מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פיצוי על קניית רהיטים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

. השאלה, אם חלקים מסויימים של הבית המשותף שייכים לרכוש המשותף אם לאו, איננה שאלה של ניהול הבית המשותף, שעל הנציגות לענות בה. זה עניינם של בעלי הדירות בבית המשותף, שזכויותיהם ברכוש המשותף נקבעו בחוזי המכר עם בונה הבניין, והדיירים הם אלה הצריכים לתבוע את מימוש הזכויות שנרכשו על ידיהם.
לטענת עודד, הוא שיפץ את היחידות בטרם החל להשכירן, רכש ריהוט ומוצרי חשמל על מנת להשביח את הנכסים.
לכן תבע פרימו מעודד השבה של 6 חודשי שכירות ופצוי על עוגמת נפש ואובדן זמן.
...
נראה איפה שאין כל קשר בין עזיבת זברסקי את היחידה לפני תום החוזה עמו, לנתבעים, ואני דוחה את טענות עודד בעניין זה. עודד הציג, כאמור, המחאה על סך 4,800 ₪ לה צורפה קבלה על סך 4,800 ₪, בה נכתב: "שיפוץ דירת מגורים בחוות הברון בזיכרון יעקב, תיקוני ריקבון, טיח, החלפת קירות גבס, צביעה, תיקוני נזילות קיר חיצוני + גג" (נספח 13 לתצהיר עודד).
לאור כל זאת, אני דוחה את תביעת עודד בגין יחידה 1404.
סיכום סיכומו של דבר, שאני מורה על דחיית כל התביעות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת התובע רכש בחנות של הנתבעים רהיטים שכללו 2 ארונות הזזה על סך של 2,500 ₪ כל אחד, סה"כ 5,000 ₪, וסלון פינתי ניפתח עם שולחנות מתפרקים בצדדים בסך של 7,000 ₪.
כאמור, תביעת התובע הנה על סך של 21,000 ₪ כאשר בכתב התביעה מציין התובע כי הוא תובע פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך של 20,000 ₪.
מצאתי כי בענין השולחנות הנתבעת לא עמדה בנטל של הבהרה מפורשת לתובע כי השולחן מגיע כשהוא מחובר לספה ולא ניתן לפרק אותו והיה עליה לעשות זאת במיוחד לאחר שסלון המקורי הוחזר לה והובהרה לה התקלה בענין זה. פרט לכך מצאתי כי הנתבעת עמדה בכל התנאים, דהיינו סיפקה את הרהיטים בפעם השנייה בזמן וגם פיצתה את התובע ב-500 ₪ והזמינה לו גם במיוחד שולחן נוסף.
...
אשר לשולחנות המתפרקים – אני סבורה כי בעניין זה יש ממש בטענתו של התובע, שכן התובע הבהיר לביהמ"ש כי כשקיבל את הסלון בפעם הראשונה התברר לו שלא רק שיש פגמים בספות אלא גם יש בעיה עם השולחנות שאינם מתפרקים ואינם מתאימים לגודל חדרו של התובע.
דבר שכנראה לא הובהר על ידה לתובע ועל כן בנקודה זו אני סבורה שהתובע אכן הוכיח את טענתו והוא זכאי לפיצוי בגין אי קבלת השולחנות שניתן לפרקם.
זאת ועוד בסופו של דבר, גם ניתן לו שולחן מתפרק אחד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בנידון דנן, אין מדובר במום נסתר, ההיפך הוא הנכון, מדובר במום שניתן היה לראותו בקלות באמצעות הזזת ריהוט בלבד ולפיכך התובע לא זכאי לפצוי כלשהוא.
משנופלת התביעה לפצוי מוסכם, מהסיבות המנויות לעיל, נופלת גם התביעה לפצוי על הנזקים בפועל.
לאמור יש להוסיף שגם עו"ד ברכיה אמר לתובע שהוא רשאי לבדוק את הדירה באמצעות מומחה, במיוחד לאור החשד שהעלה באשר למכירה של הדירה על ידי הנתבעים בסמוך למועד קנייתה על ידם, אך התובע בחר שלא לעשות כן. בקביעת הפצוי יש להביא בחשבון גם את העובדה כי חלק גדול מהתיקונים בוצעו על ידי החברה שבנתה את המבנה שכן הדירה נמכרה עוד בתקופת האחריות שלה בענין הרטיבות.
...
לאחר שבחנתי את טענת הצדדים מסקנתי היא כי מגיע לתובע פיצוי ואולם יש להפחית את הפיצוי המוסכם ואלה נימוקיי: הפרה יסודית של הסכם יכולה להיות בין היתר כל אחת מאלה: תניה שנקבעה בהסכם שהפרתה תהווה הפרה יסודית של ההסכם.
עובדה היא שבסופו של דבר התובע גילה את בעיית הרטיבות בדרך של הזזת הריהוט בלבד.
בהתחשב בכל האמור אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצויי בסך 65,000 ₪ (מחצית הפיצוי המוסכם).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

רקע כללי: לפניי תביעה לפצוי התובע בסך של 48,000 ₪, המהוים החזר עלות רכישת רהיטים אצל הנתבעת בסך של 28,000 ₪, בנוסף על 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש.
...
לאחר שמצאתי כי מדובר ב"הזמנה מיוחדת" כהגדרת תקנות הגנת הצרכן, החוסה תחת תקנה 6א(2), הרי שניתן לומר כבר עתה כי תביעתו של התובע לקבל החזר כספי מלא בגין מערכת הסלון שסופקה לביתו, דינה להידחות, תוך דחיית טענה נוספת של התובע לעניין איכות המוצר שסופק לו, בהתחשב בחוות הדעת שהוגשה ע"י הנתבעת ולא נסתרה על ידו.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, דוחה אני את התביעה בכל הנוגע לריהוט הסלון ומקבלת אני את התביעה בכל הנוגע למיטה.
בהתאם, מורה כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ₪ החזר בגין המיטה, בצירוף ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, כל היתנהלות הנתבעת, מתחילת העסקה ועד להגשת התביעה, גרמה לטרדה ועגמת נפש מרובה לנציגי התובעת שלא יכלו להפיק תועלת או הנאה מהרהיטים שרכשו.
נכון, אמנם, שהפסיקה הכירה בכך שבמקרים חריגים, ניתן לפסוק לתאגיד פיצוי גם בגין עגמת נפש (ת"א 25544-02-10 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' קשת טעמים בע"מ): "שהרי הגשת תביעה בגין עגמת נפש של החברה, אינה נשללת באופן מוחלט כלשון המלומדים ג. שלו וי. אדר, שם, המותירים במקרים חריגים פיצוי לתאגיד, וכלשונם: "פיצויים לפי סעיף 13 לא ייפסקו, בדרך כלל, לתאגיד"..
...
התובעת מתארת בתביעתה את כל ההתנהלות מול הנתבעת, עד שבסופו של דבר, ולאחר שמנהלה פנה אל המעוצה לצרכנות, הושגה הסכמה בין הצדדים ונחתם הסכם פשרה ביום 22/7/18.
לכן, אני דוחה את טענות הנתבעת, כאילו ההסכם הותנה בכך שלא יהיו בספות ליקויים נוספים מלבד הרעש הנטען והרגל השבורה.
ראיה כזו, להפסד שנגרם לחברה בגין ימי עבודה, לא הוצגה לי, ולכן אני דוחה את התביעה גם בראש נזק זה. מכתב התראה – פיצוי בעניין זה יינתן במסגרת פסיקת שכ"ט עו"ד בתביעה ואין מקום לראש נזק נפרד.
התוצאה היא, שאני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22/7/18 ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו