תביעת פיצויי הפקעה בגין הפקעות מקרקעין בראשון לציון

תביעה לקבלת פצויי הפקעה, בגין הפקעות שבוצעו בדרום מערב העיר ראשון לציון, לשם סלילת שני כבישים ראשיים.

פצויי הפקעה בגין שטח ההפקעה העולה על 25% משטח החלקות שלוש מחלוקות עיקריות עלו ביחס להקף התשלומים שעל נת"י לשלם לתובעים: ראשונה, אם התובעים, כולם או חלקם, הוכיחו זכויותיהם במקרקעין.

...

תוצאה התביעה נגד נתבעת 3 – הוועדה המקומית נדחית בהעדר יריבות.

התביעה נגד נתבע 1 – שר התחבורה נדחית, שכן לא נמצא כל פגם בהחלטתו.

בשולי סיכומיה ביקשה נת"י לאפשר השלמת טיעון בעניין ההוצאות, לא ראיתי להיעתר לכך, וההוצאות יקבעו על ידי על פי שיקול דעתי.

תאריכי הישיבות: כ"א באייר התשפ"א (3.5.2021) בשם המערערות: עו"ד אילנה בראף-שניר; עו"ד יונתן הראל בשם המשיב 1: עו"ד יהודית גרנית בשם המשיבים 5-2: עו"ד אברהם ציון; עו"ד גדעון אליאב בשם המשיבים 6: עו"ד בני אנג'ל בשם המשיבים 7: עו"ד עודד ישראלי ][]פסק-דין ]השופט ע' פוגלמן: המערערות הפקיעו קרקעות של המשיבים בהרצליה לאחר שינוי ייעודם של המקרקעין.

בהקשר זה נטען שיש לראות בחוו"ד דנוס, שהוגשה לבקשת המערערות בהליך אחר, משום הודאת בעל דין מצדן באשר לערך הקרקע לאחר ההפקעה: 125 דולר למ"ר. אשר לטענת היתיישנות עילת דמי השמוש, המשיבים 5-2 טוענים שהיא לא נטענה בהזדמנות הראשונה; שהם ביקשו דמי שימוש כבר בכתבי התביעה (ומכל מקום, העילה נובעת מהפרת החובה החקוקה לשלם במועד את הפצוי שאינו שנוי במחלוקת – וגם זאת נטען בכתבי התביעה); ושטענות המערערות בעיניין עולות כדי חוסר הגינות וחוסר תום לב. המשיבים 6 מסכימים שתביעתם היא לדמי שימוש בלבד.

סעיף 13 לחוק הרכישה קובע לאמור: "תשלום פיצויים על פי חוק זה, למעט הסכום המשולם לפי סעיף 9א, מותנה בכך שבעל הזכויות שנרכשו ויתר בכתב על כל תביעה ותשלום הקשורים לרכישת הזכויות". מסעיף זה נלמד כי "מי שנידרש להוראות החוק המתקן כדי לזכות בפיצויים בגין הפקעת קרקע, חייב לספק עצמו בהוראות אלו ושלא להדרש לכל תביעה ממקום אחר" (עניין הורוביץ, בעמ' 43.

...

במצב זה אני סבור שהברירה בידם: להסתפק בתשלומים שקיבלו לפי חוק הרכישה; או להחזיר את תשלומי הריבית וההצמדה לפי חוק הרכישה ולקבל במקומם את אחד הסעדים האחרים שבית המשפט המחוזי פסק להם (השוו לדברי חברתי, השופטת (כתוארה אז) א' חיות, בע"א 7210/00 דנה נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(6) 469, 478 (2003): "משביקשו המערערים לבחור במסלול הראשון, דהיינו בקבלת פיצויי קרן נומינליים לפי סעיף 12 לפקודה בצירוף פיצויי פירות לפי סעיף 13 לפקודה, לא היה מקום לשלול מהם את זכותם זו ולפסוק להם פיצוי במסלול השלישי [פיצויי קרן בצירוף הצמדה וריבית על פי חוק הרכישה – ע' פ'], השונה מזה שבחרו")).

על כן לא מצאנו להביע עמדה לגביו.

סוף דבר אציע אפוא לחבריי לקבל את הערעור בעיקרו, לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולקבוע כך: (א) פיצויי ההפקעה יעמדו על 10 דולר למ"ר לשצ"פ ועל 5 דולר למ"ר לדרך.

בפניי תובענה לפצויי הפקעה בגין הפקעות של מקרקעין מחלקות 35 ו-36 בגוש 3923, המצויות בשטח המוניציפלי של עריית ראשון לציון.

...

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

אני סבור כי בנסיבות העניין למרות שתביעת התובעים נדחתה אין מקום לזכות את העיריה והועדה המקומית בהוצאות ושכ"ט עו"ד. בד"כ בעל דין שזוכה בדין, זכאי להוצאות ושכ"ט עורך דינו.

