.3 לעיל, מתחייב העובד שלא לעבוד ו/או ליתן כל שירותים באיזה ממשרדי עורכי הדין העוסקים בייצוג תאגידים בנקאיים כלשהם, גם אם אין זה תחום עסוקם העקרי אשר מצויים באיזור הדרום בכלל ובבאר שבע בפרט – וזאת לתקופה של 12 חודשים לפחות מיום פיטורי העובד ע"י השותפות.

התביעה שכנגד נעבור עתה לדיון והכרעה בתביעה שכנגד שהגישה הנתבעת כנגד התובעת בגין הפרת התחייבויות חוזיות לשמירת סודיות ומניעת אי-תחרות, גזל סודות מסחריים, פיצוי בגין הוצאת לשון הרע, השבת דמי מחלה והשבת פצויי פיטורים.

...

מאותם הנימוקים גם לא מצאנו להורות על השבת תשלום פיצויי הפיטורים, שכן משעה שדחינו הטענות לעניין אישורי המחלה, אזי גם התביעה להשבת פיצויי פיטורים – נדחית.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעת, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: א. דמי מחלה צבורים בסך 13,864 ₪.

התביעה שכנגד – נדחית.

בחודש מאי 2019, סמוך לאחר שסיים התובע את העסקתו בנתבעת, הוא הגיש תביעה כנגד הנתבעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פדיון חופשה שנתית , גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקתו ופצוי בגין אי מתן תלושי שכר כדין, בסך כולל של 846,214 ₪.

הנטל להוכחת טענה זו מוטל על כתפי התובע הטוען אותה (ע"ע (ארצי) 251-09 רו"ח אלון לויטה - לויטה ליפסקי ושות' משרד רואי חשבון, 15.9.11).

מאפיינים שדרושה התקיימותם על מנת להכנס להגדרה זו. בנוסף, לא נטען וגם לא הוכח שהתובע היה שותף לסודות הנתבעת, או הישתתף בישיבות הנהלה שקיימה, כאשר מהמפורט לעיל עולה גם שלא היה לתובע שיקול דעת עצמאי והרוב נעשה לאחר היתייעצות או אישור מצד ממוניו, הגב' גייסט או מר בן שמחון.

בע"ע (ארצי) 33791-11-10 נובכוב מיכאל - ר-צ פלסט בע"מ, מיום 24.5.12, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי ככל שמעסיק משלם לעובד הטבה מעבר למגיע לו על פי החוק או צו ההרחבה, הטבה זו הופכת לחלק מתנאי עבודתו המוסכמים של העובד, והמעסיק אינו רשאי לבטלה לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו. בעניינינו, נסיבות המקרה מלמדות כי ב'זמן אמת' הסכימה הנתבעת באופן מודע לבצע לתובע ההפקדות לגמל בתקופה בה שרוי היה באי כושר, וכפי שהתייחסה לכך הגב' גייסט בתצהירה – "במשך כל תקופת העדרותו הממושכת של דוד, לפנים משורת הדין, המשיכה ידע קול להפריש את תגמולי הפנסיה והפיצויים שלו..." (סעיף 33 שם).

...

סוף דבר: תביעת התובע מתקבלת בחלקה ונקבע כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסעדים הבאים: גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך של 172,298 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה הרלבנטית (15.10.15).

התביעה שכנגד נדחית.

משהתקבלה תביעת התובע בחלקה ונדחתה התביעה שכנגד, מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

כללי: הנתבעת 1 שותפות רשומה המנהלת משרד רואי חשבון כחלק מפירמה בינלאומית Crowe Global.

בענין זה, הנתבעים לא הכחישו טענת התובע כי ביום 20.12.2018 סוכם כי הנתבעת 1 תעביר סך של 35,000 ₪ לחשבון התובע בקרן הפנסיה והיא לא עשתה כן לא אז ולא לאחר מכן אלא רק ביום 16.2.2022 וגם זאת לאחר שהוגשה נגדה תביעה של קרן הפנסיה (הוא מועד נ/1).

סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים" הנתבע 2 הצהיר כי אילו הנתבעת 1 היתה נענית לדרישותיו של התובע ביחס לתנאי העסקתו – הוא לא היה מתפטר חרף הליקויים בהפקדות של ההפרשות הפנסיוניות (ס' 20 לתצהירו).

...

בנסיבות אלה, התביעה בגין רכיב זה – נדחית.

בנסיבות אלה, התביעה בגין רכיב זה – נדחית.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.