תביעת פיצוי בגין נזקי פריצה בפוליסת ביטוח רכוש

עם זאת, יש להבחין בין פיצוי בגין נזק תוצאתי הכלול במסגרת פוליסת הביטוח לבין נזק תוצאתי שניגרם למבוטח בשל הפרת חוזה על ידי חברת הביטוח, כדלקמן: "נזק תוצאתי (או נזק עקיף) פרושו נזק אשר לא נגרם במישרין לנכס המבוטח במסגרת מקרה הביטוח, אלא נגזר מאותו נזק ישיר (פרשת מוריאנו, בעמ' 83). יש להבחין בין פיצוי בגין נזק תוצאתי הכלול במסגרת הפוליסה, לבין פיצוי בגין נזק תוצאתי שניגרם למבוטח בשל הפרת חוזה על-ידי חברת הביטוח, למשל מאחר ולא שילמה למבוטח את התגמולים 30 ימים מיום שהיו בידיה המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו (כפי שקובע סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח). בעוד ובמקרה הראשון הכלל הוא כי נזק תוצאתי אינו מכוסה על-ידי פוליסת ביטוח רכוש, אלא אם כן קובעת הפוליסה אחרת (פרשת מוריאנו, בעמ' 84), במקרה השני נגזרת החובה לפצות מדיני החוזים הכלליים, לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות) (לעניין הבחנה זו ראו: ולר, בעמ' 609). בעניינינו טענה המבוטחת לפיצויים על-פי סעיף 10 לחוק התרופות בשל המנעות חברת הביטוח מלשלם את התגמולים במועד. הכלל הוא כי על התובע פיצוי לפי סעיף 10 לחוק התרופות להוכיח הן את ניזקו והן את שיעור הפיצויים לו הוא זכאי בגין הנזק שניגרם לו מההפרה (דעת הרוב בע"א 355/80 אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה (2) 800, 807-806 (1981); ע"א 153/04 רובינוביץ נ' רוזנבוים, [פורסם בנבו]). התרת פסיקה על דרך של אומדן, תיעשה רק מקום בו, לאור אופיו וטבעו של הנזק, קיים קושי אובייקטיבי להוכיח את גובהו ואת שיעור הפיצויים (פרשת אניסימוב, בעמ' 809; ע"א 7905/98 Aerocon C.C.  נ' הוק תעופה בע"מ, פ"ד נה(4) 387, 398 (2001)).

המשכו של סעיף 5א לרשימת הסייגים קובע כי "אין האמור בסעיף זה בא להוציא מכלל כסוי אחריות הנובעת מנזק פיזי לגוף או לרכוש צד ג' שניגרם על ידי המוצרים. מאחר שפריצת מי התהום לבור החפירה הסבו לאמות השקעות נזק פיזי, הרי שהסיפא לסעיף 5א שוללת את תחולת הסייג. מכאן שהסייג בעיניין אי ההתאמה ליעוד התפעולי אינו פוטר את כלל מהכיסוי בטוחי לפוליסה זו.

לטענתה, בזמנים הרלבאנטיים לתביעה, כלל ביטחה את צמנטכל בפוליסת "עבודות קבלניות". מאחר שהפרויקט היה מבוטח בביטוח כפל בפני אותו סיכון, חלה הוראת סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, לפיה יחס ההישתתפות בין הפניקס לכלל בגין ניזקי התובעת הוא "חצי-חצי". מנגד, לטענת כלל, פוליסת עבודות קבלניות איננה מכסה את הפרויקט דנן ולכן יש לדחות את ההודעה לצד השלישי שנקטה הפניקס כלפיה.

...

לפיכך אני דוחה את טענת ההתיישנות מצידה של כלל.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי בהודעה לצד שלישי אני מחייב את כלל בהוצאות משפט בגובה אגרת בית המשפט בה נשאה הפניקס בגין ההודעה לצד שלישי וכן מחייבה בשכר טרחת בא כוחה הפניקס בסך 55,000 ₪, לתשלום בתוך 45 ימים מהיום.

סוף דבר – התביעה בתיק העיקרי מתקבלת בחלקה המכריע, כמפורט בסעיף 116 לעיל.

שנתיים קודם לכן, בשנת 2016, הגישו השכנה, הגב' סעדה, וחברת הביטוח שביטחה את מבנה דירתה, תביעה בסדר דין מהיר בגין הנזקים שנגרמו בדירת השכנה, נגד התובע, מר יצחק טלגאוקר, ונגד הראל חברה לביטוח בע"מ, כמבטחת של מר טלגאוקר בפוליסה לביטוח צד ג' (להלן: "תביעת השבוב").

תביעת השבוב (תא"מ 30440-08-16), היא תביעת איי.די.איי להחזר תשלום סכום של 26,000 ₪ ששילמה איי.די.איי לגב' סעדה בגין ניזקי רכוש שנגרמו בדירתה, שמעל לדירת התובעים, כתוצאה מהתפשטות השריפה מדירת התובעים, וגרמה נזקים למבנה שהיה מבוטח על ידה, בהתאם לחוות דעת שמאי מטעמה, מר אופיר עובד, ושכ"ט השמאי.

בע"א 475/81, זיקרי יעקב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ (1) 389, [פורסם בנבו] (26.2.86), (שם נידון מקרה ביטוח של פריצה לבית עסק), קבע כב' השופט (כתוארו אז) ברק כי מידת ההוכחה המוטלת על הצד שעליו עול ההוכחה היא על פי "נטיית מאזן ההסתברות, וכי במסגרתה של מידת הוכחה זו, ועל פי מבחנים של שכל ישר, כמות הראיות שיש בהם כדי לשכנע את השופט בנטייתה של היסתברות, קשורה במהותו ובחומרתו של הנושא... לא הרי הוכחת עובדות המהוות מרכיב חיוני של התביעה, כהרי הוכחת עובדות המהוות מרכיב של ההגנה" (עמ' 606 בפסה"ד).

כפועל יוצא מכך, על הנתבע 1 בתביעת השבוב (הוא התובע) לשאת במלוא הפצוי שנתבע במסגרת תביעת השבוב, בגין הנזק שניגרם לשכנה הגב' סעדה ותשלומי הביטוח שלה עקב כך (נזק שלא היה שנוי במחלוקת).

...

תביעת השיבוב מתקבלת נגד הנתבע 1 (טלגאוקר יצחק) ונדחית נגד הנתבעת 2 (הראל חברה לביטוח בע"מ).

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, ישלמו התובעים את הסכומים כדלקמן: בתביעה העיקרית- ישאו התובעים בהוצאות הנתבעת הראל, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 50,000 ₪.

בתביעת השיבוב- ישלם הנתבע 1 לתובעות סכום של 26,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ בסכום של 5,000 ₪, החזר אגרת משפט כפי ששולמה, וכן שכר התובעת 1 בגין עדותה, בסכום של 600 ₪ כפי שנפסק בפרוטוקול מיום 8.9.19.

עניינה של התובענה, הוא פיצוי בגין ניזקי רכוש שנגרמו למשפחות חביב ובראשי (להלן: "חביב" "בראשי" ו-"המבוטחים"), בשל הצפה שנגרמה בתאריכים 23.1.15 ו-26.1.2015 בבתיהם שברח' פרץ ברנשטיין 54 ו-56 בירושלים, בעקבות סתימה בקוו הביוב.

התובעת טוענת כי מששילמה תגמולי ביטוח לפי תנאי הפוליסה למבוטחים, קמה לה זכות לתביעת שבוב לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 כלפי הנתבעת הנושאת באחריות לניזקי המבוטחים.

התובעת מוסיפה, כי נטל ההוכחה עובר לנתבעת להוכיח כי לא התרשלה, מאחר שהנזק נגרם ע"י מים שפרצו ממערכת הביוב העירונית, שהם בגדר דבר מסוכן ו/או נימלט לפי סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), או לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין על פי הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו". לטענתה, שהעובדה שלתובעת ולמבוטחיה לא הייתה ידיעה על נסיבות ההצפה, ולנתבעת הייתה שליטה מלאה על מערכות הביוב ומחדליה של הנתבעת לפעול לניקוי מערכות הביוב, מובילים למסקנה לפיה הנתבעת התרשלה ולא נקטה בזהירות סבירה.

...

בהינתן האמור לעיל, ומאחר שדחיתי את טענות הנתבעת בעניין חיבור המבוטחים למערכת, אני דוחה את טענת הגיחון הנוגעת להיעדר חוות דעת של מומחה מטעם התובעת.

אשר על כן אני קובעת כי הנתבעת לא הוכיחה את טענתה, כי החיבור הפרטי ככל שהיה כזה, גרם לאירוע, כי אין בטענה לחיבור לא תקני כדי לגרוע מאחריות הנתבעת, והיא חבה במלוא הנזקים בהתאם לתובענה.

סוף דבר נוכח הקביעות לעיל, לפיהן הגיחון אחראית לנזקי ההצפות, התביעה מתקבלת.

לפניי תביעתם של התובעים לפצוי בסך של 72,705 ₪ בגין נזקים שנגרמו להם בפריצה לביתם שארעה ביום 20.07.2020 (להלן: "הארוע").

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה התובעים הנם בני זוג אשר במועד הארוע התגוררו בדירה ברח' האלתית 29, ראשל"צ והם היו מבוטחים אצל הנתבעת בביטוח רכוש מפני סכוני פריצה בפוליסה "טופ לדירה" (להלן: "הפוליסה").

...

המסקנה היא אפוא כי סביר יותר כי אכן מדובר בשתי טבעות שונות.

סיכומו של דבר, סבורני כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את טענת המרמה אשר לשיטתה פוטרת אותה מחבות ע"פ הדין.

סיכומו של דבר לנוכח האמור אני דוחה את טענת הנתבעת למרמה ואת טענתה לפטור מחבות בהתאם לפוליסה ומקבל את התובענה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 45,200 ₪ בגין הפריטים שנגנבו ואשר נכללים בביטוח.

...