בנסיבות מיוחדות וייחודיות אלו הגעתי למסקנה שאין מקום לזכותן בתמורה נוספת הקשורה במישרין או בעקיפין לאותה הפקעה ואני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 78889-12-20 דמארי נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז לפני כבוד השופטת רבקה ארד תובע רענן דמארי ע"י ב"כ עוה"ד אלדד שורק וענת רואש נתבעת רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז ע"י ב"כ עוה"ד יעל קלטניק, פרקליטות מחוז מרכז פסק דין

בהקשר זה מפנה התובע לדנ"א 1595/06 עיזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עירית פתח תקוה (21.3.2013) (הילכת ארידור) שעסק בפיצויים בגין הפקעה וקבע כי המועד בו נולדה עילת תביעה לפיצויים בגין הפקעה הוא המועד בו תפסה הרשות חזקה במקרקעין.

...

ביום 28.7.2020 הונפק חוזה חכירה מתוקן לאחר ההשבה כשהוא חתום על ידי רמ"י ביחס למקרקעין בשטח של 1,100 מ"ר. במכתב מיום 2.11.2020 רמ"י דחתה את תביעת התובע לוועדת הפיצויים, מבלי שבחנה את טענותיו לגופן מהטעם שלשיטתה הזכות להגשת תביעת הפיצויים מסורה לעזבון עו"ד דמארי ז"ל: "הזכות להגשת תביעת פיצוי הינה חלק מעיזבון המנוח אילן דמארי ז"ל אשר עמו נחתם הסכם הפשרה כבעל זכויות במועד ההסדר. לאור האמור בקשתך להגשת תביעה לוועדת הפיצויים בשם מרשיך רענן דמארי נדחית". תמצית טענות התובע התובע טוען כי הוא בעל זכות החכירה במקרקעין והוא הזכאי לתבוע את הפיצויים בגין השבת 204 מ"ר מהמקרקעין.

האחת, אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי כיוון שלמנוח עו"ד דמארי ז"ל יורשים נוספים, היה על התובע לצרפם להליך כנתבעים נוספים.

הגם שספק בעיני האם הליך זה הוא המסגרת הדיונית הראויה לדון בטענת התיישנות תביעת הפיצויים, הרי שמשעה שנקבע כי הזכות התגבשה במועד בו הושבו המקרקעין – 2016 – דין טענת ההתיישנות להידחות.

סוף דבר, ניתן בזה סעד הצהרתי לפיו התובע, שהוא בעל זכות החכירה במקרקעין, זכאי לתבוע פיצויי השבה מהנתבעת.

במסגרת בר"מ 5898/16 ברג ואח' נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה ראשון לציון (10.3.2020) (להלן: "עניין ברג") היתייחס בית המשפט העליון בהרחבה לחריג הרצף התיכנוני שנקבע בעיניין הר. כב' השופט פוגלמן (בדעת רוב שאליה הצטרף כב' השופט מזוז, אל מול דעתו החולקת של כב' השופט אלרון), חזר וחידד בפסק דינו את המאפיינים להכרה ברצף תיכנוני לגבי שתי תכניות, בעקבות ההלכה שנקבעה בעיניין הר: "...שלושה מאפיינים שבהתקיימם תגדל הנטייה להשקיף על שתי תכניות נפרדות מבחינה פורמלית ככאלו המקיימות ביניהן "רצף תיכנוני". ראשית, נידרש כי הזיקה בין שתי התכניות תהיה "הדוקה ומשמעותית": עליהן לחול על אותם מקרקעין, ונידרש קשר "עינייני ומשמעותי" ביניהן.

ראו בעיניין זה את דברי כב' השופט פוגלמן בעיניין ברג, שם בפיסקה 42: "על רקע ההנחה שהתכנית המקפיאה פגעה במקרקעין; כי שיעור הפגיעה שגרמה זו הוא במידה רבה פועל יוצא של מועד אישורה המאוחר של התכנית המשחררת; ונוכח החשש כי בעלי הזכויות יוותרו ללא כל פיצוי בגין פגיעה זו, עמד בית המשפט על שני טעמים מצטברים ושלובים המצדיקים לראות בשתי התכניות כתכנית אחת בנסיבות העניין...". מכאן, שהשימוש בדוקטרינה זו לא נועד על פניו לשמש טענת הגנה למי שנטען לגביו כי הוא חב בפצוי, בשל טענתו הבסיסית כי התכנית המאוחרת טומנת בחובה פצויי הפקעה אשר מייתרים תביעה לפצויי הפקעה בגין התכנית הראשונה בזמן.

...

במסגרת החלטתי מיום 12.1.2021 בה לא נפסקו הוצאות, התקבלו למעשה טענות הכפר הירוק ונותר להכריע בשאלת הפיצוי תוך מינוי של שמאי מומחה מטעם בית המשפט.

כן ראיתי לקחת בחשבון לעניין ההוצאות את החלטתי מיום 10.9.2017, שם הכרעתי ודחיתי את בקשת העירייה לסילוק על הסף, תוך שקבעתי כי הוצאות הדיון באותה בקשה ייפסקו לפי התוצאות בהליך העיקרי.

כן אני מורה כי העירייה תשלם לכפר הירוק סכום השווה לגובה אגרת בית המשפט ששולמה על ידו וכן תשלם לכפר הירוק סכום השווה לחלק ששילם הכפר הירוק עבור שכ"ט מומחה בית המשפט, בגין עריכת חוות דעתו.