עקרי פסק הבוררות
פסק הבוררות מכריע בתביעות הדדיות שהוגשו על ידי הצדדים, כדלקמן:
א - תביעת המשיבה - יסודות, לפצוי מוסכם בגין איחור במסירת הבניין, בגין איחור במסירת הרכוש המשותף ובגין הפרות הנוגעות לאי עמידה בלוחות הזמנים ובצוע עבודות בהתאם להסכם, בסכום של למעלה מ-73 מיליון ₪.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, ראיתי לקבל את טענתה החלופית של המבקשת בדבר תיקון טעות בחישוב שנפלה בפסק הבוררות, כדלקמן:
בסעיף 191 לפסק הבוררות נקבע:
" בין מועד המסירה הנדחה (30.6.2011), עד מועד קבלת אישור האיכלוס לבניין (9.5.2012), עברו 314 ימים קלנדריים.... לפיכך, סכום הפצוי המוסכם שעל בסט לשלם ליסודות בגין האיחור במסירת הדירות בפרויקט ממועד המסירה הנדחה ועד לקבלת אישור האיכלוס הוא 4,521,600 דולר ארה"ב שהם 17,249,904 ₪ לפי שער דולר במועד המסירה הנדחה" (ההדגשה שלי).
...
לאחר ששבתי ובחנתי את נימוקי הבקשה והתגובה ואת טיעוני ב"כ הצדדים בעל-פה, סבורה אני כי אין בטענות המבקשת כדי להקים עילה לביטול פסק הבוררות, כך שדין הבקשה לביטול פסק הבוררות להידחות.
מקובלת עלי טענת המשיבה, כמו גם קביעת הבורר בפסק הבוררות, כי עצם העובדה שהבורר אינו כפוף לפסיקה על פי הדין המהותי, מרחיבה את ארגז הכלים העומד לרשות הבורר לצורך הכרעה בסכסוך ואין בה כדי לצמצם את שיקול דעתו של הבורר או לאסור עליו ליישם את הוראות הדין המהותי או את הוראות ההסכם שבין הצדדים, מקום בו הוא סבור שכך ראוי וצודק לפסוק.
אשר על כן, אני מאשרת את פסק הבוררות תוך כדי תיקונו כך שבסעיף 191 ירשם סך של 15,441,264 ₪ (במקום 17,249,904 ₪ ), ובסעיף 212 ירשם סך של 226,414 ₪ (במקום 252,934 ₪ ).
