תביעת פיצוי מחברת ביטוח בגין נזקי צנרת בדירה

דיון והכרעה אחריות הנתבע - הנזקים בבית התובע ומקורם לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות חוות דעת המומחים השונים, והעדויות, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוואנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן: בעיניינו מדובר בשתי דירות בבניין הממוקמות אחת מעל השניה באופן שבו נזק לצנרת הדירה העליונה עלול להסב נזק לדירה התחתונה.

בתא (י-ם) 7773/02 סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ נ' סורוקה יורם (להלן: " עניין סהר ציון") דן כבוד השופט מינץ באחריות בעל הדירה העליונה לניזקי צנרת לדירה התחתונה.

עמדה על הדברים כב' השופטת פרוקצ'ה בע"א 9085/00 שטרית נ' שרבט חברה לבנין בע"מ, נז(5) 462 (2003): "כלל הוא בתורת הפצוי כי יש להעמיד ניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא אירעה ההפרה והנזק שנצמח בעקבותיה. מקובל עוד לפסוק פיצוי מתוך הנחה רעיונית כי הכסף ייועד למטרה שלשמה הוא ניתן אך אין מחייבים בדרך כלל הוכחה נחרצת לאופן השמוש העתידי בו, ותשלומו אינו מותנה בהתחייבות הנפגע להשתמש בו למטרה מוגדרת" בתאמ (ראשל"צ) 1956/08 דני כהן נ' חברה להובלת דלק בע"מ בו עלתה סוגיה זהה קבע בית המשפט כי יש לדחות את טענת חברת הביטוח לפצוי בעין ולא בהתאם לחוות דעת שמאית וקבע כי "אם התובע בחר לתקן את רכבו באופן "חסכוני", תוך שהוא מוותר על רכיבי תיקון מסוימים ונעזר במכרים או חברים, אין הנתבעים רשאים להיבנות מכך.

הפצוי בגין נזק לא ממוני, עגמת נפש, נאמד לפי טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, היתנהגות הצדדים לפני ובמהלך ההליך המשפטי, עלות התיקונים לרבות הצורך בפנוי מהדירה לצורך ביצועם )ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ,( 28.02.05 ) ).

...

אי לכך מסקנתי היא שיש להעדיף את גרסת התובעת מגרסת צדדי ג'.

גם דין טענה זו להידחות.

סוף דבר על הנתבעים לשלם לתובת עבור נזקיה סכום של 50,300 ₪.

לטענת התובעת, היא פנתה לחברת הביטוח אשר ביטחה את דירתה ובעל מיקצוע מטעמה אשר ביקר בדירה וביצע בדיקות שונות, הודיע כי מקור הנזקים בדירה.

התובעת הפעילה את חברת הביטוח לצורך תיקון הליקויים וכן נשאה בתשלומים שונים לבעלי מיקצוע כדי לתקן את הנזילות.

בנוסף טענה הנתבעת כי התובעת ידעה על קיומו של ביטוח לניזקי צנרת שעשתה הנתבעת לדירה אך סירבה להמשיך את הביטוח ובכך מנעה מהנתבעת אפשרות לתקן את הנזקים באופן העומד בנגוד לחובתה של התובעת להקטין את הנזק.

כמו כן, בעלות הזכויות בדירה המצויה מתחת לדירת התובעת, הגב' זהבה אדרי מלח והגב' ג'קלין דהן (להלן: מלח ודהן) הגישו תביעה כספית כנגד התובעת והנתבעת לפצוי בגין הנזקים אשר נגרמו לדירתן כתוצאה מהנזילות מהדירה (תא 48873-02-20).

לא עלה בידי הנתבעת לסתור חזקה זו. טענת הנתבעת כי מסרה לתובעת שהדירה מבוטחת בביטוח מתאים המכסה ניזקי מים והתובעת, שהיא סוכנת ביטוח במקצועה, אמרה לה שאין צורך בביטוח ושהיא יכולה לבטל את הביטוח ובכך גרמה לה התובעת לנזק, אינה יכולה לסייע לנתבעת שכן ברי כי לאחר שמכרה את הדירה הנתבעת יכולה לבטל את פוליסת ביטוח הדירה שרכשה ועדיין אין בכך כדי למנוע ממנה להפעיל את פוליסת הביטוח בגין התקופה הרלוואנטית, וזאת לא נעשה.

...

מעבר לכך שהטענה לא נטענה בכתב ההגנה, כמתחייב, ודי בכך כדי לדחותה, הרי שדין הטענה להידחות גם לגופה.

רק אציין בקצרה כי טענות הנתבעת לראשונה בישיבת ההוכחות כי יש לפסול ראיות שונות שהתובעת צרפה לתצהיר עדותה הראשית, הנוגעות בעיקר לפיצויים בגין הנזק הישיר, דינה להידחות.

לצד זאת חשוב לומר כי טענות הנתבעת ביחס לקנוניה בין התובעת לעו"ד דוידוביץ נטענו ללא בדל ראיה ועומדות בניגוד לראיות שהוצגו בתיק ודינן להידחות.

זוהי תביעה לפצוי כספי בגין ניזקי רטיבות בדירת התובעת שמקורם מדירת הנתבעת.

בחוות הדעת, נכתב בצורה מפורשת בעמוד 2, פרק ח' תחת הכותרת "גורם הנזק" כי ניזקי המים בדירת התובעת מקורם בדירת הנתבעת, ובזו הלשון: "הופנינו לבדוק את הדירה לאחר שמקורות הנזקים כבר תוקנו. עפ"י דו"ח השתלשלות קריאה, מאת שרברב שבהסדר. הנזק לצד שלישי הנ"ל נגרם עקב דליפת מים מצנרת הדירה המבוטחת, והנזק הישיר לצד שלישי תוקן בידי שרברב שבהסדר". לכתב התביעה צורפו תיכתובות בין התובעת לנתבעת.

לא בכדי חברת הביטוח- הנתבעת 2 שלחה נציג מטעמה אשר איתר את הנזילה ונעתרה לתיקון הנזקים בדירת התובעת.

...

לפיכך, התביעה מתקבלת ברובה.

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת ברובה.

הנתבעות תשלמנה לתובעת (ביחד ולחוד) סך של 27,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישו הנתבעים תביעה שכנגד בה עתרו לתשלום פיצויים בסך של 100,203 ₪, בגין נזקים בלתי ממוניים וליקויים נטענים, שנגרמו לדירתם, לטענתם, כתוצאה מדליפת מים ורטיבות, שמקורם בדירת התובעת (להלן: "התביעה שכנגד"), (ההדגשות בציטטות שלהלן הן של הח"מ, אלא אם צוין אחרת) התביעה העיקרית וטענות הצדדים על-פי כתב התביעה במהלך שנת 2016 החלו הנתבעים בעבודות שפוץ נרחבות בדירתם, שבעקבותיהן נגרמו נזקים לדירת התובעת.

למומחה הופנו שאלות הבהרה ע"י התובעת והנתבעים, ותשובותיו הוגשו ביום 25/10/2022 בצרוף חוות דעתו המקורית ובהעלאת תשובה כללית לשאלות ההבהרה בעמוד 15 לחוות דעתו, וכך השיב: "יש קטמים של רטיבות בתיקרת דירה 2/4 (דירת הנתבעים – ס"י) כתוצאה מכלכול של מי גשמים כתוצאה מחוסר של נקזים קופולים במרפסת ויש להשלים נקזים קפולים במרפסת כי הפרגולה לא הותקנה על כול המרפסת יש חלק מהמרפסת לא מכונה מהפרגולה והמי גשמים גם יכולים לכלכל מהצד של הפרגולה וגם מי שטיפה במרפסת יכול לכלכל את מתחת לריצוף ולגרום נזק לדירה מספר 2/4 ויש קטמים אומנם יבשים בתיקרה שמתחת לחדר שירותים ומקלחת בדירה 2/4 וסבירות שהיה נזילות מים במערכת המים בדירה מספר 4/4 וכתוצאה מהחלפת המערכת הקטמים התיבשו שבוצע סריקה תרמית בקיר של המטבח בדירה מספר 4/4 ולא נמצא שיש נזילות בצנרת שעובר לדירה מספר 2/4 וכול הקטם איפה שעוברת הצנרת יבש לחלוטין

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ונוכח חוות דעת המומחה פדול והמומחה סאמר, ובשים לב כי ראיתי לקבל חוות דעת מטעם חברת הביטוח לעניין הנזקים לדירת התובעת, הנני פוסק לתובעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לדירתה, מכוח הודאת הנתבעים בחוב זה, בסך של 8,940 ₪ (כולל מע"מ) (לאחר שיערוך ההצמדה והריבית ממועד מתן חוות הדעת של השמאי מיום 24/08/2021).

...

משכך, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, שכ"ט עו"ד בסכום של -.

סוף דבר הסכום שנפסק בתביעה העיקרית: -.

43,169 ₪ בקיזוז הסכומים שלעיל, אני מחייב את התובעת (הנתבעת שכנגד) לשלם לנתבעים (התובעים שכנגד) סך של -.

בכתב התביעה טען התובע כי בתקופה שמיום 21.04.2020 ועד ליום 17.06.2020 ארעה נזילת מים מדירתו של הנתבע לעבר דירתו (להלן: "הארוע הראשון") וכי כל בעלי המיקצוע שהגיעו לבדוק את העניין, הן מטעמו של התובע והן מטעמו של הנתבע קבעו כי מדור הנזילה הנה בצנרת המים החמים בדירתו של הנתבע.

הסכומים שנתבעו הם בקשר עם עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ועם הנזקים העקיפים שנגרמו לו שכן הנזקים עצמם תוקנו ע"י חברת הביטוח של התובע וזאת כפי שפורט בס' 23 לכתב התביעה.

לא זו בלבד שהתובע לא הוכיח כי בארוע השני אכן הייתה נזילה מדירתו של הנתבע אלא גם שלא עלה בידו להוכיח, ואין מחלוקת כי מדובר בעיניין קשה להוכחה, כי הנזקים, והתביעה היא הרי תביעה לפצוי בגין הנזקים העקיפים, נוצרו בעקבות הנזילה הנטענת מדירתו של הנתבע.

...

סיכומו של דבר, לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבע נושא באחריות לאירוע הראשון.

סיכומו של דבר, לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבע נושא באחריות לאירוע הראשון.

המסקנה מן האמור הינה כי יש לדחות התביעה וכך אני מורה.